כשרות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 {{להשלים|הכול=לא}}
 כללי כשרות הפירות והירקות הם [[תרומות ומעשרות]], איסור [[ערלה]], [[שנת השמיטה]] ועוד.
+*'''ערלה''' - מרגע שתילת העץ ועד שמותר להשתמש בפירות צריכות לעבור שלוש שנים בהם אסור להנות מהפרות. בעיה נוספת: באם שתלו את העץ במשתלה, ועברו שנתיים ואחר כך העבירו את העץ למטע ישנם פוסקים המתירים לחשב את השנתיים הללו כחלק מהשלוש. אולם באם התפרק גוש האדמה שסביב השורשים במהלך ההעברה, צריך לספור את שלוש השנים מההתחלה{{הערה|זהו היסוד להוראה הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ל[[איסור שתית ספרינג ופריגת]]}}.
+*'''נטע רבעי''' או '''כרם רבעי''' - במהלך השנה הרביעית מנטיעת העץ צריך להפריש כנגד הפירות את שווים או להעלותם לירושלים ולאוכלם שם בקדושה ובטהרה, אך מכיון שהננו כיום טמאי מתים, לכן נותרה האפשרות הראשונה.
+*'''תרומות ומעשרות''' - לאחר קציר היבול הוא נקרא '''טבל''' ואסור להנות ממנו. עד להפרשת התרומות ומעשרות:
+'''תרומה גדולה''' - דבר ראשון נוטלים חלק קטן (לערך אחד ממאה) ומפרישים עבור הכהנים. כיום חלק זה מבוער (כיון שאין כהנים טהורים שיאכלוהו).
+'''מעשר ראשון''' - לאחר מכן מפרישים עשירית מהיבול ומפרישים עבור הלויים. כיום יכולים הבעלים להנות מחלק זה (כיון שאין צריך לאוכלו דוקא בטהרה).
+'''תרומת מעשר''' - מתוך המעשר ראשון נוטלים עשירית ומפרישים עבור הכהנים. כיום גם חלק זה מבוער.
+'''מעשר שני''' - שנות מעשר זה נקבעות לפי השמיטה. ולכן בשנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית מפרישים מעשר זה, עשירית ממה שנותר לאחר הפרשת המעשר הראשון. חלק זה צריך להאכל בירושלים בקדושה ובטהרה (כמו נטע רבעי), הוא או שפדוהו בכסף וקנו בכסף זה מאכלים אחרים. כיום פודים אותו בכסף.
+'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית מפרישים במקום מעשר שני, מעשר עני. מעשר זה ניתן לעניי ישראל. בשנת השמיטה במקומות שמפרישים תרומות ומעשרות בחו"ל - {{מונחון|סוריה|כינוי למקומות שכבש דוד המלך וקיבלו קצת מדיני קרקע בארץ ישראל, אך לא לגבי שמיטה}}, מפרישים מעשר עני.
 === שתיה ===