ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ") |
מ (החלפת טקסט – "משא"כ " ב־"מה שאין כן ") |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== הערבה בתורת החסידות == | == הערבה בתורת החסידות == | ||
העבודה דערבה – ש"אין בה לא טעם ולא ריח"<REF>ויק"ר פ"ל, יב.</REF>, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"<REF> ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.</REF>, על שם שגדלים באחוה<REF>ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.</REF> – כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שע"פ טעם ודעת, | העבודה דערבה – ש"אין בה לא טעם ולא ריח"<REF>ויק"ר פ"ל, יב.</REF>, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"<REF> ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.</REF>, על שם שגדלים באחוה<REF>ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.</REF> – כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שע"פ טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים. | ||
== העבודה של הערבה בהושענא רבה == | == העבודה של הערבה בהושענא רבה == | ||
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה – כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, | ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה – כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"<REF>תוד"ה אמר – [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא – [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.</REF>, שבו מקיימים "מנהג נביאים"<REF>סוכה מד, א.</REF> לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים<REF>פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].</REF>, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש-השנה]]. | ||
== מקורות == | == מקורות == |
גרסה מ־06:50, 18 במרץ 2014
ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".
הערבה בתורת החסידות
העבודה דערבה – ש"אין בה לא טעם ולא ריח"[1], דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"[2], על שם שגדלים באחוה[3] – כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שע"פ טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
העבודה של הערבה בהושענא רבה
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה – כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"[4], שבו מקיימים "מנהג נביאים"[5] לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים[6], היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש-השנה.
מקורות
הערות שוליים
זמן שמחתנו | ||
---|---|---|
זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | |
ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב |