שמואל לויטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏לקריאה נוספת: הוספת מקור)
 
(9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] פאהר לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלקותו]].
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] [[פאהר]] לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלקותו]].


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".
שורה 14: שורה 14:
בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.
בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.


בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר [[כותאיס]] ב[[גרוזיה]], לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.
בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר [[כותאיסי]] ב[[גרוזיה]], לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.


רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.
שורה 31: שורה 31:


[[הרבי]] היה מוכר דרכו את החמץ לפני [[פסח]] והיה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].
[[הרבי]] היה מוכר דרכו את החמץ לפני [[פסח]] והיה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].
היה המשפיע הראשי של [[ישיבת תומכי תמימים 770]]. בשנת [[תשי"ז]] התקיים דינר של הישיבה בה הושר '[[התקווה]]', והרבי בתגובה לכך הוריד את הנשיאות מהישיבה. הבחורים ב770 החליט לעשות מחאה לר' שמואל לוויטין שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מיחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל שהיה באמצע להתפלל שחירת, וברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה{{הערה|תשורה על החסיד ר' [[שולם פלדמן]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}}, עמ' 83 - 85.}}.


נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה שהרבי יצא להלוויתו.
נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה שהרבי יצא להלוויתו.
שורה 37: שורה 39:


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*גיסו, הרב [[אליהו שמואל כהנוב]]
*גיסו, הרב [[ירחמיאל חדש]]
*גיסו, הרב [[ירחמיאל חדש]]
*בנו, הרב [[בנימין לויטין]]
*בנו, הרב [[בנימין לויטין]]
*בנו , הרב אברהם יעקב (אברהם יענקל) לויטין
*חתנו, הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]]
*חתנו, הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]]


שורה 46: שורה 50:
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 299-312.
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 299-312.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2021/12/111-Cheshvan-5782-9.pdf גליון א חסידישע דערהער]
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2021/12/111-Cheshvan-5782-9.pdf גליון א חסידישע דערהער]
* הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://drive.google.com/file/d/1WOxgpv8SaRH6GDOt0GrUXnO6mEEgo8NZ/view?usp=drivesdk גליון מס' 152], '''ונתתיו לה' כל ימי חייו''' - קוים לדמותו של הגה"ח ר' שמואל לויטין


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/11-elul-reb-shmuel-levitin/ היה רק ר' שמואל אחד]''', תולדות חייו בצירוף תמונות{{אנש}}
*'''[https://anash.org/11-elul-reb-shmuel-levitin/ היה רק ר' שמואל אחד]''', תולדות חייו בצירוף תמונות{{אנש}}
* [https://photos.google.com/share/AF1QipPRkIdzpgZSRXDopa6CDInHZfm5sRa1Fo-2lvmwRb_d8lZlFxrAUyKV6XaISA1eXQ?pli=1&key=ajRNM09nMHd1Y2kwNHFjelhTOVV6OXNVUzlsUXln י"ב אלול תשל"ד הלוויתו של ר' שמואל] - גלריה {{רבי דרייב}}
*'''[https://photos.app.goo.gl/1mrJ4v1xUjWMLPp59 גלריה: הרב שמואל לויטין משוחח עם הרבי]''', י"ט כסלו תשכ, בדירת ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמוהריי"צ]] {{רבי דרייב}} {{תמונה}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_21.html גלרייה נדירה של הרבי בדירת הרבי הריי"צ עם המשפיע הרב שמואל לויטין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://photos.app.goo.gl/cqHh8jCDiKqsSMQS8 תמונות מהלוויתו של הרב לויטין ומהשתתפותו של הרבי בהלוויה]''', י"ב אלול תשל"ד {{רבי דרייב}} {{תמונה}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־20:07, 6 בנובמבר 2024

הרב שמואל לויטין

הרב שמואל הלוי לויטין (י"ג בחשוון תרמ"ג - י"א באלול תשל"ד), היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כשד"ר, חבר הוועד לכתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח, ועוד. מונה על-ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על ארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ג חשון תרמ"ג בעיירה פאהר לאביו הרב זאב וולף לויטין שהיה משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם אדמו"ר המהר"ש לאחר הסתלקותו.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מראשוני התלמידים שם. הרבי התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע חסידות מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".

נשא את מרת שיינא (בת הרב אשר מרגליות) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף בסיביר. במלחמת העולם השנייה שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.

חמיו היה הרב של העיירה ראקשיק ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב.

בשנת תרע"ה במלחמת העולם הראשונה הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.

בשנת תרע"ו שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר כותאיסי בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.

רבי יצחק זאב מבריסק העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.

בשנת תרפ"ה חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל אדמו"ר הריי"צ לפטרבורג ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.

בשנת תרפ"ה הקים אדמו"ר הריי"צ בנעוועל בית מדרש לרבנים ושו"ב ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ[2] למנותו לרב בשיקגו במקום הרב מרדכי זוין.

בכסלו תרפ"ט הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם תומכי תמימים נעוועל והגלו אותו לסיביר לשלש שנים. בתרצ"א בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב בנימין גורודצקי ולאחר מכן עבר לגור במוסקבה. בחודש שבט תרצ"ז הצליח לצאת מרוסיה לריגא והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.

כעבור שנה, בתמוז תרצ"ז, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לנסוע לארצות הברית כשד"ר ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.

היה ממארגני כתיבת ספר תורה של משיח וחבר הועד לבנין האוהל של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשוון תש"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לייסד את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול קצת לאחר י' בכסלו חזר לניו יורק.

הרבי היה מוכר דרכו את החמץ לפני פסח והיה שואל אותו שאלות בהלכה.

היה המשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים 770. בשנת תשי"ז התקיים דינר של הישיבה בה הושר 'התקווה', והרבי בתגובה לכך הוריד את הנשיאות מהישיבה. הבחורים ב770 החליט לעשות מחאה לר' שמואל לוויטין שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מיחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל שהיה באמצע להתפלל שחירת, וברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה[3].

נפטר בי"א באלול תשל"ד וזכה שהרבי יצא להלוויתו.

שאלה ארוכה ממנו בעניין עגונה ששאל את רבני ירושלים הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת תרפ"ב נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.
  3. תשורה על החסיד ר' שולם פלדמן, פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה קובץ PDF, עמ' 83 - 85.


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)