ורשה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:37, 5 באפריל 2024

וורשא (גם: ורשה) (בפולנית: warszawa) היא עיר הבירה של פולין. עד לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בירת ומרכז יהדות פולין, בה התקיימה גם קהילת חסידי חב"ד.

המניע להקמת הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות רוסיה הורו בחורף תרנ"א לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי אדמו"ר הרש"ב, התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח האר"י וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, משפיעים, ואברכים בוגרי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית-המועצות ופולין.

ביקור אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהכלא הרוסי ופעולותיהם של נציגי הממשל לדחוק אותו לצאת מחוץ למדינה, בסיומו של חודש תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ את גבולות רוסיה אל ריגא בירת לטביה. שלושה מנכבדי חסידי חב"ד בפולין הציעו שאדמו"ר הריי"צ יבוא להתגורר בוורשה והם ידאגו לכל צרכיו^[1], אך אדמו"ר הריי"צ סירב בכתבו "הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים - בלתי אפשרי הוא".

תמורת זאת, בבוקרו של יום שני כ"ט שבט תרפ"ח הגיע אדמו"ר הרי"צ לביקור בעיר באמצעות הרכבת, ובכך תמו 13 שנים של פרידה בהן חסידי חב"ד שבפולין לא ראו את הרבי^[2].

רבים מתושבי העיר ובראשם רבנים חשובים וראשי ישיבות המתינו לקבל את פניו של הרבי והעומס בתחנת הרכבת היה כבד, ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה היו צריכים להתאמץ על מנת לפלס דרך לרבי שיוכל לצאת לרכב שהסיע אותו לבית משפחת הרב שניאור זלמן שמוטקין בחצר מאלעוואקי 7, ששימש את הרבי לאורך ימי הביקור.

הרבי נותר בעיר במשך למעלה משבועיים בהן שקד על לימודו ועבודתו בשעות הבוקר, קיבל רבנים ואדמו"רים בשעות הצהריים במעונות, ובשעות הערב את הציבור שביקש לעבור לפניו לקבל שלום.

בלילות שבת אמר הרבי מאמר חסידות במשך שעתיים וחצי בפני אלפי יהודים באחד מבתי הכנסת הגדולים שבעיר, ובהמשך השבוע ביקר מספר פעמים בסניף ישיבת תומכי תמימים ורשה, ואף סעד עם תלמידי הישיבה את סעודת פורים שנמשכה כמעט 11 שעות רצופות.

עם סיום הביקור כשנשאל הרבי לשביעות רצונו, הגיב הרבי: "תודה לא-ל יתברך, אני מאוד שבע רצון מוורשה, מאנ"ש, ובראשם - מהישיבה".

תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים ורשה

מחודש ניסן תרפ"א פעלה בוורשה גם ישיבת תומכי תמימים, אותה ניהלו הרב דובער משה שמוטקין והרב שרגא פייביש זלמנוב.

וורשא בזמן השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימי השואה, רוב חסידי חב"ד בוורשה נספו. אך שרידים מעטים ניצלו, ולאחר השואה לא שבו לורשה.

יהדות וורשא כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום מכהן כשליח הרבי בעיר הרב שלום דב בער סטמבלר, הפועל להפצת יהדות בקרב יהודי המקום. בנוסף לכך, פועל בעיר רב הקהילה המקומית ורבה הראשי של פולין הרב יוסף מיכאל שודריך.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, קה"ת, תשע"א.
שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה), שבועון בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 44 - 50

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח (הקישור אינו פעיל, כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ד)

ערים ועיירות בפולין

אטוואצק · ורשה · לודז'

עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

↑ הרב שרגא פייביש זלמנוב, הרב שניאור זלמן שמוטקין והרב יחיאל צבי גוראריה.
↑ תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.

[1] הרב שרגא פייביש זלמנוב, הרב שניאור זלמן שמוטקין והרב יחיאל צבי גוראריה.

[2] תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''וורשה''' נחשבה לבירתה של יהדות פולין ומרכז חשוב של יהודי העולם בכלל, ושל חסידי חב"ד בפרט.
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
+'''וורשא''' (גם: ורשה) (בפולנית: '''warszawa''') היא עיר הבירה של [[פולין]]. עד לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בירת ומרכז יהדות פולין, בה התקיימה גם קהילת חסידי חב"ד.
+[[קובץ:Shutterstock 190990370.jpg|ממוזער|וורשא]]
+==המניע להקמת הקהילה==
+קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות [[רוסיה]] הורו בחורף [[תרנ"א]] לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח [[האר"י]] וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, [[משפיע|משפיעים]], ואברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בברית-המועצות ופולין.
-==שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+==ביקור אדמו"ר הריי"צ==
+לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהכלא הרוסי]] ופעולותיהם של נציגי הממשל לדחוק אותו לצאת מחוץ למדינה, בסיומו של חודש תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ את גבולות רוסיה אל ריגא בירת לטביה. שלושה מנכבדי חסידי חב"ד בפולין הציעו שאדמו"ר הריי"צ יבוא להתגורר בוורשה והם ידאגו לכל צרכיו{{הערה|הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשא)|שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]].}}, אך אדמו"ר הריי"צ סירב בכתבו "הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים - בלתי אפשרי הוא".
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+תמורת זאת, בבוקרו של יום שני [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע אדמו"ר הרי"צ לביקור בעיר באמצעות הרכבת, ובכך תמו 13 שנים של פרידה בהן חסידי חב"ד שבפולין לא ראו את הרבי{{הערה|תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.}}.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+רבים מתושבי העיר ובראשם [[רבנים]] חשובים וראשי ישיבות המתינו לקבל את פניו של הרבי והעומס בתחנת הרכבת היה כבד, ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה היו צריכים להתאמץ על מנת לפלס דרך לרבי שיוכל לצאת לרכב שהסיע אותו לבית משפחת הרב [[שניאור זלמן שמוטקין]] בחצר מאלעוואקי 7, ששימש את הרבי לאורך ימי הביקור.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+הרבי נותר בעיר במשך למעלה משבועיים בהן שקד על לימודו ועבודתו בשעות הבוקר, קיבל רבנים ואדמו"רים בשעות הצהריים במעונות, ובשעות הערב את הציבור שביקש לעבור לפניו לקבל שלום.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+בלילות שבת אמר הרבי מאמר חסידות במשך שעתיים וחצי בפני אלפי יהודים באחד מבתי הכנסת הגדולים שבעיר, ובהמשך השבוע ביקר מספר פעמים בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], ואף סעד עם תלמידי הישיבה את סעודת פורים שנמשכה כמעט 11 שעות רצופות.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+עם סיום הביקור כשנשאל הרבי לשביעות רצונו, הגיב הרבי: "תודה לא-ל יתברך, אני מאוד שבע רצון מוורשה, מאנ"ש, ובראשם - מהישיבה".
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+==תומכי תמימים==
+{{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}}
+מחודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] פעלה בוורשה גם [[תומכי תמימים ורשה|ישיבת תומכי תמימים]], אותה ניהלו הרב [[דובער משה שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]].
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+==וורשא בזמן השואה==
-הקמת הקהילה בעקבות גירוש מוסקבה==
+{{להשלים}}
+בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד בוורשה נספו. אך שרידים מעטים ניצלו, ולאחר השואה לא שבו לורשה.
-קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה'. היה זה בחורף [[תרנ"א]], כאשר שלטונות רוסיה הורו לגרש את יהודי העיר, הגזירה הידועה בכינוייה: "גירוש מוסקבה".
+==יהדות וורשא כיום==
+כיום מכהן כ[[שליח הרבי]] בעיר ה[[רב (תואר)|רב]] [[שלום דב בער סטמבלר]], הפועל להפצת יהדות בקרב יהודי המקום.
+בנוסף לכך, פועל בעיר רב הקהילה המקומית ורבה הראשי של פולין הרב יוסף מיכאל שודריך.
+{{להשלים}}
-קבוצה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], ממגורשי מוסקבה, התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב ביותר. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח [[האר"י]] וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, [[משפיע|משפיעים]], ואברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בברית-המועצות ופולין.
+==ראו גם==
+*[[תומכי תמימים וורשא]]
+*[[פולין]]
+*[[שלום דוב בער סטמבלר]]
-==ישיבת תומכי תמימים המרכזית==
+==לקריאה נוספת==
-מחודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] פעלה במקום, גם  [[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים]],  על ידי הרב [[דובער משה שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] הי"ד.
+*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]], [[תשע"א]].
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/497.pdf גיליון מספר 497] עמודים 44 - 50
-== וורשה בזמן השואה ==
-בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד בוורשה, נספו. אך שרידים מעטים נותרו.
 ==קישורים חיצוניים==
-[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח]
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח] {{קישור שבור}}
+{{ערים בפולין}}
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פולין]]
 [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]