שלמה גולדמן מזווהיל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:17, 14 ביוני 2022

רבי שלמה גולדמן מזוויהל (תרכ"ט – כ"ו אייר תש"ה) בנו של רבי יחיאל מיכל בן רבי משה גולדמן, בנו של רבי מרדכי (הראשון), בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרכ"ט לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי בן ציון מדוידהרודוק.

בשנת תרנ"ד נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש לנסוע מכיון שטען שאינו רואה שם כלום, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד שבת אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שהיין בגביע הקידוש של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת תרס"א כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "קוויטלך", ובכך רמז לו על יעודו כאדמו"ר^[1].

הוא כיהן כרב העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי יחיאל מיכל גולדמן שנים רבות. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".

הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד האדם. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין האנשים הפשוטים.

ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. היה צנוע בהליכותיו, וחיי חיי צער ופשטות, ואף לא ערך שולחנות כמנהג האדמו"רים. אולם תושבי ירושלים הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות.

את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית קו התאריך למשל, הוא שלח למסור לחזון איש, כי הוא חולק על פסקו^[2] וכמו שהייתה גם דעת הרבי.

סוד המשיח נמסר לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוא היה לומד את ספרי חסידות חב"ד וספר התניא, ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר תפילת שחרית, שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מזוויהל^[3].

כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" - להודיע על התקרבות הגאולה, התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד המשיח נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה^[4].

אחד ממקורבי הרבי מזוויהל^[5] שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הריי"צ מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור, והסיבה לכך הוא מסירות נפשו ברוסיה עבור היהדות^[6].

עוד בשנת תרפ"ט כשביקר הרבי הריי"צ בארץ הקודש, אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת המשיח, שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת^[7].

כאשר הגביר אדמו"ר הריי"צ את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים^[8].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר ביום כ"ו אייר תש"ה, בספירה "יסוד שביסוד". קברו נכרה בהר הזיתים, וגם לאחר שהפורעים הערבים חיללו את המצבות בשנת תש"ח, נשאר קברו שלם. אך המצבה נשברה, ותוקנה בשנת תשכ"ז.

הקודם:
האדמו"ר רבי יחיאל מיכל גולדמן מזוויהל

אדמו"רי זוויהל
תרכ"ט - כ"ו אייר תש"ה

הבא:
האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

הערות שוליים

↑ בית יעקב עמ' 23.
↑ קובץ בית אהרן וישראל שבט אדר תש"ע עמ' צח (98)
↑ מבוא לספר הצאצאים
↑ מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר מירושלים.שמן ששון מחבריך.
↑ הרב החסיד ר' דוד שכטר. שמן ששון מחבריך. בספר יסוד צדיק מובאים הדברים בשם ר' שמעון הלל שלזינגר.
↑ יסוד צדיק עמ' רמ"ג. ושם הלשון: "אמר: שגילו לי מן השמים שהריי"צ מליובאוויטש הוא צדיק הדור, שהיה לו מסירות נפש ברוסיה עבור יהדות". עוד כתוב בספר הנ"ל בעמ' רכז שרבי שלמה אמר גם על רבי אהרן מבעלזא שהוא צדיק הדור, ואולי הכוונה ששניהם צדיקי הדור - הרבי הריי"צ והמהר"א מבעלזא (ויעויין גם במה שהכתיר המהר"א הקדוש מבעלזא את הרבי הריי"צ בכינוי תפארת ישראל שמסתמא הכוונה שהרבי הריי"צ הוא נשיא הדור).
↑ הגאון ר' יעקב העניג ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. שמן ששון מחבריך.
↑ מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 102.

[1] בית יעקב עמ' 23.

[2] קובץ בית אהרן וישראל שבט אדר תש"ע עמ' צח (98)

[3] מבוא לספר הצאצאים

[4] מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר מירושלים.שמן ששון מחבריך.

[5] הרב החסיד ר' דוד שכטר. שמן ששון מחבריך. בספר יסוד צדיק מובאים הדברים בשם ר' שמעון הלל שלזינגר.

[6] יסוד צדיק עמ' רמ"ג. ושם הלשון: "אמר: שגילו לי מן השמים שהריי"צ מליובאוויטש הוא צדיק הדור, שהיה לו מסירות נפש ברוסיה עבור יהדות". עוד כתוב בספר הנ"ל בעמ' רכז שרבי שלמה אמר גם על רבי אהרן מבעלזא שהוא צדיק הדור, ואולי הכוונה ששניהם צדיקי הדור - הרבי הריי"צ והמהר"א מבעלזא (ויעויין גם במה שהכתיר המהר"א הקדוש מבעלזא את הרבי הריי"צ בכינוי תפארת ישראל שמסתמא הכוונה שהרבי הריי"צ הוא נשיא הדור).

[7] הגאון ר' יעקב העניג ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. שמן ששון מחבריך.

[8] מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 102.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ידידי חב"ד}}הצדיק הקדוש רבי '''שלמה גולדמן מזוויהל''' זצ"ל. בנו של רבי משה גולדמן, בנו של רבי מרדכי (הראשון), בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] זצ"ל.
+[[קובץ:שלמה מזוויל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה מזוויהל]]
+רבי '''שלמה גולדמן מ[[זוויהל]]''' ([[תרכ"ט]] – [[כ"ו אייר]] [[תש"ה]]) בנו של רבי יחיאל מיכל בן רבי משה גולדמן, בנו של רבי מרדכי (הראשון), בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].
 == תולדותיו ==
-הצדיק הקדוש רבי שלמה גולדמן, כיהן כרב העיר יחד עם אחיו רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] שנים רבות, ובשנת תרפ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".
+נולד בשנת [[תרכ"ט]] לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי בן ציון מדוידהרודוק.
-הוא השתכן ב[[ירושלים]] בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד ה[[אדם]]. נהג לנסוע באוטובוס ל[[כותל המערבי]], והיה יושב בין האנשים הפשוטים. ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. אולם תושבי [[ירושלים]] הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות.
+בשנת [[תרנ"ד]] נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש לנסוע מכיון שטען שאינו רואה שם כלום, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד [[שבת]] אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שה[[יין]] בגביע ה[[קידוש]] של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת [[תרס"א]] כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "[[קוויטל]]ך", ובכך רמז לו על יעודו כ[[אדמו"ר]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28280&pgnum=23 בית יעקב עמ' 23.]}}.
-== סוד [[המשיח]] נמסר ל[[חב"ד]] ==
+הוא כיהן כ[[רב]] העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] שנים רבות. בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".
-כאשר יצא כ"ק [[אדמו"ר הריי"ץ]] עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" – להודיע על התקרבות ה[[גאולה]], התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד [[המשיח]] נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה.<REF>מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר זצ"ל מירושלים</REF>
+הוא השתכן ב[[ירושלים]] בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד ה[[אדם]]. נהג לנסוע באוטובוס ל[[כותל המערבי]], והיה יושב בין האנשים הפשוטים.
-אחד ממקורבי הרבי מזוויעל<REF>הרב החסיד ר' דוד שכטר</REF> שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הרבי מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור.
+ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. היה צנוע בהליכותיו, וחיי חיי צער ופשטות, ואף לא ערך שולחנות כמנהג האדמו"רים. אולם תושבי [[ירושלים]] הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות.
-מספר, שעוד בשנת [[תרפ"ט]] כשביקר הרבי [[הריי"ץ]] ב[[ארץ הקודש]], אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת [[המשיח]], שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת.<REF>הגאון ר' יעקב העניג שליט"א ראש ישיבת נדבורנא בב"ב.</REF>
+את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית [[קו התאריך]] למשל, הוא שלח למסור ל[[חזון איש]], כי הוא חולק על פסקו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42711&st=&pgnum=98&hilite= קובץ בית אהרן וישראל] שבט אדר [[תש"ע]] עמ' צח (98)}} וכמו שהייתה גם דעת [[הרבי]].
-{{שמן ששון מחבריך}}
+== סוד המשיח נמסר לחב"ד ==
+[[קובץ:ציון רבי שלמה מזוויהל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
+הוא היה לומד את ספרי [[חסידות חב"ד]] ו[[ספר התניא]], ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר [[תפילת שחרית]], שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מ[[זוויהל]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&hilite=13581339-667d-43cd-90ea-a919883d3de2&st=שלמה+מזויהל מבוא לספר הצאצאים]}}.
+כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" - להודיע על התקרבות ה[[גאולה]], התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד [[המשיח]] נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה{{הערה|1=מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר מירושלים.[[שמן ששון מחבריך]].}}.
+אחד ממקורבי הרבי מזוויהל{{הערה|1=הרב החסיד ר' דוד שכטר. [[שמן ששון מחבריך]]. בספר יסוד צדיק מובאים הדברים בשם ר' שמעון הלל שלזינגר.}} שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הריי"צ מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור, והסיבה לכך הוא מסירות נפשו ב[[רוסיה]] עבור היהדות{{הערה|יסוד צדיק עמ' רמ"ג. ושם הלשון: "אמר: שגילו לי מן השמים שהריי"צ מליובאוויטש הוא צדיק הדור, שהיה לו מסירות נפש ברוסיה עבור יהדות".  עוד כתוב בספר הנ"ל בעמ' רכז שרבי שלמה אמר גם על רבי אהרן מבעלזא שהוא צדיק הדור, ואולי הכוונה ששניהם צדיקי הדור - הרבי הריי"צ והמהר"א מבעלזא (ויעויין גם במה שהכתיר המהר"א הקדוש מבעלזא את הרבי הריי"צ בכינוי '''תפארת ישראל''' שמסתמא הכוונה שהרבי הריי"צ הוא נשיא הדור).}}.
+עוד בשנת [[תרפ"ט]] כשביקר הרבי [[הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת [[המשיח]], שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת{{הערה|1=הגאון ר' יעקב העניג ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. [[שמן ששון מחבריך]].}}.
+כאשר הגביר [[אדמו"ר הריי"צ]] את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים{{הערה|1= מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 102.}}.
+== פטירתו ==
+נפטר ביום [[כ"ו אייר]] [[תש"ה]], בספירה "[[יסוד]] שביסוד". קברו נכרה בהר הזיתים, וגם לאחר שהפורעים הערבים חיללו את המצבות בשנת [[תש"ח]], נשאר קברו שלם. אך המצבה נשברה, ותוקנה בשנת [[תשכ"ז]].
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] מזוויהל|רשימה=אדמו"רי [[זוויהל]]|שנה=[[תרכ"ט]] - [[כ"ו אייר]] [[תש"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[גדליה משה גולדמן]] מזוויהל}}
+{{חצרות}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:אדמור"ים]]
+{{מיון רגיל:גולדמן, שלמה}}
+[[קטגוריה:אדמו"רי זלאטשאוו]]
+[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ט]]