חסידות קרטשניף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:56, 30 בספטמבר 2024

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף

שושלת קרטשניף נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף בן רבי מרדכי לייפער מנדבורנא נצר לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.

לאחר הסתלקותו בל' סיוון תרס"ח, מילא את מקומו בנו בכורו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה אושוויץ בכ"ז אייר תש"ד. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור] לאחר השואה עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי דוד משה רוזנבוים מקרטשניף לארה"ק והחל למלא את מקום אביו ברחובות, עד להסתלקותו בט"ו תמוז תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.

התפצלות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הסתלקותו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף[עריכה | עריכת קוד מקור]

נקרא בשם "מנחם" על שם רבי מנחם מענדיל מקאסוב (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו.

בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו , רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ו] שנודע בקשריו עם חבד, וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב ,המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד.

אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".

לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שברחובות. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו^[1].

ב. רבי ישראל ניסן רוזנבוים מקרטשניף קריית גת. מילא את מקום אביו בקריית גת משנת תשכ"ט עד לפטירתו בחשוון תש"פ. הוא נודע בקשריו עם חב"ד והרבי בפרט.

לאחר הסתלקותו הרב משה הבלין ניחם את אחיו הרב דוד משה (המכהן כרב קהילת קרעטשניף ברחובות) ^[2].

ג. רבי זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב. שימש כאדמו"ר משנת תשמ"ח עם הסתלקות חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה אדמו"ר לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד חב"ד ממש, נפטר בכ"א אדר שני תשע"ד, בנו הוא האדמו"ר רבי דוד רוזנבוים מביטשקוב.

ד. רבי מאיר רוזנבוים מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקריית הרצוג שבבני ברק. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר בארצות הברית בהיותו אברך והלך לראות את הרבי ואף זכה שהרבי יקחהו וידבר עמו.

רבי דוד משה מכהן כאדמו"ר ורב קהילת קרעטשניף ברחובות.

בעל קשר עז לחסידות חב"ד, הוא השתתף בהתוועדויותיו של הרבי ובקי בתורת החסידות, אחד מבניו קרוי מנחם מענדל על שם הרבי^[3].

לאחר הסתלקות אחיו רבי ישראל ניסן הרב משה הבלין ניחמו^[2].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתנו, האדמו"ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

↑ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
↑ ^2.0 ^2.1 הרב הבלין בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקרעטשניף
↑ פרופיל: הממשיך החדש מקרעטשניף קרית גת באתר בחדרי חרדים.

[1] לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.

[חב"ד_אינפו-2] 2.0 ^2.1 הרב הבלין בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקרעטשניף

[3] פרופיל: הממשיך החדש מקרעטשניף קרית גת באתר בחדרי חרדים.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חצרות}}
+{{עריכה|}}
-'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף זצ"ל שהי' דור שישי לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.
+[[קובץ:מ"מ אליעזר זאב.jpg|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף]]
+'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף בן רבי מרדכי לייפער מנדבורנא נצר לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.
+לאחר [[הסתלקות]]ו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].
+היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור]
+לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד ל[[הסתלקות]]ו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.
+== התפצלות החסידות ==
+לאחר [[הסתלקות]]ו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.
+==רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף==
+נקרא בשם "מנחם" על שם רבי [[מנחם מענדיל מקאסוב]] (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו.
+בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו , רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ''ו] שנודע בקשריו עם חב''ד, וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב ,המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד.
+אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".
+לאחר ה[[הסתלקות]] - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.
-לאחר הסתלקותו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף - סיגט עד להירצחו ע"י הנאצים ימ"ש במחנה המוות [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].
+====קשריו עם חב"ד====
+ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.
-לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב -  רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד להסתלקותו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.
-'''לערך מורחב: [[דוד משה רוזנבוים]].'''
+[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי ניסן רוזנבוים]]
+ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קריית גת. מילא את מקום אביו ב[[קריית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד לפטירתו בחשוון [[תש"פ]]. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.
-== התפצלות החסידות ==
+לאחר הסתלקותו הרב [[משה הבלין]] [[ניחום אבלים|ניחם]] את אחיו הרב דוד משה (המכהן כרב קהילת קרעטשניף ברחובות) {{הערה|שם=חב"ד אינפו|[https://chabad.info/news/546629/ הרב הבלין בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקרעטשניף] {{אינפו}}}}.
-לאחר הסתלקותו של ר' דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התפזרו בין בניו האדמו"רים.
+ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב. שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם [[הסתלקות]] חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]],
+בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב.
-א. רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם מענדיל" ע"ש הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מרימינוב]] זצ"ל שאביו זצ"ל חש קשר נפשי עמוק אליו ובכל [[יום שישי]] היה מדליק נר לכבודו תוך שהוא מבקש מ[[הקב"ה]] שבניו יזכו להיות ת"ח. שמו "אליעזר זאב" הוא ע"ש סבו הק' הי"ד.
+ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקריית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארצות הברית]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.
-בהגיעו לפרקו הוא התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערד - ברזיל זצ"ל. בחתונתו השתתף אביו הק' וכן הרה"ק רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב זצ"ל, הרה"ק רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא - באניא - צפת זצ"ל, המחותן האדמו"ר מראצפערד זצללה"ה ועוד.
+רבי '''דוד משה''' מכהן כאדמו"ר ורב קהילת קרעטשניף ברחובות.
-אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".
+בעל קשר עז לחסידות חב"ד, הוא השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] ובקי ב[[תורת החסידות]], אחד מבניו קרוי מנחם מענדל על שם הרבי{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1050317 פרופיל: הממשיך החדש מקרעטשניף קרית גת] באתר בחדרי חרדים.}}.
-לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו הק' שב[[רחובות]]. הוא פיתח את החסידות את מוסדותיה, וכיום, מונה החסידות כ-400 משפחות חסידים ברחבי תבל. משמש כדמות מרכזית בדרום ומאות רבות של אנשים נהנים ממנו עצה ותושיה. נודע במופתיו ובעיקר בעניני פקידת עקרות. הוא גם ידוע כת"ח מופלג. נודע בעיקר ב[[עבודת ה']] המופלאה שלו עד כלות הנפש ממש. בשנים האחרונות הוא מינה את בנו הגה"ח רבי דוד משה רוזנבוים לגאב"ד קהילת קרטשניף ב[[רחובות]].
+לאחר הסתלקות אחיו רבי ישראל ניסן הרב [[משה הבלין]] [[ניחום אבלים|ניחמו]]{{הערה|שם=חב"ד אינפו}}.
-ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קרית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קרית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.
-ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]]. משמש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם הסתלקות חמיו הגה"ק רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות היותו [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" ע"ש אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב הי"ד, שהוא עצמו נקרא ע"ש. הוא קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו זצ"ל שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש.
+==משפחתו==
+*חתנו, האדמו"ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2
-ד. רבי [[מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו הק' מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארה"ב]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.
+{{חצרות}}
-[[קטגוריה:חצרות]]
+[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]