ציור אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 == עדות על מקוריות התמונה מיומני אדמו"ר הריי"צ ==
 בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' {{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}} נדפסה התמונה המפורסמת של אדמו"ר הזקן ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) על ידי הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]], היו דיונם בעתונות היהודית של אותו זמן על יחוסה, ואחדים הטילו ספק באמיתות התמונה.
 ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"ץ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת [[תרנ"ו]] שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה.
 === רשימת אדמו"ר הריי"ץ ===
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 ב' המכתבים מאדמו"ר מקאפוסט להמו"ל שדבריו נוגעים לענין עדות אמיתי' התמונה כו'. וגם מכתב התעודה מהגאב"ד דווארשא:
- התעודה מהגאב"ד דווארשא.
+ז"ל התעודה מהגאב"ד דווארשא.
 בעזהשי"ת הנה כ' הרבני מוה"ר שניאורסאן נ"י נמצא תחת ידו תמונת הרב הגאון קדוש עליון נזר ישראל ותפארתו נודע שמו בשערים מרנא ורבנא הררש"ז זצוקללה"ה הנקרא בשם הרב מלאדי זיע"א בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע וס' [[לקוטי תורה]] ותורה אור. והתמונה הנ"ל השיג אותה הרר"ש הנ"ל אצל הגראף טישקעוויץ כפי התעודה שביד הרר"ש הנ"ל וגושפנקא של הגראף הנ"ל חתום על התעודה כי התמונה הנמצאה תח"י הרר"ש הנ"ל נעתקה בדיוק גדול ממש מן התמונה הראשונה אשר צר אותה צייר אומן נפלא מחכמי חרשים בפ"ב את תואר פני הרה"ק הנ"ל בעצמו בשנת תקנ"ט בפ"ב. והנה כל הרואה התמונה הנ"ל של הרה"ק הנ"ל יפלא הפלא ופלא על זיו הדרת קדש המאיר מהוד פניו. וממבטי עיניו ניכר כי כבוד ה' היה חופף עליו והי' מאיר לארץ ולדרים. וכעת עלה בדעת הרר"ש הנ"ל להוציא לאור ציור התמונה הנ"ל על ידי איש אמן היודע היטב בחרשת אבן ולהפיצה בישראל למען תאיר תמונת פני הרה"ק הנ"ל לאחב"י וידעו כי פניו פני מלאך ה' צבאות התהלך פה אתנו על אדמתינו כו'. וזכות הרב הגאון הקדוש יסייענו להוציא מחשבתו אל הפועל להאיר תמונתו על פי תבל. הבעה"ח יום ג' ט"ז אדר שני תרמ"ט לפ"ק פה ווארשא. שמואל זנוויל קלעפפיש מו"צ דפ"ק הנ"ל.
@@ שורה 131: / שורה 131: @@
 בהקשרה של התמונה המדוברת מוזכר ר' שמריה הנ"ל ברשימת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) משנת [[תרפ"ח]] - נדפסה ב'[[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] ע' לד בשולי-הגליון:
-... בן משפחתינו ר' שמרי'  שניאורסאהן (שניאורסאהן זה הוא מאלו שהם נכדי וניני הוד כ"ק אאזמו"ר האמצעי3, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כינו עצמם בשם שניאורסאן היינו שהחליפו כינויים בכינוי שניאורסאהן) אשר הוציא לאור תמונת הוד כ"ק אאזמו"ר רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
+... בן משפחתינו ר' שמרי' ז"ל שניאורסאהן (שניאורסאהן זה הוא מאלו שהם נכדי וניני הוד כ"ק אאזמו"ר האמצעי3, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כינו עצמם בשם שניאורסאן היינו שהחליפו כינויים בכינוי שניאורסאהן) אשר הוציא לאור תמונת הוד כ"ק אאזמו"ר רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
 ==הדפסות של התמונה ==
@@ שורה 151: / שורה 151: @@
 בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, {{הערה|ע' 352-327}} נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב:
-בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב  אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כן אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א.
+בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב ז"ל אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כן אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א.
 בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' {{הערה|כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238}}, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. בי"ט כסלו תרנ"ב השתתף בהתוועדות חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ההתוועדות מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה.
@@ שורה 159: / שורה 159: @@
 פרק בשם "דער פארטרעט" [=הדיוקן] נדפס בתוך הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11 (הספר תורגם אחר-כך ונדפס בשם 'הגאון והרב'). אין לתת אמון מלא בפרטים ההיסטוריים של סיפור מאוחר זה, ובכל זאת, ישנם שם מספר פרטים שלא ידועים ממקור אחר: שניאור מספר כי שער זקנו של אדמו"ר הזקן היה, ארבע חודשים קודם המאסר, בצבע זהוב-חום, ובעת המאסר הלבין כולו. עוד כתב שם שהרעיון לצייר את קלסתר פניו היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, ידידו של יורש-העצר אלכסנדר, והוא קנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף.
-על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדמו"ר הזקן, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק , מצאצאי רבינו, ושם{{הערה|ע' 308}} מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים".
+על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדמו"ר הזקן, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק ז"ל, מצאצאי רבינו, ושם{{הערה|ע' 308}} מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים".
 == התייחסות הרבי לתמונת אדמו"ר הזקן ==