ליקוטי אמרים - פרק מ"ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ז''' מ[[ספר התניא]] מבאר את ענין [[יציאת מצרים]] המתרחשת למעשה בכל יום בפועל ב[[קריאת שמע]] על ידי [[קבלת עול מלכות שמים]] בפסוק שמע ישראל, ובכללות על ידי שהיהודי עוסק בתורה ומצוות. ענין זה נרמז על ידי חז"ל במאמר: {{ציטוטון|בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים}}.
'''פרק מ"ז: יציאת מצרים עכשווית - קבלת מלכות ה''''
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
==מבוא לפרק==
 
בפרק זה מתרץ [[אדמוהזקן]] שאלה מתבקשת שעולה בעקבות לימוד הפרק הקודם.
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. ==מבוא לפרק==


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 11: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
לכאורה, אין הפרק הקודם מובן: איך מחשבה על יציאת '''אבותינו''' ממצרים (לפני אלפי שנים) תעורר '''אצלי''' אהבת ה' היום?
מתרץ אדמו"ר הזקן, '''שמיד''' כשמקבל עליו עול מלכות שמיים (בתורה, במצוות ובפרט בקריאת שמע) יוצאת הנפש '''היום''' מהגבלות הגוף.


==צילום הפרק==
==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ו|פרק מ"ו]]|הבא=[[תניא - פרק מ"ח|פרק מ"ח]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ו|פרק מ"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ח|פרק מ"ח]]}}


[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־04:06, 12 באוגוסט 2020

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף אהבת ה' (פרקים מ"א-נ'), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת השם באהבה ויראה
פרקים מ"א-נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודה בקו הימין
פרקים מ"א-מ"ט
 
 
 
 
 
אהבה מצד הגבורות
פרק נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
התבוננות המביאה לאהבה ויראה
אפילו אצל אדם שדרגתו נמוכה

פרקים מ"א-מ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבת "כמים הפנים" - דוקא למי שדרגתו נמוכה
פרקים מ"ו-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יראה תתאה
פרקים מ"א-מ"ב
 
יראה תתאה • יראה עילאה • אהבה רבה • אהבת עולם
פרק מ"ג
 
אהבת "נפשי איויתיך"
ואהבת "כברא דאשתדל"
פרק מ"ד
 
העבודה במידת הרחמים
פרק מ"ה
 
על ידי התבוננות במה (בטובה שעשה לנו ה')
פרקים מ"ו - מ"ז
 
 
 
 
ע"י התבוננות באיך (במסירות נפשו של ה' כביכול לברוא את העולם)
פרקים מ"ח-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראשית העבודה ועיקרה ושורשה
פרק מ"א
 
ההכרח ביגיעה
פרק מ"ב
 
 
 
 
 
 
 
המשל: גאולת מצרים
הנמשל: גאולת הנפש

פרק מ"ו
 
"גאולת מצרים" של כל אחד בכל יום
פרק מ"ז
 
יציאת ה' מגדרו (כביכול) כדי לברוא את העולם
פרק מ"ח
 
כנגד זה צריך האדם לצאת מגדרו באהבת ה'
פרק מ"ט
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק מ"ז: יציאת מצרים עכשווית - קבלת מלכות ה'

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק זה מתרץ אדמו"ר הזקן שאלה מתבקשת שעולה בעקבות לימוד הפרק הקודם.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק מז
פרק מז והנה בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים. והיא יציאת נפש האלהית ממאסר הגוף משכא דחויא ליכלל ביחוד אור אין סוף ברוך הוא על ידי עסק התורה והמצות בכלל ובפרט בקבלת מלכות שמים בקריאת שמע שבה מקבל וממשיך עליו יחודו יתברך בפירוש באמרו ה' אלהינו ה' אחד. וכמו שכתבתי לעיל כי אלהינו הוא כמו אלהי אברהם וכו' לפי שהיה בטל ונכלל ביחוד אור אין סוף ברוך הוא רק שאברהם זכה לזה במעשיו והילוכו בקודש ממדרגה למדרגה. כמו שאיתא ויסע אברם הלוך ונסוע וגו':

אבל אנחנו ירושה ומתנה היא לנו שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והווה ליה לומר ותרומה אלא משום דכולא חד עיין שם היטב]:

וזהו שאיתא ותתן לנו ה' אלהינו באהבה כו' כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו כו' ולזה אין מונע לנו מדביקות הנפש ביחודו ואורו יתברך אלא הרצון שאם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו כו'. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו יתברך ואומר ה' אלהינו ה' אחד הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו יתברך דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח והיא בחינת יציאת מצרים ולכן תקנו פרשת יציאת מצרים בשעת קריאת שמע דווקא. אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות קריאת שמע כדאיתא בגמרא ופוסקים אלא מפני שהן דבר אחד ממש. וכן בסוף פרשת יציאת מצרים מסיים גם כן אני ה' אלהיכם והיינו גם כן כמש"ל:

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכאורה, אין הפרק הקודם מובן: איך מחשבה על יציאת אבותינו ממצרים (לפני אלפי שנים) תעורר אצלי אהבת ה' היום?

מתרץ אדמו"ר הזקן, שמיד כשמקבל עליו עול מלכות שמיים (בתורה, במצוות ובפרט בקריאת שמע) יוצאת הנפש היום מהגבלות הגוף.

צילום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק מ"ו
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק מ"ח