ספירות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של עשרת הספירות]]
-'''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי, המתיחס לעשרה כוחות שונים, המשמשים להעברת תוכן מבחינה גבוהה לבחינה נמוכה ממנה, על ידי שינוי ועיבוד התוכן.
+'''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי, המתייחס לעשרה כוחות שונים, המשמשים להעברת תוכן מבחינה גבוהה לבחינה נמוכה ממנה, על ידי שינוי ועיבוד התוכן.
 ב[[תורת הקבלה]] מובאות הספירות ככלי ל[[סדר ההשתלשלות|המשכת חיות]] מ[[הקדוש ברוך הוא|הבורא]] ל[[עולם הזה|עולם]], כשבאמצעותם מחיה ומנהיג הוא את העולם. [[תורת החסידות]] מדגישה כיצד יכול [[יהודי]], על ידי [[עבודת ה']] בנפשו, לגרום שהחיות בה מחיה הבורא את נפשו, תתגלה לכוחותיו החיצוניים.
-עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]].
+עשרת הספירות מתחלקות לשני חלקים:
+'''[[מוחין]]''': [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]] (ראשי תיבות: חב"ד).
+[[מידות (ספירות)|'''מידות''']]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] (ראשי תיבות: חג"ת נהי"מ).
 ==שורשן==
@@ שורה 11: / שורה 15: @@
 == מהותן ==
-עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר [[הקב"ה]] את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם]] [[הקב"ה]] מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם [[נפש]] האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל ה[[מלאכים]] והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות.
+עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר [[הקב"ה]] את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם (בחסידות)|עולם]] [[הקב"ה]] מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם [[נפש]] האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל ה[[מלאכים]] והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות.
 היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].
@@ שורה 99: / שורה 103: @@
 ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]).
-החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות.
+החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות.
 למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר [[חכמה]] והשכלה בלבד. רק אחרי [[התבוננות]] יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע.
@@ שורה 122: / שורה 126: @@
 האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות [[חכמה]] [[בינה]] ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה [[ספירת התפארת|תפארת]] ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה.
-===[[מוחין]] ו[[מידות]]===
+===[[מוחין]] ו[[מידות (ספירות)|מידות]]===
 חלוקה זו של [[ראש תוך וסוף]] ניתן לחלוקה כללית יותר [[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], ו[[מידות (ספירות)|מידות]], שהם ספירות [[חג"ת]] [[נהי"ם]].
@@ שורה 136: / שורה 140: @@
 ==הספירות בנפש האדם==
-ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג"ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז"ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות (ספירות)|מידות]] הקשורות עם ה[[לב]].{{הערה|ראה גם [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}} בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם ה[[גוף]] הגשמי ו[[התלבשות|התלבשותה]] בו הם רק מכח ה[[מלכות]], המדה האחרונה בנפש.
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מידות (ספירות)]]}}ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג"ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז"ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות (ספירות)|מידות]] הקשורות עם ה[[לב]]{{הערה|ראה גם [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}. בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם ה[[גוף]] הגשמי ו[[התלבשות|התלבשותה]] בו הם רק מכח ה[[מלכות]], המדה האחרונה בנפש.
-{{הפניה לערך מורחב|כוח חוש וכשרון}}
 ==ראו גם==
@@ שורה 143: / שורה 146: @@
 *[[עשר ספירות הגנוזות]]
 *[[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]]
+*[[כוח חוש וכשרון]]
 ==לקריאה נוספת==