יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה). | אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה). | ||
לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130 | לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130].}}. | ||
בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות | בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות | ||
מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם | מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם | ||
נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים | נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים"{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת | ||
לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של | לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של | ||
יוסף הצדיק{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}. | יוסף הצדיק{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}. | ||
==השפעתו{{הערה|נערך על פי ובשילוב כמה וכמה מקורות}}== | ==השפעתו{{הערה|נערך על פי ובשילוב כמה וכמה מקורות.}}== | ||
*יוסף הוא [[נשמה]] דאצילות ומוריד השפעות יעקב למטה בפועל ממש [אבל בלי יעקב לא היה יכול להשפיע] הסיבה היא שכל הגבוה יותר יורד מטה יותר ולכן דווקא יוסף משפיעה למטה [ועיין לעיל]. | *יוסף הוא [[נשמה]] דאצילות ומוריד השפעות יעקב למטה בפועל ממש [אבל בלי יעקב לא היה יכול להשפיע] הסיבה היא שכל הגבוה יותר יורד מטה יותר ולכן דווקא יוסף משפיעה למטה [ועיין לעיל]. | ||
*ממשיך למטה בכל לב ישראל [[אהבה]] מסותרת | *ממשיך למטה בכל לב ישראל [[אהבה]] מסותרת{{הערה|תורה אור ויגש ועיין [[תניא]] פרק חי}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
{{השבטים|}} | {{השבטים|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נשמות מאצילות]] | |||
[[קטגוריה:השבטים]] | [[קטגוריה:השבטים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:24, 2 בספטמבר 2024
יוסף הצדיק הוא בנו האחד עשר של יעקב אבינו שנולד לאביו לעת זקנותו[1], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[2] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[3]. נולד לאמו רחל אמנו.
בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.
על פי הקבלה קיים משיח בן יוסף בכל דור, אלא שבסופו של דבר הוא יהרג על ידי ארמילוס הרשע.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בכמה מקומות כי ישנו חילוק הכללי שבין עבודת האבות לעבודתו של יוסף:
האבות היו רועי צאן - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי צאן" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא בשדה, או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).
לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"[4] בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק מזון - "לחם לבב אנוש יסעד"[5] - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט[6].
בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ודביקות תמידית עם הקב"ה, בדוגמת האבות[7] שעליהם נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים"[8], וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן העבודה מעין עבודתו של יוסף הצדיק[9].
השפעתו[10][עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף הוא נשמה דאצילות ומוריד השפעות יעקב למטה בפועל ממש [אבל בלי יעקב לא היה יכול להשפיע] הסיבה היא שכל הגבוה יותר יורד מטה יותר ולכן דווקא יוסף משפיעה למטה [ועיין לעיל].
- ממשיך למטה בכל לב ישראל אהבה מסותרת[11].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| השבטים - בני יעקב אבינו | ||
|---|---|---|
| בני לאה | ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון • דינה (בת) | |
| בני רחל | יוסף (מנשה ואפרים) • בנימין | |
| בני בלהה | דן • נפתלי | |
| בני זלפה | גד • אשר | |
הערות שוליים
- ↑ לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
- ↑ ראה רש"י שם.
- ↑ רש"י שם בשם המדרש.
- ↑ ראה במסכת מגילה.
- ↑ תהלים מזמור קג.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 130.
- ↑ וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.
- ↑ לקוטי אמרים - פרק ל"ד.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 130.- עמ' 132.
- ↑ נערך על פי ובשילוב כמה וכמה מקורות.
- ↑ תורה אור ויגש ועיין תניא פרק חי