תהלים מ' – הבדלי גרסאות

{{חלונית

| ניקוד = כן

|כותרת= תהילים מ' {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר

'''ב:''' קַוֺּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי.{{ש}}

'''ג:''' וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.{{ש}}

'''טז:''' יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח.{{ש}}

'''יז:''' יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ.{{ש}}  

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה ההארבעים ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-39, ועד ליום ההולדת ה-40.

==ביאורי החסידות==

*'''אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו''' - חז"ל דורשים פסוק זה על יוסף הצדיק שהיה לו בטחון גמור בקב"ה, מלבד פעם אחת ש'פנה אל רהבים ושטי כזב' וביקש את עזרתו של שר המשקים, ועל זה נענש שהתווספו לו עוד שנתיים בבית האסורים. ואף שאצל אנשים רגילים, ואפילו אצל צדיקים כמו שאר השבטים אין זה נחשב לחטא שאדם עושה כלי בדרך הטבע לצד בטחונו בה', אצל יוסף מצד גודל מעלתו שעניני העולם לא תפסו אצלו מקום כלל, עצם זה שנתן חשיבות לעניני הטבע ונתן להם מקום היה נחשב ירידה וחטא לגביו ולכן נענש על כך{{הערה|ד"ה ומקנה רב תש"כ. לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 836.}}.

*'''ותורתך בתוך מעי''' - המצוות הם המשכה אלוקית באופן מקיף, ואילו מעלת התורה היא שהיא חודרת באדם באופן פנימי ומתאחדת איתו באופן השלם ביותר{{הערה|תניא פרק ה'. ד"ה גן נעול תש"נ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד רלז.}}.

*'''בשרתי צדק בקהל רב''' - אצל משה רבינו גם נאמר 'ויקהל משה', אך אצלו זה היה כדי לתקן את הפירוד שנעשה על ידי [[חטא העגל]], מצד החסרון, ואילו בזמן דוד, שהיה בבחינת משיח כל ימיו, לא היה צורך בזה כדי לתקן את החסרון, אלא תוספת האחדות בכך שהקהיל את בני ישראל ולימד אותם תורה ("בשרתי צדק"), הוא תוספת של 'ועשה טוב' השפעת תכלית העילוי מלמעלה למטה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תש"כ.}}.

==בניגוני חב"ד==

ניגון חב"די נוסף שקשור לפרק זה, הוא על שני הפסוקים החותמים את הפרק, שיש להם דמיון כמעט מוחלט לפסוקים החותמים את [[תהילים ע'|פרק ע' בתהילים]], להם הותאם לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"א]] לחן מתוך [[ספר הניגונים]] ([[ניגון קס"ד]]) על ידי החסיד ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] (ניגון זה היה לחן חסידי כללי מוכר בציבור היראים בירושלים), בהמשך לנוהג שהחל שנה קודם לכן, עם ה[[ניגון כי אלוקים]].

==קישורים חיצוניים==

*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=49 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''

*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300037 יהל אור - פרק מ']''', באתר ספריית ליובאוויטש

{{מזמורי ספר התהלים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים|מ']]