![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יחיאל מלוב – הבדלי גרסאות
הרחבה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ט]] להוריו אהרון מרדכי וחיה מלוב בצפון [[תל אביב]]. אביו היה החלבן של השכונות באזור והיה מתעסק רבות ב[[מבצע תפילין]]. בילדותו למד ב[[חיידר]] החסידי בעיר והתחנך אצל הרב [[פולע כהן]]. לאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ט]] להוריו [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרון]] וחיה מלוב בצפון [[תל אביב]]. אביו היה החלבן של השכונות באזור והיה מתעסק רבות ב[[מבצע תפילין]]. בילדותו למד ב[[חיידר]] החסידי בעיר והתחנך אצל הרב [[פולע כהן]]. לאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
לאחר נישואיו עם מרת חיה סימה, התיישב ב[[ראשון לציון]] והחל לפעול בעסקנות הכלל. | לאחר נישואיו עם מרת חיה סימה, התיישב ב[[ראשון לציון]] והחל לפעול בעסקנות הכלל. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשנת [[תשפ"ג]] יצא ב[[שליח הרבי|שליחות]] [[הרבי]] לשליחות בעיר [[ראשון לציון]] תחת השליח הרב [[יצחק גרוזמן]]. | בשנת [[תשפ"ג]] יצא ב[[שליח הרבי|שליחות]] [[הרבי]] לשליחות בעיר [[ראשון לציון]] תחת השליח הרב [[יצחק גרוזמן]]. | ||
== | == משפחתו == | ||
* אחיו, ר' חיים - [[בני ברק]] | * אחיו, ר' חיים - [[בני ברק]] | ||
* אחיו, ר' אברהם - [[ניו יורק]] | * אחיו, ר' אברהם - [[ניו יורק]] | ||
* אחיו, ר' בנימין - [[כפר חב"ד]] | * אחיו, ר' בנימין - [[כפר חב"ד]] | ||
* אחותו, גב' יהודית, אשת ר' [[שמעון רוזנברג]] - [[עפולה]]. | * אחותו, גב' יהודית, אשת ר' [[שמעון רוזנברג]] - [[עפולה]]. | ||
* בנו, ר' ד"ר שמעון מלוב - פסיכולוג קליני מתגורר בראשון לציון. | |||
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי (ראשון לציון)|מנחם מענדל דוברבסקי]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]. | * חתנו, הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי (ראשון לציון)|מנחם מענדל דוברבסקי]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]. | ||
* בנו, ר' ישראל - [[לוד]] | * בנו, ר' ישראל - [[לוד]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:52, 28 בנובמבר 2025
הרב יחיאל מלוב (יליד שנת תש"ט), מפקח ברשת אהלי יוסף יצחק לשעבר, איש חינוך, ראש חוג ידידי חב"ד ויו"ר עמותת פתחי עולם. שליח הרבי בראשון לציון, רב בית כנסת חב"ד "אור ישראל" ומנהל בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד משמש כשליח בעיר ראשון לציון. ייסד מספר עמותות חסד והקים את בית סוזנה ומוזיאון יהודי.
בשנת תשד"מ מסר את מפתח העיר ראשון לציון לרבי וקיבל על כך ברכת "יישר כוח".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ' טבת תש"ט להוריו מרדכי אהרון וחיה מלוב בצפון תל אביב. אביו היה החלבן של השכונות באזור והיה מתעסק רבות במבצע תפילין. בילדותו למד בחיידר החסידי בעיר והתחנך אצל הרב פולע כהן. לאחר מכן למד בתומכי תמימים כפר חב"ד.
לאחר נישואיו עם מרת חיה סימה, התיישב בראשון לציון והחל לפעול בעסקנות הכלל.
מפועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמפקח ברשת אהלי יוסף יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ברשת אהלי יוסף יצחק והיה ידידו הטוב של ר' זושא פרטיזן. בשנת תשמ"ו כשהורה הרבי שכל אחד ימנה עשה לך רב בחר הרב מלוב בר' זושא פרטיזן.[1]
בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות לחינוך מהרב חודקוב, מזכירו האישי של הרבי. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות ממזכירות הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק'.
בשנת תשל"ז ביקש ר' שלמה מיידנצ'יק מהרב מלוב להכין את עומרי בנו של אריאל שרון, אז שר החקלאות, לקראת הבר מצווה. בפגישה הראשונה אמר לו אריק "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי". השיעורים היו אחת לשבוע מוקדם בבוקר כדי שגם אריק יוכל להשתתף בביתם ברחובות. אחרי הבר מצווה שנחגגה בכפר מלל הגיעו לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד שם הניחו תפילין ועלו לתורה. אחרי הבר מצווה, בכ"ח אלול תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".[2]
אחרי הבר מצווה ביקש אריק להמשיך לשמור על קשר, ובמשך שנתיים אחת לחודש היו נפגשים ולומדים ביחד.[3]
חוג ידידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשר' משה סלונים עזב את הארץ העביר לידיו את ניהול חוג ידידי חב"ד.
בית סוזנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – בית סוזנה |
בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוקם בתחילה כחדר בבית ספר של תנועת ש"ס במרכז העיר. בחדר נמסרו שיעורי תורה והונצחו בו חללי מערכות ישראל. עם השנים התרחבה הפעילות והוקם מבנה חדש בסמוך לגני חב"ד במרכז העיר. את המבנה תרם מר שמואל רויטמן, קונסול הכבוד של מדינת מולדובה ואיש עסקים.
בבית סוזנה פעיל בית כנסת "גיבורי ישראל" על שם חללי מערכות ישראל, מוזיאון יהודי, עמותת חסד, וישיבת ערב לחיילי צבאות ה'.
בשנת תשע"ד "אימץ" מועדון הכדורסל של מכבי ראשון לציון את מרכז החסד שבהנהלתו, והוזמן להדליק את הנר השמיני של חנוכה במועדון.[4] מאז התפתחו הקשרים, ושחקני הקבוצה משתתפים בשיעור שבועי בבית סוזנה.[5]
בשנת תשפ"ג יצא בשליחות הרבי לשליחות בעיר ראשון לציון תחת השליח הרב יצחק גרוזמן.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' חיים - בני ברק
- אחיו, ר' אברהם - ניו יורק
- אחיו, ר' בנימין - כפר חב"ד
- אחותו, גב' יהודית, אשת ר' שמעון רוזנברג - עפולה.
- בנו, ר' ד"ר שמעון מלוב - פסיכולוג קליני מתגורר בראשון לציון.
- חתנו, הרב מנחם מענדל דוברבסקי - משלוחי הרבי בראשון לציון.
- בנו, ר' ישראל - לוד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנדי דיקשטיין, חסידות במשרד ראש העיר, שבועון בית משיח, גיליון 1457 עמוד 44 (תשפ"ה)
- ההבטחה של הרבי ביחידות: יהיו לך שני בנים, שבועון בית משיח 1213 עמוד 23
- המינוי האישי של הרבי לתפקיד מפקח רשת אהלי יוסף יצחק, גיליון מוסף לשבועון בית משיח חג הפסח תשע"ט
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מחנך צריך לחשוב על תלמידו 24 שעות ביממה, משא חינוכית של הרב מלוב במלון ניר עציון במסגרת ועידת המחנכים של צעירי חב"ד באתר col
- הרב מלוב מתארח במדור "מילה של חסיד" באתר שטורעם. נט (הקישור אינו פעיל, י"א טבת)
- המשימה המפתיעה שהטיל הרבי ללמד את רה"ע מאיר ניצן
