לדלג לתוכן

ט"ו בניסן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 4: שורה 4:


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'י"ח - נערך [[ברית בין הבתרים]] בין [[אברהם אבינו]] ל[[הקדוש ברוך הוא|אלוקים]].
* ב'י"ח - נערך [[ברית בין הבתרים]] בין [[אברהם אבינו]] ל[[הקדוש ברוך הוא|אלוקים]].
*ב'כ"ג - [[אברהם אבינו]] נלחם עם כדרלעומר והמלכים אשר אתו.
* ב'כ"ג - [[אברהם אבינו]] נלחם עם כדרלעומר והמלכים אשר אתו.
*ב'מ"ז - ה[[מלאכים]] באו ל[[אברהם אבינו]], לבשר על לידת [[יצחק]].
* ב'מ"ז - ה[[מלאכים]] באו ל[[אברהם אבינו]], לבשר על לידת [[יצחק]].
*ב'מ"ח - [[יצחק אבינו]], נולד.
* ב'מ"ח - [[יצחק אבינו]] בעלה של [[רבקה אמנו]] ואביהם של [[עשו]] ו[[יעקב אבינו]], נולד.
*ב'תמ"ז - ה' דיבר עם [[משה רבינו]] לראשונה, בסנה.
* ב'תמ"ז - ה' דיבר עם [[משה רבינו]] לראשונה, בסנה.
*ב'תמ"ח - בני ישראל יצאו מ[[מצרים]].
* ב'תמ"ח - בני ישראל יצאו מ[[מצרים]].
*ג'רי"ג - [[מלאך]] ה' הרג במחנה סנחריב מלך אשור 185,000 ראשי גייסות.
* ג'רי"ג - [[מלאך]] ה' הרג במחנה סנחריב מלך אשור 185,000 ראשי גייסות.
*ג'ת"ד - היהודים בימי [[אחשוורוש]] צמו ולא קיימו [[סדר ליל פסח]] בגלל גזירות [[המן האגגי|המן]].
* ג'ת"ד - היהודים בימי [[אחשוורוש]] צמו ולא קיימו [[סדר ליל פסח]] בגלל גזירות [[המן האגגי|המן]].
*ג'ת"ד - המשתה הראשון שערכה [[אסתר|אסתר המלכה]] עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]] (לאחת הדעות).
* ג'ת"ד - המשתה הראשון שערכה [[אסתר|אסתר המלכה]] עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]] (לאחת הדעות).
*ג'תתל"ג - הקנאים התבצרו במבצר מצדה ההרודיוני ומסרו את נפשם לבל יטמאו נפשותיהם בידי הלגיון הרומאי.
*ג'תתל"ג - הקנאים התבצרו במבצר מצדה ההרודיוני ומסרו את נפשם לבל יטמאו נפשותיהם בידי הלגיון הרומאי.



גרסה אחרונה מ־07:41, 10 במרץ 2026

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו בניסן הוא היום החמשה עשר בחודש ניסן ויומו הראשון של חג הפסח.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ט"ו בניסן - מלוח היום יום
א' דחג המצות. למרור וחזרת - הן חריין והן סלט. 'קידוש' בעמידה. "הא לחמא" - הה"א בציירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.

בסדר הראשון היה אבי אדמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט' וגומרו בשעה ג'-ד' אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה.

אדמו"ר הזקן אמר: "מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק (= כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים).