מז'יבוז' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערה|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערה|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערה|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראו בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.
-ואכן, באותה השנה{{הערה|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.}} התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערה|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.
+ואכן, באותה השנה{{הערה|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסמכים היא שנת ת"ק.}} התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערה|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.
 בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.
@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 ==תקופת נכדי הבעש"ט==
-בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.
+באיזור שנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.
-ר' משה חיים אפריים שימש כרב ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.
+ר' משה חיים אפרים שימש כרב ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.
 אמנם, כיוון שלא היה [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.
-ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].
+ר' אפרים נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תק"ס]].
 לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.
@@ שורה 81: / שורה 81: @@
 ===משפחת ביק===
-כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.
+במשך השנים שושלת משפחת ביק כיהנו ברבנות במז'יבוז'{{מקור}}.
 ==מז'יבוז' בשואה==
@@ שורה 103: / שורה 103: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אוקראינה]]
-[[קטגוריה:פולין]]