חיבוט ערבה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
*'''מספר הערבות''' - על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות{{הערה|פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.}}. | *'''מספר הערבות''' - על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות{{הערה|פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.}}. | ||
*'''מספר החבטות''' - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את ה[[ה' גבורות]] ([[מנצפ"ך]]) ולהפוך אותם לחסדים{{הערה|שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.}}. | *'''מספר החבטות''' - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את ה[[ה' גבורות]] ([[מנצפ"ך]]) ולהפוך אותם לחסדים{{הערה|שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.}}. | ||
*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת | *'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהלים.}}. | ||
*'''הפרדת הערבות''' - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה. | *'''הפרדת הערבות''' - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה. | ||
*'''זמן נטילת ההושענות''' - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה{{הערה|כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.}}. | *'''זמן נטילת ההושענות''' - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה{{הערה|כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | *'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | ||
*'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון". | *'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון". | ||
*'''סגולת המנהג''' - היו מקרים שהרבי הורה לקיים את מנהג חביטת הערבות עם חולים, כסגולה לרפואה{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש, עמוד 370. מענה לרב [[נחום טרבניק]] על בקשת ברכה של הרב [[משה פיינשטיין]] עבור אחד מידידיו.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||