זה 'לעומת זה' עשה אלקים זהו ביטוי המובא לרוב בקבלה ובחסידות בעניין שכמו שיש את הטוב, יש כמוהו את הרע.

ה"זה לעומת זה" עריכה

הכוונה לביטוי תורני (ואף מחוצה לו) שלדוגמא: ישנם את הי' ספירות, יש גם את ה"לעומת זה" - ברע.

הביטוי דומה למילת הקישור "לעומת זאת", נכון שיש את זה אבל יש גם את זה...

בחסידות עריכה

להלן מספר דוגמאות בחסידות בהן מופיע ביטוי זה:

  • אדמו"ר הזקן מביא שכל הקרוב ביותר אל הקב"ה - הינו (וצריך להיות) שפל רוח במאד מאד, דוגמא לכך רואים ביעקב שלמרות שישנה לו הבטחה מהקב"ה - "ואהיה עמך"[1] - בכל זאת התנצל לאחיו עשיו, שלמרות שהיה בדרגה גבוהה במאד - היה שפל ולא הסתפק בהטחת "ואהיה עמך.."; מה שאין כן ב"זה לעומת זה" - ישמעאל, ככול שעולים לדרגות גבוהות יותר - הרוח מתרחבת יותר[2].
  • יש את המצרים דקליפה, ו"זה לעומת זה" עשה אלקים - המצרים דקדושה. ישראל לעילא וישראל לתתא[3].

ה"לעומת זה" של של עשר הספירות עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אדמו"ר הזקן כוטתב בתניא ש"כמו שנפש האלקית כלולה מעשר ספירות קדושות... כך הנפש דסטרא אחרא מקליפת נוגה המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא".

כלומר, שכנגד עשר הספירות שמצד הקדושה, יש עשר כתרין דמסאבותא שמצד הקליפה.

חכמה ובינה עריכה

המקור ל"חכמה דקליפה ול"בינה דקליפה" הוא מלוט. שממנו יצאו עמון ומואב שעמון היא "חכמה דקליפה, ומואב היא "בינה דקליפה".[4]

חכמה עריכה

הלעומת זה של חכמה הוא:

  • קליפת יוון שמהותה היא חכמות חיצוניות. [כמרומז בשם יוון, ש"י" מורה על חכמה[5], אלא שהיא מביאה ל"ו" המורה על מידות רעות, (כמו שכותב אדמו"ר הזקן ש"המדות נכללות בדרך כלל במספר שש"), עד שמגיע ל"ן" שהיא "למטה מכל השורות"[6]. וגם, פירוש המילה יוון הוא טיט, שהוא ערבוב של מים ועפר, שזהו עניינה של קליפת יוון, לערבב את המים (חכמה) עם הטיט (חומריות)[7]]
  • מואב, (שמקורה בלוט כנ"ל). שממנה יצאה רות המואביה, שהיא הבירור של מואב.[4]

בינה עריכה

עמון, (שמקורה בלוט כנ"ל). והבירור של עמון היא נעמה העמונית, שנעמה לשון "נעם בינה", כלומר, ההתגלןת של עתיק יומין בספירת הבינה[4]

דעת עריכה

לספירת הדעת אין "לעומת זה" באלוקות, משא"כ בענייני העולם יש. [לדוגמא, חטא עץ הדעת], ה"דעת דקליפה" עניינה היא "הרגשת עצמו" - ישות[8].

הרבי מציין בספר המאמרים שניתן לראות במוחש שבענייני העולם יש "דעת דקליפה", ובאלוקות אין.[דרושה הבהרה]

וכפי שרואים במוחש שבנוגע לעצם המציאות של עניני העולם, גם לשכל של נפש הבהמית ישנה הכרה והרגשה, אך בנוגע לכח האלוקי שבעולם וענינים שלמעלה מהשכל - למרות שגם בשכל אנושי רואים ומבינים זאת, אך אין בכך הכרה והרגשה[9].

הערות שוליים עריכה

  1. וישלח, לב יא.
  2. אגרת הקודש - סימן ב', בתחילתו.
  3. תורה אור, פרשת וארא, מאמר "לכן אמר לבני ישראל...".
  4. 4.0 4.1 4.2 תורה אור לך לך יא, ד
  5. אגרת התשובה פרק ד'.
  6. לקוטי תורה פרשת נשא כג, ב.
  7. רשימות חוברת ג.
  8. ספר המאמרים עזר"ת ע' פט
  9. ראה באריכות ספר המאמרים עת"ר ע' קלח.