שלום דובער שור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 43: שורה 43:
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שור, שלום דובער}}
{{מיון רגיל:שור, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת שור]]
[[קטגוריה:משפחת שור]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]

גרסה אחרונה מ־10:00, 18 ביוני 2024

הרב שלום דובער שור

הרב שלום דובער שור (ד' טבת תשי"ד - ג' תמוז תשנ"ג) היה שליח שנימנה על קבוצת השלוחים לארץ הקודש וכיהן כמשפיע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בד' טבת תשי"ד במונטריאול שבקנדה להוריו אסתר וחיים שניאור זלמן שור, כנין של מזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ הרב אלחנן דוב מרוזוב[1].

את שנות ילדותו עשה כתלמיד אצל סבו ר' דוד אריה לייב מרוזוב, ואת מסלול לימודיו עשה במוסדות חב"ד המקומיים במונטריאול, שם התחבב על ראש הישיבה הרב אייזיק שווי, ומונה על ידו בעודו צעיר לימים להשפיע על שאר התלמידים בישיבה.

בשנת תשל"א נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית, והחל לכתוב יומן אישי בו תיעד את המתרחש ב-770 ואת הנהגותיו של הרבי.

בשנת תשל"ה נשלח על ידי הרבי לישיבת תומכי תמימים ברינואה, לאחר שסיים את שנת השליחות חזר ל-770.

מאוחר יותר במהלך השנה נבחר על ידי הרבי - בעודו בחור - להימנות על קבוצת השלוחים לארץ הקודש של שנת תשל"ו.

השליחות הפרטית שהוטלה עליו הייתה להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת ובבית הכנסת צמח צדק שבירושלים ולחזק את התלמידים והאברכים הלומדים שם.

שנתיים מאוחר יותר, על פי הוראת הרבי החל להתעסק בשידוכים תוך כדי שליחותו, ובשנת תשל"ח נשא את רעייתו הדסה בתו של הרב נתן וואגל מלונדון.

לאחר נישואיו, החל לעסוק לפרנסתו בעסקי יהלומים, והמשיך במקביל לעסוק בשליחותו בהפצת תורת החסידות בין תושבי ירושלים, והתמנה לכהן כמשפיע בבית הכנסת חב"ד המרכזי בשיכון חב"ד בעיר.

היה ידוע בשפתו הרהוטה ובכשרונות ההשפעה והקירוב שלו, והצליח להחדיר את לימוד תורת החסידות בקרב שדרות רחבות מהציבור החרדי בעיר.

בג' תמוז תשנ"ג נפטר באופן פתאומי בביתו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הרב מאיר ושרה שור משלוחי הרבי לעיר צפת
  • חתנו, הרב שמואל ובת שבע סגל - משלוחי הרבי לעיר ברלין, גרמניה
  • חתנו, הרב לוי וגיטה קמינצקי - שליח הרבי לעיר טומסק, רוסיה
  • בנו, הרב דוד אריה ליב ונעמה שור לונדון אנגליה
  • חתנו, הרב חיים הכהן ומוסיא רוזנפלד משלוחי הרבי לעיר צפת
  • חתנו, הרב יוסף יצחק ורבקה בייטש - שליח הרבי לעיר לונדון, אנגליה
  • חתנו הרב שניאור זלמן ושיינא ווינבערג משלוחי הרבי לעיר לונדון אנגליה
  • חתנו שניאור זלמן וחוה סטילרמאן משלוחי הרבי לעיר צפת

קובץ זכרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת יום היארצייט הראשון, ערכו חבריו קובץ זכרון בשם "דברי שלום" בו העלו על נס את פועלו ואת תולדות חייו, וכהוספה, הדפיסו את היומנים שכתב בזמן שהותו בחצר הרבי ב-770.

הקובץ נערך על ידי ידידו וחברו לשליחות, הרב אברהם ברוך פבזנר (פריז).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יומנים שכתב בתקופת שהותו ב-770:
תשל"ד: תשריכסלוטבתאדרניסןאדרסיוןתמוזאלול קובץ PDF

הערות שוליים

  1. סבו מצד אמו, היה ר' דוד אריה לייב מרוזוב בנו הבכור של חוניע מרוזוב.