אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:37, 24 בדצמבר 2024

אופקים
הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
מדינה	ארץ ישראל
שכונה חב"דית	קריית מנחם
רב הקהילה	הרב ישראל הרשקוביץ
מוסדות	גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית
שלוחים מרכזיים	הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל, הרב שניאור אראבוב.
מספר שלוחים	12
מספר בתי חב"ד	6
ראו גם
אישים באופקים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר

העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת תשנ"ה היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון.

נכון לשנת תשפ"ה מונה העיר קרוב ל40,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 16,000 דונם.

בשנת תשמ"ד לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב ישראל הרשקוביץ שהחל לפעול בעיר. ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח הרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת הבית חב"ד. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב כמובן. בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.

בשנת תש"נ עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"^[1].

במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת תשפ"ב מונה הקהילה כ50 משפחות.

אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.

לקראת י"ט כסלו תשס"ו הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

לקראת י"א ניסן תשע"ה הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"^[2]. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת תשפ"ב.

החל משנת תשע"ז החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל

הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת תשס"א, שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות^[3].

בחשוון תשס"ח החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.

בשנת תשע"א פתח הרב מנחם סגל מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.

בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב מנחם סגל לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.

בשנת תש"פ עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר

לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת תשפ"ב ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.

בשנת תשנ"ט לאחר שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד לבנות. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים בית ספר לבנים בשם "אור מנחם" וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"^[4]. בשנת תשע"ז עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת תשפ"ב עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו^[5] לומדים כ250 ילדים.

בתחילת שנת הלימודים דשנת ה'תשפ"ה נפתחה מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' ע"י רב קהילת חב"ד הרב ישראל הרשקוביץ

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי הקהילה

הרב ישראל הרשקוביץ - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
הרב שניאור קעניג - מנהל בית חב"ד המרכזי.
הרב מנחם סגל - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הספרייה החסידית.

עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות.

בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1

מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
משפיע: הרב צביקה סגל
מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ

בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6

מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום

בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2

מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב מנחם סגל
מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו

בתי חב"ד נוספים

בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל
בית חב"ד שכונת אבוחצירא: הרב גיל אברהם שפינדלר

בשליחות באופקים פועלים בין השאר:

בית חב"ד המרכזי 770
בתי חב"ד בשכונות
בית כנסת חב"ד
תלמוד תורה "אור מנחם"
בית ספר "מעיינות חיה"
חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
גני חב"ד
פעוטון חב"ד
מרכז החסד בית התבשיל
כולל חסידות
הספרייה החסידית
ארגון צבאות ה' לבנים
ארגון צבאות ה' לבנות
דיי קמפ -"גן ישראל"
ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
הנבחרת
מתיבתא התמים

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יישובים בארץ ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ אודות באתר חב"ד אופקים.
↑ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך! .
↑ בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.
↑ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.
↑ תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה

[1] אודות באתר חב"ד אופקים.

[2] לחסידות חב"ד באופקים יש דרך! .

[3] בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.

[4] בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.

[5] תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-אופקים נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק”מ מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון.
+{{קהילת חב"ד|
+|שם=אופקים
+|תמונה=[[קובץ:770 הדמיה באופקים.jpg|250px]]
+|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
+|עיר=
+|מדינה=[[ארץ ישראל]]
+|שכונה חב"דית=קריית מנחם
+|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
+|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית
+|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב.
+|מספר שלוחים= 12
+|מספר בתי חב"ד= 6
+|מספר מןשפחות בקהילה=55
+ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
+|ראו גם='''ראו גם'''
+|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
+}}
+[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
+[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
+העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון.
-מוסדות חב”ד באופקים החלו בקטן וכיום הם הפכו לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים כשלוש-מאות תלמידים, ובהם מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרה רבה.
+נכון לשנת תשפ"ה מונה העיר קרוב ל40,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 16,000 דונם.
-במשך השנים נוספו אנשי חב”ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב”דית למופת. ביום י”א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה הרה”ח הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב”ד באופקים.
+בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שהחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
-==ימי בראשית==
+==קהילת חב"ד==
-בתחילת קיץ תשט”ו הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מאיראן ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-‏90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו לעיירה עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ”ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.
+השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
-כשהרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר, החל למסור שיעורי תורה לפני יהודי העיר. רבים מהם למדו במוסדות חב”ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב”ד. באותם ימים [[הרבי]] מה”מ עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.
+בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.
-כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב”ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.
-שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון שואל בשלומו. “מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!”
+במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות.
-הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו “קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים”.
+אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים  יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.
-חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב”ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.
-==הרבי רוצה הנהלה לבית חב”ד==
+לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
-הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו”חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות.
+לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת [[תשפ"ב]].
-באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת [[בית חב"ד]] באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים ‘אני מקוה’, מתח חץ וכתב ‘כמובן’”.
+החל משנת [[תשע"ז]] החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.
-כשנתיים לאחר בואו של הרב הרשקוביץ לאופקים, הצטרף שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שהחל לפעול לצדו. בהמשך פתח בעצמו בית חב”ד חדש בישובים מכבים ורעות.
+== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
+[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
+הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.
-==הבית ספר חב"ד==
+ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.
-רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב”ד. אצל רבים מהם זו היתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב”ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב”דיות.
+בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.
-כמו מתבקש מאליו היתה הדרישה לפתוח בית ספר חב”ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב”ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.
+בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
-בתחילת חורף תשנ”ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור היתה רבת משמעות בתולדות בית חב”ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ.
+בשנת [[תש"פ]] עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}
-הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות ’[[אגרות קודש]]’, וקיבל תשובה:
+===מוסדות חינוך===
+[[קובץ:תת  אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
+לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.
-בשמחה נודעתי ... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות “בית שרה”. ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות.
+בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
+לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי -  "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח.  בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים.
-גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ”ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח מכ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה”מרכז לענייני חינוך” הוא כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו’... (חלק כא עמוד ס).
+בתחילת שנת הלימודים דשנת ה'תשפ"ה נפתחה מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' ע"י רב קהילת חב"ד הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
-לאחר תשובה כה ברורה,החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה”ד ר’ ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב”ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.
+== בתי חב"ד בעיר ==
+{{טורים|;ראשי הקהילה
+*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
+*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
+*הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור  קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
+*הרב [[מנחם סגל]] - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הספרייה החסידית.
-שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב”ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.
+*עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות.
-בנתיים נפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. בנוסף לזה מפעיל הבית חב"ד בית תבשיל לנזקקים.
-==קהילה חב”דית ==
+;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
+*מנהל בית חב"ד: הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור  קעניג]]
+*משפיע: הרב [[צביקה סגל]]
+*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ
-במשך השנים נוספו אנשי חב”ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב”דית למופת.
+בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
+*מנהל הכולל: הרב [[צביקה סגל]]
+*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
-ביום י”א ניסן תשס”ג, מונה הרה”ח הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב”ד באופקים.
-==האנשים שמאחורי המוסדות==
+;בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
+*מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב [[מנחם סגל]]
+*מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
-*הרב אבנר אמיתי - סמנכ”ל המוסדות ומנהל גני חב”ד (חמישה גנים ומעון יום).
+בתי חב"ד נוספים
-*הרב מנחם סגל - מנהל הפעילות.
+*בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
-*הגב’ חני ליפש - מנהלת בית הספר.
+*בית חב"ד שכונת שפירא: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
-*הרב עמוס קיי ורעייתו הגב’ אסתר קיי - רכזת חטיבת ביניים חסידית “מעיינות חיה”.
+*בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
-*הרב יוסף יעקובוביץ - מנהל בית ספר לבנים.
+*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]]
-*הרב ישראל ליפשיץ - מנהל “בית התבשיל”.
+*בית חב"ד שכונת אבוחצירא: הרב [[גיל אברהם שפינדלר]]
-*הגב’ קלאודיה עבאדה - רכזת בית התבשיל.
-*הרב משה עבאדה - פעיל מרכזי בתחום שיעורי תורה.
-*הרב זאב גכטמן - פעיל מרכזי בקרב העולים ממדינות חבר העמים.
-*הגב’ פנינה גכטמן - מזכירה בבית חב”ד ופעילה רבה בשיעורי תורה.
-*עורך דין ר’ ישראל שולמן פטרון המוסדות, ור’ נחום מרקוביץ - יו”ר חוג הידידים העומדים לימין המוסדות בכל המצטרך.
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד בישראל]]
+בשליחות באופקים פועלים בין השאר:
+*בית חב"ד המרכזי 770
+*בתי חב"ד בשכונות
+*בית כנסת חב"ד
+*תלמוד תורה "אור מנחם"
+*בית ספר "מעיינות חיה"
+*חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
+*גני חב"ד
+*פעוטון חב"ד
+*מרכז החסד בית התבשיל
+*כולל חסידות
+*הספרייה החסידית
+*ארגון צבאות ה' לבנים
+*ארגון צבאות ה' לבנות
+*דיי קמפ -"גן ישראל"
+*ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
+*הנבחרת
+*מתיבתא התמים
+}}
+== קישורים חיצוניים ==
+*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים]
+*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים]
+{{ערים בישראל}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אופקים]][[קטגוריה:ערים בישראל]]

אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:37, 24 בדצמבר 2024

תוכן עניינים

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט