שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "“" ב־"""
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "—" ב־"-"
שורה 36: שורה 36:
==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==
==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==


רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות־הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות<ref>משיחות אדמו"ר מוהריי"צ בר"ה תרצ"א [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.</ref>. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש־השנה ובי"ג מידות<ref>הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ כ.</ref>. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש־השנה: ".. נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות.<ref>[[ימי מלך]], א, עמ׳ 335.</ref>.
רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות־הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות<ref>משיחות אדמו"ר מוהריי"צ בר"ה תרצ"א - [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.</ref>. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש־השנה ובי"ג מידות<ref>הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ כ.</ref>. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש־השנה: ".. נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות.<ref>[[ימי מלך]], א, עמ׳ 335.</ref>.


למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]<ref>תקפג, ז.</ref> וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.
למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]<ref>תקפג, ז.</ref> וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.


מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל גזרו<ref>על־פי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ יח יט.</ref>
מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו<ref>על־פי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ יח יט.</ref>


==טלטול==
==טלטול==