ניגון מפולטובה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
 
(62 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה'''ניגון מפולטבה''' הינו [[ניגון]] בו היה מתפלל בנעימה ו[[דביקות]] המלא [[רגש]] ורעידת [[נשמה]] הרב ה[[חסיד]] ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] שהיה [[רב]] בעיר [[פולטבה]]. היה מה[[חסידים]] המפורסמים של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
{{עריכה|מסוגנן בצורת כתבה}}
 
'''ניגון מפולטובה''' (ב[[ספר הניגונים]] מכונה '''ניגון להרב יעקב מרדכי מפאלטאווא''') הינו [[ניגון]] בו היה מתפלל בנעימה ו[[דביקות]] המלא [[רגש]] ורעידת [[נשמה]] הרב ה[[חסיד]] ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] שהיה [[רב]] בעיר [[פולטובה]]. היה מה[[חסידים]] המפורסמים של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].


ניגון זה הוא ניגון מ"ה ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון מ"ה ב[[ספר הניגונים]].


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
==אודות הניגון==
 
סיפר הרב [[משה יהודה רייכמן]] [[משפיע]] ב[[ישיבת תורת אמת]] ליובאוויטש, ששמע מחמיו הרב [[שלמה זלמן הבלין]]-[[משפיע]] ור"מ '[[תורת אמת]]', את הסיפור הבא: אצל [[הרבי המהר"ש]] היה חסיד הנקרא ה'עילוי מפולטובה' שנודע כ'[[משכיל]]' גדול בהתבוננות והתעמקות ב[[דא"ח]], אשר נתפס לספרים חיצוניים ונמשך אחריהם עד שירד מהדרך והפך לקומיקאי בהצגות ב[[פטרבורג]] בירת האימפריה הרוסית.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
פעם ביקשו ממנו להציג יהודי אומר [[קריאת שמע שעל המיטה]], ונתנו לו מספר ימים כדי להתכונן להציג טוב, אך בימים אלה התעמק בתיבות 'קריאת שמע' כל כך עמוק עד שהתעוררה נשמתו, וכשהגיע הרגע בו עלה על הבמה כדי להציג - כבר היה בהתעוררות גדולה והתחיל לקרות 'קריאת שמע', לא כשחקן - אלא כ[[חסיד]] אמיתי... הדבר לא התאים למארגני ההצגה שרצו לעשות ליצנות מה'קריאת שמע' שמיד סילקו אותו מהבמה וגרמו לו לעזוב הכל מאחוריו ולחזור ל[[ליובאוויטש]] כ[[בעל תשובה]] עד שנעשה שוב לחסיד מן המניין.
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
לאחר שחזר חיבר את הניגון '''דער פאלטאווער ניגון'''.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
בזמן שעזב את דרך הישר, התבטא עליו [[הרבי המהר"ש]] ש'מרוב השכלה שכח את המושכל' (את הקב"ה){{הערה|[http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20220813&gil=53 מתוך גליון "אוהל מועד" מאת הרב שמואל פרוש ששמע מהרב [[משה יהודה רייכמן]]]}}.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
חסידים מספרים{{מקור}} שפעם הגיע ל[[ליובאוויטש]] אחד מ[[אדמו"רי פולין]] כדי לפגוש את [[אדמו"ר המהר"ש]], ובדרכו חלף על פניו של הרב מפולטובה, שהיה שקוע בתפילתו כשהניגון מתנגן בפיו. הוא האזין לתפילה והפטיר: "אברך זה עמד כבר על פתחה של גהינום...", וכששאלוהו מניין לו אמר: "אני שומע בתפילתו תנועה עמוקה של [[תשובה תתאה ותשובה עילאה|בחילא יתיר]]".


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
מספרים{{מקור}} שהרב מפולטבה ניגן את הניגון בעמקות גדולה עד שפרחה נשמתו והסתלק.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
==ביצועים של הניגון==
*מקהלת הפנסאים יחד עם הבעל מנגן ר' [[שמחה פרידמן]] באירוע לרגל [[י' שבט]] [[תשפ"ד]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
 
*ביצועים שונים לניגון: '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-10-Reb-Yaakov-Mordechai-Paltave-The-Rav-of-Paltave-Heichal-Neginah.htm היכל הנגינה] {{*}} [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140765/jewish/Poltava-Ravs-Nigun.htm ניח"ח 7#] {{*}} [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4930662/jewish/Poltava-Nigun.htm פרוייקט געגועים] {{אינפו}} {{שמע}}
 
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/708876/ מקהלת "חזני ברוקלין" החב"דית בביצוע לניגון מפולטובה]''' {{וידפו}}
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/045.rm&gif=045 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c2/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' שלום הורביץ {{שמע}}
 
{{ניגוני חב"ד}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=464 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
{{הערות שוליים}}
 
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=90 לשמיעת הניגוון מתוך "ניחח"]
 
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגונים מעיירות שונות]]

גרסה אחרונה מ־17:42, 20 במאי 2024

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מסוגנן בצורת כתבה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ניגון מפולטובהספר הניגונים מכונה ניגון להרב יעקב מרדכי מפאלטאווא) הינו ניגון בו היה מתפלל בנעימה ודביקות המלא רגש ורעידת נשמה הרב החסיד ר' יעקב מרדכי בזפלוב שהיה רב בעיר פולטובה. היה מהחסידים המפורסמים של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

ניגון זה הוא ניגון מ"ה בספר הניגונים.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפר הרב משה יהודה רייכמן משפיע בישיבת תורת אמת ליובאוויטש, ששמע מחמיו הרב שלמה זלמן הבלין-משפיע ור"מ 'תורת אמת', את הסיפור הבא: אצל הרבי המהר"ש היה חסיד הנקרא ה'עילוי מפולטובה' שנודע כ'משכיל' גדול בהתבוננות והתעמקות בדא"ח, אשר נתפס לספרים חיצוניים ונמשך אחריהם עד שירד מהדרך והפך לקומיקאי בהצגות בפטרבורג בירת האימפריה הרוסית. פעם ביקשו ממנו להציג יהודי אומר קריאת שמע שעל המיטה, ונתנו לו מספר ימים כדי להתכונן להציג טוב, אך בימים אלה התעמק בתיבות 'קריאת שמע' כל כך עמוק עד שהתעוררה נשמתו, וכשהגיע הרגע בו עלה על הבמה כדי להציג - כבר היה בהתעוררות גדולה והתחיל לקרות 'קריאת שמע', לא כשחקן - אלא כחסיד אמיתי... הדבר לא התאים למארגני ההצגה שרצו לעשות ליצנות מה'קריאת שמע' שמיד סילקו אותו מהבמה וגרמו לו לעזוב הכל מאחוריו ולחזור לליובאוויטש כבעל תשובה עד שנעשה שוב לחסיד מן המניין.

לאחר שחזר חיבר את הניגון דער פאלטאווער ניגון.

בזמן שעזב את דרך הישר, התבטא עליו הרבי המהר"ש ש'מרוב השכלה שכח את המושכל' (את הקב"ה)[1].

חסידים מספרים[דרוש מקור] שפעם הגיע לליובאוויטש אחד מאדמו"רי פולין כדי לפגוש את אדמו"ר המהר"ש, ובדרכו חלף על פניו של הרב מפולטובה, שהיה שקוע בתפילתו כשהניגון מתנגן בפיו. הוא האזין לתפילה והפטיר: "אברך זה עמד כבר על פתחה של גהינום...", וכששאלוהו מניין לו אמר: "אני שומע בתפילתו תנועה עמוקה של בחילא יתיר".

מספרים[דרוש מקור] שהרב מפולטבה ניגן את הניגון בעמקות גדולה עד שפרחה נשמתו והסתלק.

ביצועים של הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים