זה לעומת זה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{ערך בבניה}}
-"ה'''זה לעומת זה"''' זהו ביטוי המובא לרוב בקבלה ובחסידות בעניין שכמו שיש את הטוב, יש כמוהו את הרע.
+'''זה 'לעומת זה'''' '''עשה אלקים''' זהו ביטוי המובא לרוב בקבלה ובחסידות בעניין שכמו שיש את הטוב, יש כמוהו את הרע.
 == ה"זה לעומת זה" ==
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 * [[אדמו"ר הזקן]] מביא שכל הקרוב ביותר אל [[הקב"ה]] - הינו (וצריך להיות) שפל רוח במאד מאד, דוגמא לכך רואים ביעקב שלמרות שישנה לו הבטחה מהקב"ה - "ואהיה עמך"<ref>[[וישלח]], לב יא.</ref> - בכל זאת התנצל לאחיו [[עשיו]], שלמרות שהיה בדרגה גבוהה במאד - היה שפל ולא הסתפק בהטחת "ואהיה עמך.."; מה שאין כן ב"'''זה לעומת זה'''" - ישמעאל, ככול שעולים לדרגות גבוהות יותר - הרוח מתרחבת יותר<ref>[[אגרת הקודש - סימן ב']], בתחילתו.</ref>.
+* יש את ה[[מצרים דקליפה]], ו"זה לעומת זה" עשה אלקים - ה[[מצרים דקדושה]]. [[ישראל לעילא]] ו[[ישראל לתתא]]<ref>[[תורה אור]], פרשת [[וארא]], מאמר "לכן אמר לבני ישראל...".</ref>.
+== ה"לעומת זה" של של עשר הספירות ==
+{{להשלים}}
+[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] כוטתב [[ספר התניא|בתניא]] ש{{ציטוטון|כמו ש[[נפש האלקית]] כלולה מעשר ספירות קדושות... כך הנפש ד[[סטרא אחרא]] מ[[קליפת נוגה]] המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא}}.
+כלומר, שכנגד [[ספירות|עשר הספירות]] שמצד הקדושה, יש עשר [[כתרין דמסאבותא]] שמצד הקליפה.
+=== חכמה ובינה ===
+המקור ל"חכמה דקליפה ול"בינה דקליפה" הוא מ'''[[לוט]]'''. שממנו יצאו עמון ומואב שעמון היא "חכמה דקליפה, ומואב היא "בינה דקליפה".<ref name=":0">[[תורה אור]] לך לך יא, ד</ref>
+=== [[ספירת החכמה|חכמה]] ===
+הלעומת זה של חכמה הוא:
+* [[קליפת יוון|'''קליפת יוון''']] שמהותה היא [[חכמות חיצוניות|'''חכמות חיצוניות''']]. [כמרומז בשם יוון, ש"'''י'''" מורה על חכמה<ref>[[אגרת התשובה - פרק ד'|אגרת התשובה פרק ד']].</ref>, אלא שהיא מביאה ל"'''ו'''" המורה על מידות רעות, (כמו שכותב אדמו"ר הזקן ש{{ציטוטון|המדות נכללות בדרך כלל במספר שש}}), עד שמגיע ל"'''ן'''" שהיא {{ציטוטון|למטה מכל השורות}}<ref>[[לקוטי תורה]] פרשת נשא כג, ב.</ref>. וגם, פירוש המילה יוון הוא טיט, שהוא ערבוב של [[מים]] ועפר, שזהו עניינה של קליפת יוון, לערבב את המים (חכמה) עם הטיט (חומריות)<ref>[[רשימות הרבי|רשימות]] חוברת ג.</ref>]
+* '''[[מואב]]''', (שמקורה בלוט כנ"ל). שממנה יצאה [[רות המואביה]], שהיא ה[[עבודת הבירורים|בירור]] של מואב.<ref name=":0" />
+=== [[ספירת הבינה|בינה]] ===
+'''[[עמון]]''', (שמקורה בלוט כנ"ל). וה[[עבודת הבירורים|בירור]] של עמון היא [[נעמה העמונית]], שנעמה לשון "נעם בינה", כלומר, ההתגלןת של [[עתיק יומין]] בספירת הבינה<ref name=":0" />
+=== [[ספירת הדעת|דעת]] ===
+לספירת הדעת אין "לעומת זה" באלוקות, משא"כ ב[[הנחות העולם|ענייני העולם]] יש. [לדוגמא, [[חטא עץ הדעת|'''חטא עץ הדעת''']]], ה"דעת דקליפה" עניינה היא "הרגשת עצמו" - [[ישות]]{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=103 ספר המאמרים עזר"ת ע' פט]}}.
+הרבי מציין ב[[ספר המאמרים - מלוקט|ספר המאמרים]] שניתן לראות במוחש שבענייני העולם יש "דעת דקליפה", ובאלוקות אין.{{הבהרה|יש להסביר משפט זה במילים אחרות}}
+וכפי שרואים במוחש שבנוגע לעצם המציאות של עניני העולם, גם לשכל של נפש הבהמית ישנה הכרה והרגשה, אך בנוגע לכח האלוקי שבעולם וענינים שלמעלה מהשכל - למרות שגם בשכל אנושי רואים ומבינים זאת, אך אין בכך הכרה והרגשה{{הערה|1=ראה באריכות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=146&hilite= ספר המאמרים עת"ר ע' קלח].}}.
 == הערות שוליים ==
+[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]