י"ט באדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 15: שורה 15:
*[[תשל"ה]] - הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], מאנשי הקהילה החב"דית ב[[מוסקבה]] [[צ'רנוביץ]] ו[[טשקנט]], שהתגורר בשנותיו האחרונות ב[[כפר חב"ד]].
*[[תשל"ה]] - הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], מאנשי הקהילה החב"דית ב[[מוסקבה]] [[צ'רנוביץ]] ו[[טשקנט]], שהתגורר בשנותיו האחרונות ב[[כפר חב"ד]].
*[[תשנ"ד]] - הרב [[ישראל לייבוב]], מייסד ויו"ר מרכז [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].
*[[תשנ"ד]] - הרב [[ישראל לייבוב]], מייסד ויו"ר מרכז [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].
*[[תש"ע]] - הרב [[אליעזר זילבר]], מייסד ויו"ר 'איגוד צאצאי [[הגרא"ח נאה]]'.
*[[תש"ע]] - הרב [[אליעזר זילבר]], מייסד ויו"ר 'איגוד צאצאי [[אברהם חיים נאה|הגרא"ח נאה]]'.
*[[תשע"ג]] - הרב [[אברהם רויטבלט]], תלמיד תומכי תמימים ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].
*[[תשע"ג]] - הרב [[אברהם רויטבלט]], תלמיד תומכי תמימים ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].
*[[תשפ"ב]] - הרב [[משה קרביצקי]], שליח הרבי ל[[באר שבע]].
*[[תשפ"ב]] - הרב [[משה קרביצקי]], שליח הרבי ל[[באר שבע]].

גרסה אחרונה מ־14:59, 7 ביולי 2024

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הבהרה: ערך זה עוסק גם בי"ט באדר א' וגם בי"ט באדר ב'

י"ט באדר הוא היום התשעה עשר בחודש אדר.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - י"ט באדר א' - מלוח היום יום
החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת הטלית ותפילין היו אומרים שיעור תנ"ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך.


הפתגם היומי - י"ט באדר ב' - מלוח היום יום
ר' משה מייזליש סיפר: דער רבי (רבינו הזקן) האט אונז געלערענט, אז דער אל"ף פון חסידות איז, אויסצוניצען די טבעיות אין עבודה. און ראשית העבודה זאל זיין אויסצוניצען די טבע הכחות, ווי למשל די טבע פון מוח שליט על הלב.

תרגום מאידיש: ר' משה מייזליש סיפר: הרבי (רבינו הזקן) לימד אותנו, שהאל"ף של חסידות הוא, לנצל את הטבעיות בעבודה. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו למשל את הטבע שמוח שליט על הלב.