תהלים מ"א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''יג:''' וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם.{{ש}} | '''יג:''' וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם.{{ש}} | ||
'''יד:''' בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.}} | '''יד:''' בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.}} | ||
'''תהלים מ"א''' הוא המזמור הארבעים ואחד בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל'''. | '''תהלים מ"א''' הוא המזמור הארבעים ואחד בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל'''. | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
==ביאורי החסידות== | ==ביאורי החסידות== | ||
*'''ברוך ה' אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם''' - בבית המקדש היו חותמים רק 'מן העולם', אך בעקבות הירידה בגלות נוצר חשש שהכופרים יכחישו שיש ב' עולמות ולכן תיקנו לומר מן העולם ועד העולם, וזה הקשר של פרק מ"א עם הרפק שבא לאחריו שמביא לידי ביטוי את הצער מעומק הגלות{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ה.}}. | |||
*'''אמן ואמן''' - סיום ספר ראשון בתהילים הוא בתיבות 'אמן ואמן', שענינו הוא להמשיך את הברכה (''''א'''-ל '''מ'''לך '''נ'''אמן) בעולם, אך בבית המקדש לא היו ענוים אמן כיון ששם זה לא נצרך כי ראו בגלוי את המשכת האלוקות שלמעלה מהגבלות בתוך העולם{{הערה|ד"ה ציון במשפט תפדה תשי"ח.}}. | *'''אמן ואמן''' - סיום ספר ראשון בתהילים הוא בתיבות 'אמן ואמן', שענינו הוא להמשיך את הברכה (''''א'''-ל '''מ'''לך '''נ'''אמן) בעולם, אך בבית המקדש לא היו ענוים אמן כיון ששם זה לא נצרך כי ראו בגלוי את המשכת האלוקות שלמעלה מהגבלות בתוך העולם{{הערה|ד"ה ציון במשפט תפדה תשי"ח.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־23:50, 23 במאי 2024
תהילים מ"א
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל |
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. |
תהלים מ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהלים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה הארבעים ואחד ביום ההולדת ה-40, ועד ליום ההולדת ה-41.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב על מזמור זה: "כמה מידות טובות והתעוררות רב להשכיל ולהשגיח היאך יתן צדקה מי ומי קודם ואשרי מי שמשכיל על החולה ונותן לו מה שצריך לחוליו".
המפרשים מבארים שדוד ייסד מזמור זה כשהיה חולה מאוד, ואויביו זממו לנצל את המצב ולהרוג אותו, והוא ביקש מהקב"ה שיושיע אותו[1].
מזמור זה חותם את 'ספר ראשון' שבספר תהילים, וכאשר קוראים את כל ספר התהילים ברצף, נוהגים לומר 'יהי רצון' מיוחד וקדיש לאחר פרק זה.
את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים:
- תיאור שכיבתו של דוד חולה על ערש דווי (א-ד).
- תפילה להירפא מהמחלה ולהינצל מהאויבים הרוצים לפגוע בו ולנצל את זה שהוא חולה (ה-יא).
- מה יארע כאשר הקב"ה יושיע וירפא אותו (יב-יד).
ביאורי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ברוך ה' אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם - בבית המקדש היו חותמים רק 'מן העולם', אך בעקבות הירידה בגלות נוצר חשש שהכופרים יכחישו שיש ב' עולמות ולכן תיקנו לומר מן העולם ועד העולם, וזה הקשר של פרק מ"א עם הרפק שבא לאחריו שמביא לידי ביטוי את הצער מעומק הגלות[2].
- אמן ואמן - סיום ספר ראשון בתהילים הוא בתיבות 'אמן ואמן', שענינו הוא להמשיך את הברכה ('א-ל מלך נאמן) בעולם, אך בבית המקדש לא היו ענוים אמן כיון ששם זה לא נצרך כי ראו בגלוי את המשכת האלוקות שלמעלה מהגבלות בתוך העולם[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
- יהל אור - פרק מ"א, באתר ספריית ליובאוויטש
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|