אברהם ברוך פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "נולד לאביו " ב־"נולד ל") |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר 2.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אברהם ברוך פבזנר 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב פבזנר]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}} | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד לר' הלל ולאימו מרת פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש כמשפיע בעיר [[מינסק]] בהוראת [[הרבי הריי"צ]]. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם. | ||
לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח ל[[חרקוב]] וגם שם עסק ב[[הפצת יהדות]]. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור ב[[גמרא]], וגם פרק [[תניא]] בין מנחה למעריב. | לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח ל[[חרקוב]] וגם שם עסק ב[[הפצת יהדות]]. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור ב[[גמרא]], וגם פרק [[תניא]] בין מנחה למעריב. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת הספר העוסק בקורות חייו]] | ||
*'''ה[[משפיע]] שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]] | *'''ה[[משפיע]] שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]] | ||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 209-218. | *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 209-218. | ||
גרסה אחרונה מ־00:16, 30 בדצמבר 2024
הרב אברהם ברוך פבזנר (?-י"ד בניסן ת"ש), מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, היה משפיע במינסק ולאחר מכן בחרקוב. נאסר על ידי הק.ג.ב. ונפטר בגלות בקזחסטן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' הלל ולאימו מרת פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. שימש כמשפיע בעיר מינסק בהוראת הרבי הריי"צ. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי הק.ג.ב. לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם.
לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח לחרקוב וגם שם עסק בהפצת יהדות. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור בגמרא, וגם פרק תניא בין מנחה למעריב.
בחודש תשרי תרצ"ט הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב מאיר גורקוב, הרב פבזנר והרב נחום יצחק פינסון. במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.
ר' אברהם ברוך נפטר בערב פסח ה'ת"ש ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שבקזחסטן.
לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המשפיע שלא חזר - קורות חייו של הרב פבזנר, שניאור זלמן ברגר
- ספר חסידים הראשונים ע' 209-218.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' הלל פבזנר.
- בנו, ר' יצחק שלמה פבזנר.
- בנו, ר' שלום דובער פבזנר - (מ"נערי ברדיצ'ב") נספה בשואה בעודו בחור.
- בתו מרת פרומא, רעיית ר' דובער יוניק - משמש בקודש בבית הרבי - נפטרה ב' ניסן תשפ"ד.
- בתו מרת נחמה, רעיית הרב ישראל חיים לזר - נפטרה י"ז תשרי תשפ"ג - קראון הייטס.
- בתו, מרת יהודית ראקסין.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, המשפיע שלא חזר, ארץ ישראל תשע"א, באתר אוצר החכמה
- פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח
.
