כפר חב"ד ב': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
|מייסדי השכונה=ר' [[שמואל חפר]] בהוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|מייסדי השכונה=ר' [[שמואל חפר]] בהוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|בתי כנסת=
|בתי כנסת=
|גופים ומוסדות=סמינר בית רקבה, אולם אירועים{{הערה|לאורך השנה מתקיימים בו מאות חתונות של אנ"ש בארץ-הקודש}}.
|גופים ומוסדות=סמינר בית רבקה, אולם אירועים{{הערה|לאורך השנה מתקיימים בו מאות חתונות של אנ"ש בארץ-הקודש}}.
|מוסדות הקהילה=בית כנסת, מקווה.
|מוסדות הקהילה=בית כנסת, מקווה גברים, מקווה נשים.
|מספר משפחות=למעלה מ-100
|מספר משפחות=כ-50
|ראו גם=
|ראו גם=
|אישים בשכונה (קטגוריה)=
|אישים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות בשכונה (קטגוריה)=
}}
}}
'''כפר חב"ד ב'''' זהו "כפר" (בפועל מתנהל כשכונה בתחום של [[כפר חב"ד]]) שהוקם בהוראת הרבי המשמש כקריית החינוך של [[כפר חב"ד]] המכילה את בית הספר "התיכון" לבנות, [[בית רבקה כפר חב"ד]]{{הערה|"הסמינר"}}, ובתי מגורים שיועדו עבור צוות בתי הספר. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בכפר חב"ד ב' למעלה מ-100 משפחות אנ"ש הנמצאים בתשעה בנייני מגורים, רובם אינם נמנים על צוות בית רבקה.
'''כפר חב"ד ב'''' הוא כפר{{הערה|בפועל מתנהל כשכונה בתחום של כפר חב"ד.}} שהוקם בהוראת הרבי המשמש כקריית החינוך של [[כפר חב"ד]] המכילה את בית הספר "התיכון" לבנות, [[בית רבקה כפר חב"ד]]{{הערה|"הסמינר"}}, מכללת בית רבקה ובתי מגורים שיועדו עבור צוות בית הספר. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בכפר חב"ד ב' כ-50 משפחות אנ"ש בתשעה בנייני מגורים, רובם אינם נמנים על צוות בית רבקה.


== מוסדות חינוך ==
במכתביו של הרבי ובהתוועדויות שבהן התיחס לכפר חב"ד ב' נקרא המקום "כפר חב"ד שני{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3682&CategoryID=939 גליון התקשרות 656].}}.


קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך למעלה מ-1,000 תלמידות מכל רחבי הארץ.


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
===כפר חב"ד שני למרוקאים===
בשנת תשט"ו הרבי עודד יוזמה להקמת כפר חב"ד שני למרוקאים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1437 ע' 13}}.
===הקמת כפר חב"ד ב'===


70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב', כל משפחה, נתנה מה-70 דונמים 3 דונם בהוראת הרבי{{מקור}}.
70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב', כל משפחה, נתנה מה-70 דונמים 3 דונם בהוראת הרבי{{מקור}}.


המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] שקיבל את אותם שטחים מתושבי הכפר. בהקמה הוא נעזר ב[[חסידים]] ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].
בתחילה יעד הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] כשליחו להקמת הכפר, אך לאחר מכן העביר את התפקיד לרב [[שמואל חפר]], ב[[יחידות]] לרב שם טוב ולרעייתו בה שוחח עימם הרבי על ביטול השליחות תלה הרבי את ההסבה בסירובו של [[לוי אשכול]] להעניק תקציב לבניית הכפר{{הערה|במהלך היחידות חזר הרבי שלושה פעמים (בראיון שהעניקה רעייתו בת שבע למגזין נשימה של שבועון כפר חב"ד היא מסופקת אם הרבי חזר על המשפט שלושה או ארבעה פעמים.) על המשפט: "זו לא אשמתך, אלא אשמת לוי אשכול, שטוען שאין לו די כסף", אחר כך אמר: "זאת לא אשמתך, ואולי גם לא אשמתו, אולי באמת אין לו כסף"  ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמ' 30.}}.
 
המייסד הוא הרב שמואל חפר שקיבל את אותם שטחים מתושבי הכפר. בהקמה הוא נעזר ב[[חסידים]] ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].
 
על אף הסבת שליחות הרבי לרב שם טוב הוא פעל להתפתחות הכפר בהשגת תקציבים מהממשל האמריקאי לבניית הכפר{{הערה|ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמ' 30.}}.
 
בהתוועדות יט' כסלו תשע"ז סיפר הרב שמואל חפר ע"ה<{{הערה|התוועדות יט' כסלו בכפר חב"ד ב' עם הרב שמואל חפר,  https://chabad.info/news/232901/}}}} כי באחת היחידויות הרבי אמר לו שיש לבנות בכפר חב"ד ב' 500 יחידות דיור דבר שהיה מפליא מאוד בשעתו ונגנז בסופו של דבר ע"י וועד כפר חב"ד.
 
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות.


בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ו[[מקווה טהרה]] לנשים.
==כפר חב"ד ב' כיום==
כיום מתגוררות שם כ-50 משפחות שהקימו [[בית כנסת|בית כנסת,]] מקווה לגברים ו[[מקווה טהרה]] לנשים.


בשנת [[תשע"ג]] הוקם במקום אולם שמחות המשרת את קהילת חב"ד בארץ.
בשנת [[תשע"ג]] הוקם במקום אולם שמחות המשרת את קהילת חב"ד בארץ.
שורה 41: שורה 54:
מאז שנת [[תשל"ט]], פועל במקום [[מכון לוי יצחק]] העוסק בתרגום ועריכת שיחותיו של הרבי והנגשתם לציבור הרחב. המכון מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].
מאז שנת [[תשל"ט]], פועל במקום [[מכון לוי יצחק]] העוסק בתרגום ועריכת שיחותיו של הרבי והנגשתם לציבור הרחב. המכון מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].


===רחובות===
בשנת תשפ"ד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקמה במקום כיתת כוננות המורכבת ממספר תושבי המקום (כחלק מכיתת הכוננות של כפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1087097/ כיתת כוננות הוקמה בכפר חב"ד] {{אינפו}}}} וכן צוות חירום ישובי ייעודי של התושבים.
לאחר שבשנת [[תשע"ה]] [[ועד כפר חב"ד]] נתן שמות לרחובות הכפר, לכפר חב"ד ב' נתנו שני רחובות.
 
כמו כן הוקמה מועדונית שבת לילדים בעלי צרכים מיוחדים על ידי צוות מנהיגות הורים מיוחדת ומועצה אזורית שדות-דן לרווחת משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים תושבי כפר חב"ד ב' בו מתנדבות בנות הקהילה.
 
===שמות רחובות===
לאחר שבשנת [[תשע"ה]] [[ועד כפר חב"ד]] נתן שמות לרחובות הכפר, לכפר חב"ד ב' נתנו שמות לשני רחובות.


*רחוב '''[[הרבנית חיה מושקא]]''' - על-שם רעייתו של [[הרבי]]. רחוב זה מקיף את כל שטח כפר חב"ד ב' הכולל את אולם האירועים, מתחם התיכון, ותשעת בנייני המגורים.
*רחוב '''[[הרבנית חיה מושקא]]''' - על-שם רעייתו של [[הרבי]]. רחוב זה מקיף את כל שטח כפר חב"ד ב' הכולל את אולם האירועים, מתחם התיכון, ותשעת בנייני המגורים.
*רחוב '''דרך [[הרבנית חנה]]''' - על-שם רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. רחוב זה הוא כביש הכניסה לכפר חב"ד ב'.
*'''דרך [[הרבנית חנה]]''' - על-שם אימו של הרבי. רחוב זה הוא הכביש המוביל מכפר חב"ד לכניסה לכפר חב"ד ב'.
 
== מוסדות חינוך ==
 
קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך למעלה מ-1,000 תלמידות מכל רחבי הארץ.


==בית כנסת==
בכפר שוכן [[בית כנסת]] עם מנייני תפילה ושיעורי תורה, הרב [[חיים הלל רסקין]] שימש כרב ו[[משפיע]] בבית הכנסת, הרבנים [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]], [[שלמה זלמן אלפרוביץ]], ומתתיהו חברים משמשים בו כ[[גבאי|גבאים]].


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה אחרונה מ־18:03, 8 בדצמבר 2024

כפר חב"ד ב'

כפר חב"ד ב' במבט מהאויר (צילום: ישראל ברדוגו)
שם כפר חב"ד ב'
אזורים בשכונה מתחם הסמינר של בית רבקה כפר חב"ד, אזור המגורים.
ארץ ארץ ישראל
מקום כפר חב"ד
מייסדי השכונה ר' שמואל חפר בהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א
גופים ומוסדות סמינר בית רבקה, אולם אירועים[1].
מוסדות הקהילה בית כנסת, מקווה גברים, מקווה נשים.

כפר חב"ד ב' הוא כפר[2] שהוקם בהוראת הרבי המשמש כקריית החינוך של כפר חב"ד המכילה את בית הספר "התיכון" לבנות, בית רבקה כפר חב"ד[3], מכללת בית רבקה ובתי מגורים שיועדו עבור צוות בית הספר. נכון לשנת תשפ"ד מתגוררים בכפר חב"ד ב' כ-50 משפחות אנ"ש בתשעה בנייני מגורים, רובם אינם נמנים על צוות בית רבקה.

במכתביו של הרבי ובהתוועדויות שבהן התיחס לכפר חב"ד ב' נקרא המקום "כפר חב"ד שני[4].


היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפר חב"ד שני למרוקאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשט"ו הרבי עודד יוזמה להקמת כפר חב"ד שני למרוקאים[5].

הקמת כפר חב"ד ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב', כל משפחה, נתנה מה-70 דונמים 3 דונם בהוראת הרבי[דרוש מקור].

בתחילה יעד הרבי את הרב אברהם יצחק שם טוב כשליחו להקמת הכפר, אך לאחר מכן העביר את התפקיד לרב שמואל חפר, ביחידות לרב שם טוב ולרעייתו בה שוחח עימם הרבי על ביטול השליחות תלה הרבי את ההסבה בסירובו של לוי אשכול להעניק תקציב לבניית הכפר[6].

המייסד הוא הרב שמואל חפר שקיבל את אותם שטחים מתושבי הכפר. בהקמה הוא נעזר בחסידים ר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.

על אף הסבת שליחות הרבי לרב שם טוב הוא פעל להתפתחות הכפר בהשגת תקציבים מהממשל האמריקאי לבניית הכפר[7].

בהתוועדות יט' כסלו תשע"ז סיפר הרב שמואל חפר ע"ה<[8]}} כי באחת היחידויות הרבי אמר לו שיש לבנות בכפר חב"ד ב' 500 יחידות דיור דבר שהיה מפליא מאוד בשעתו ונגנז בסופו של דבר ע"י וועד כפר חב"ד.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות.

כפר חב"ד ב' כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום מתגוררות שם כ-50 משפחות שהקימו בית כנסת, מקווה לגברים ומקווה טהרה לנשים.

בשנת תשע"ג הוקם במקום אולם שמחות המשרת את קהילת חב"ד בארץ.

עם קביעת שמות הרחובות בכפר חב"ד הוחלט שהרחוב הכולל את בתי המשפחות ואת 'הסמינר' יקרא "רחוב הרבנית חיה מושקא", והדרך המובילה מהכפר אל כפר חב"ד ב' תקרא "דרך הרבנית חנה".

מאז שנת תשל"ט, פועל במקום מכון לוי יצחק העוסק בתרגום ועריכת שיחותיו של הרבי והנגשתם לציבור הרחב. המכון מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק ליברוב.

בשנת תשפ"ד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקמה במקום כיתת כוננות המורכבת ממספר תושבי המקום (כחלק מכיתת הכוננות של כפר חב"ד[9] וכן צוות חירום ישובי ייעודי של התושבים.

כמו כן הוקמה מועדונית שבת לילדים בעלי צרכים מיוחדים על ידי צוות מנהיגות הורים מיוחדת ומועצה אזורית שדות-דן לרווחת משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים תושבי כפר חב"ד ב' בו מתנדבות בנות הקהילה.

שמות רחובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שבשנת תשע"ה ועד כפר חב"ד נתן שמות לרחובות הכפר, לכפר חב"ד ב' נתנו שמות לשני רחובות.

  • רחוב הרבנית חיה מושקא - על-שם רעייתו של הרבי. רחוב זה מקיף את כל שטח כפר חב"ד ב' הכולל את אולם האירועים, מתחם התיכון, ותשעת בנייני המגורים.
  • דרך הרבנית חנה - על-שם אימו של הרבי. רחוב זה הוא הכביש המוביל מכפר חב"ד לכניסה לכפר חב"ד ב'.

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך למעלה מ-1,000 תלמידות מכל רחבי הארץ.

בית כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכפר שוכן בית כנסת עם מנייני תפילה ושיעורי תורה, הרב חיים הלל רסקין שימש כרב ומשפיע בבית הכנסת, הרבנים אהרון הלפרין, שלמה זלמן אלפרוביץ, ומתתיהו חברים משמשים בו כגבאים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לאורך השנה מתקיימים בו מאות חתונות של אנ"ש בארץ-הקודש
  2. בפועל מתנהל כשכונה בתחום של כפר חב"ד.
  3. "הסמינר"
  4. גליון התקשרות 656.
  5. שבועון בית משיח 1437 ע' 13
  6. במהלך היחידות חזר הרבי שלושה פעמים (בראיון שהעניקה רעייתו בת שבע למגזין נשימה של שבועון כפר חב"ד היא מסופקת אם הרבי חזר על המשפט שלושה או ארבעה פעמים.) על המשפט: "זו לא אשמתך, אלא אשמת לוי אשכול, שטוען שאין לו די כסף", אחר כך אמר: "זאת לא אשמתך, ואולי גם לא אשמתו, אולי באמת אין לו כסף" ש. מגידמן, הדרכות שקיבלתי מהרבי, מוסף נשימה של שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמ' 30.
  7. ש. מגידמן, הדרכות שקיבלתי מהרבי, מוסף נשימה של שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמ' 30.
  8. התוועדות יט' כסלו בכפר חב"ד ב' עם הרב שמואל חפר, https://chabad.info/news/232901/
  9. כיתת כוננות הוקמה בכפר חב"ד
  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.