תלמוד תורה מגדל העמק

תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק

קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים בישיבת חב"ד המקומית לרגל יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים בט"ו אלול

תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'. המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: מגדל העמק, נצרת עלית, עפולה, יקנעם, קרית טבעון, כפר גדעון, כפר תבור, ועוד.

היסטוריית המוסד

בשנת תשל"ט, ביקש הרב יצחק דוד גרוסמן להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.

לשם כך, הוא יצר קשר עם ר' מענדל פוטרפס, שבחר למטרה זו במספר שלוחים מוכשרים בעלי השפעה מהקבוצה שנשלחה לארץ הקודש על ידי הרבי כשנתיים קודם לכן (בשנת תשל"ז), את הרב ישראל יוסף הכהן הענדל מירושלים, ואת הרב יצחק גולדברג והרב יוסף יצחק גורביץ' מצפת.

עם הגעתם של השלוחים ופתיחת ישיבת חב"ד, נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של לילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית לצפת לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.

המלמד הראשון בתלמוד תורה, היה הרב אברהם לידר, (המנהל כיום את ארגון אהבת חסד הפועל לרווחת תושבי שכונת קראון הייטס). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.

בשנת תשמ"ח, הגיע הרב משה דוד אייזנברגר להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים. התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.

בשנת תשנ"ח, במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים תשס"א הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.

בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד".

מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.

צוות התלמוד תורה

מנהל התלמוד תורה - הרב משה דוד אייזנברגר.

סגן מנהל - הרב מנחם מענדל דונין (החל משנת הלימודים תשע"ג).

רב התלמוד תורה - הרב מנחם דב דוברוסקין.

אנשי צוות

• מזכיר - ר' אליהו אוחיון.
• אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.

מחנכים

• כיתה א' - הרב משה ברדוגו.
• כיתה ב' - הרב משה קארה.
• כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.
• כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.
• כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.
• כיתה ו' - הרב ישראל גול.
• כיתה ז' - הרב רפאל שמשון לוינסון.
• כיתה ח' - הרב מנחם מאניש מן.

מורים מקצועיים

• הרב מאיר מוזס.
• הרב שניאור זלמן קעניג.
• הרב שניאור זלמן גורי.
• הרב פנחס אלטהויז.
• הרב צבי ברוידי.
• הרב מאיר מוזס.

גני חב"ד מגדל העמק

• ר' משה חמו.
• ר' אסף רונן.
• ר' מיכאל קישון.
• ר' אבי חן.

אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על-ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים.

מבצעי לימוד

זיכויים לספרים

לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.

את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.

מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.

מבצעי חורף

מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.

בכל שנה בוחרת ההנהל נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.

במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:

• הלכות תפילה.
• ברכות הנהנין.
• לחיות משיח.
• מבצע הקהל.
• אהבת חסד.

שינון משניות בעל-פה

מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע 'שינון משניות ותניא בעל-פה', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.

במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות פרקי תניא. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.

בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת באיכות השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.

כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.

שיפוצים והרחבה

עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.

בשנת הלימודים תשע"א, החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.

המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.

לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.

בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.

בשנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, כשהבנין הקודם משמש את תלמידי הכיתות הטיפוליות, ולמשרדים שונים של מוסודת חב"ד במגדל העמק.

ספריית חמ"ש

על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ז"ל, אשתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.

ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.

מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.

במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.

הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים.

עלון שבועי

החל משנת תשס"ב משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני גאולה ומשיח, ומידי כמה שבועות - הודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.

את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב משה דוד אייזנברגר.

בית כנסת לצעירים

בשנת תשע"ב הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל בשבתות ובחגים, ומתנהל על ידי הרב שניאור זלמן קניג והרב מנחם דב דוברוסקין.

קישורים חיצוניים

• גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'