ראובן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברו של ראובן בארבל, סמוך לאחיו [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]], ואחותו [[דינה]], לפי מסורות שונות.]]
+[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|ממוזער|קברו של ראובן בארבל, סמוך לאחיו [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]], ואחותו [[דינה]], לפי מסורות שונות.]]
 '''ראובן''' היה בנו ה[[בכור]] של [[יעקב אבינו]] מאשתו [[לאה]], ואבי בני שבט ראובן.
@@ שורה 23: / שורה 22: @@
 ==שמירתו על אחיו==
-===ב[[מכירת יוסף]]===
+===במכירת יוסף===
 ראובן בתור [[בכור]], הרגיש אחריות כלפי אחיו.
-כאשר רצו אחיו [[מכירה יוסף|להרוג את יוסף]], התערב ראובן ואמר להם{{הערה|בראשית לז כב.}}: {{ציטוטון|אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ}} התורה מעידה עליו שעשה זאת {{ציטוטון|לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו}}. שרצה לאחר מכן להוציאו מן הבור ולהשיבו לאביו.
+כאשר רצו אחיו [[מכירת יוסף|להרוג את יוסף]], התערב ראובן ואמר להם{{הערה|בראשית לז כב.}}: {{ציטוטון|אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ}} התורה מעידה עליו שעשה זאת {{ציטוטון|לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו}}. שרצה לאחר מכן להוציאו מן הבור ולהשיבו לאביו.
 בשעה שמכרו אחיו אותו לישמעלים, לא שהה ראובן במקום. וכשחזר בשביל להוציאו מן הבור, וגילה שהוא לא שם - קרע את [[בגד]]יו, וחזר ואמר לאחיו {{ציטוטון|הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא}}. כך גם לאחר מכן, כשהיו האחים אצל יוסף במצרים, אמר להם{{הערה|בראשית מב כב.}}: {{ציטוטון|הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ}}.
@@ שורה 36: / שורה 35: @@
 ==תולדות חייו==
+בספר הישר מובא שנשא לאשה את אליורם בת חוי הכנעני{{הערה|וכן הובא בסדר הדורות (האלף השלישי). אודות ספר הישר - ראה לקו"ש ח"כ בהוספות (תחילת בראשית)}}.
 ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שראובן נולד ב[[י"ד בכסלו]] ונפטר בן מאה שלושים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.
@@ שורה 45: / שורה 46: @@
 לכן ראובן מסמל [[אהבה]], ולכן מחנהו במדבר, על פי ציווי ה' היה ב[[דרום]], שהוא בחינת האהבה.
-{{השבטים|}}
+==נחלת שבט ראובן==
+ב[[פרשת מטות]]{{הערה|במדבר לב.}} מספרת התורה כיצד שבט ראובן (יחד עם שבט [[גד]]) ביקש לשבת בעבר הירדן המזרחי. בתמורה התחייב השבט ללכת בראש העם ולעזור לשאר השבטים לכבוש את ארץ כנען. לאחר שמלאו את התנאי הזה שבו על עקבותיהם וחזרו לבתיהם אשר בעבר הירדן.
+על נחלתם של בני גד ובני ראובן נאמר "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ"{{הערה|משלי כ, כא.}}. הם מהרו לטול חלקם בעבר הירדן, "ואחריתה לא תבורך" שגלו על ידי מלך אשור כמה שנים קודם שאר השבטים{{הערה|רש"י משלי כ, כא.}}.
+===בתורת החסידות===
+לפי סיפור התורה "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה"{{הערה|במדבר לב, א.}}, שעל כן היתה בקשתם למשה "יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"{{הערה|במדבר לב, ה.}}, מבואר בתורת החסידות על שורש נשמתם ודרך עבודתם של [[השבטים]] בכלל, וראובן וגד בפרט.
+מבואר בחסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/11/index.htm אור התורה במדבר ד' ד"ה ומקנה רב].}} הטעם לכך ש[[האבות]] ו[[השבטים]] בחרו להיות רועי צאן, שרצו להיות ב[[התבודדות]] מהעולם בכדי שיוכלו לעבוד את ה', מבלי שהעולם יבלבל וימנע אותם מעבודתם. מבואר שמטעם זה לא רצו [[המרגלים]] ליכנס לארץ. בעניין זה יש חילוק בין עבודת האבות והשבטים{{הערה|שהיו בבחינת [[מרכבתא תתאה]], הקשורה ל[[י"ב בקר]] שלכן היו למטה גם כן רועי צאן ובהמה. ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/34/index.htm תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ומקנה רב].}} לעבודתו של [[יוסף הצדיק]] שכן התעסק עם ענייני העולם במצרים מפני מעלת דרגתו הרוחנית.
+כללות החילוק בין שני דרכי העבודה של האבות והשבטים ליוסף היה קודם [[מתן תורה]]. אבל לאחרי מתן תורה, שניתנה התורה למטה דוקא, העבודה צריכה להיות באופן של התעסקות בעניני העולם כדי לעשותם כלים לאלקות. ולכן כאשר המרגלים טענו שרצונם להשאר במדבר ולהיות בהתבודדות מהעולם, היה זה היפך הכוונה, כי, לאחרי מתן תורה יש כח לכל אחד ואחד מישראל שגם כאשר עוסק בעניני העולם זה לא יהיה מניעה מעבודת ה'.
+כך מובן גם בנוגע לבני גד ובני ראובן. שכאשר אמרו שרצונם להשאר בעבר הירדן ולהיות רועי צאן, זה לא היה כפי הכוונה. ולזה הועיל מה שאמרו "ואנחנו נחלץ חושים", שהוא עניין ה[[מסירות נפש]], באופן שכל מציאותם היא רק מציאות האדון, שענין זה נתעורר אצלם לאחרי ההקדמה דאמירת דברי מוסר על ידי משה, רועה ישראל, שהוא גילה בהם את בחינת המסירות נפש. על ידי המסירות נפש ליכנס לארץ ישראל הרי הם מראים בעצמם שגם בהיותם בעבר הירדן אין זה ענין של [[התבודדות]], אלא גם שם עבודתם היא בעולם, לעשות לה' [[דירה בתחתונים]], אלא שבזה גופא הנה עיקר עבודתם היא על ידי לימוד התורה שכלול בזה גם עניין עשיית המצוות והעבודה של עשיית דירה בתחתונים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/26/index.htm ד"ה ומקנה רב תש"כ].}}.
+אך עדיין היתה כאן בדקות, בכל זאת, סטיה מסויימת מן התכלית הפנימית באמת, ולכן נקרא המעשה "נחלה מבוהלת בראשונה", ביטוי הרומז לבחינת [[תוהו]], להיפך מהתיישבות של עולם ה[[תיקון]], כי עיקר ופנימיות התכלית היא נמשכת אורות בכלים, עשיית דירה לה' בתחתונים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/176WniIjBmFrJQ5fzR42eSF5p6kRWAbwi/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ח' מטות ב']. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/158/index.htm ד"ה ומקנה רב תשכ"א].}}.
+{{השבטים}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:חומש בראשית]]
 [[קטגוריה:השבטים]]
 [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]