ארגון שפרה ופועה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←ראו גם) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לוגו-שפרה-ופועה.png|ממוזער|לוגו הארגון שפרה-ופועה]] | [[קובץ:לוגו-שפרה-ופועה.png|ממוזער|לוגו הארגון שפרה-ופועה]] | ||
[[קובץ:מכתב הרבי שפרה ופועה נחלה.png|ממוזער|מכתב הרבי לארגון שפרה ופועה ב[[נחלת הר חב"ד]]]] | |||
[[קובץ:שפרה ופועה נתניה.jpg|ממוזער|מכתב הרבי לסניף ארגון שפרה ופועה ב[[נתניה]]]] | |||
'''ארגון שפרה ופועה''' הוא שם כללי לארגוני עזר ליולדת ומשפחתה - ארגונים מסוג זה קיימים בקהילות אנ"ש או מופעלים על ידי שלוחים ובתי חב"ד. ארגוני 'שפרה ופועה' הוקמו לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] להרבות בילודה ולא [[תכנון המשפחה|להגבילה]]. נשים חב"דיות רבות, רואות בהתנדבות בארגון זה, סגולה להתברך בילדים. | '''ארגון שפרה ופועה''' הוא שם כללי לארגוני עזר ליולדת ומשפחתה - ארגונים מסוג זה קיימים בקהילות אנ"ש או מופעלים על ידי שלוחים ובתי חב"ד. ארגוני 'שפרה ופועה' הוקמו לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] להרבות בילודה ולא [[תכנון המשפחה|להגבילה]]. נשים חב"דיות רבות, רואות בהתנדבות בארגון זה, סגולה להתברך בילדים. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בשנת [[תשל"ז]], בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת מוסף למנחה, קרא [[הרבי]] למזכירו האישי [[הרב חודקוב]], שיקרא ל[[שלמה מיידנצ'יק]] לגן עדן התחתון, שם אמר לו הרבי שצריכים להקים ארגון שיעזור ליולדות ב[[כפר חב"ד]]. | |||
בשנת [[תשל"ז]], בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת מוסף למנחה, קרא [[הרבי]] למזכירו האישי [[הרב חודקוב]], | |||
הרבי הציע לו את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים ושהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו, מ"ווייגלע", ל"ווינדלע" (באידיש: מעגלת תינוק, ועד לחיתול), הרבי קרא לו לפנות לגברת רבקה בן שחר מכפר חב"ד שיש לה נסיון בעניין. | |||
כמה שעות לאחר מכן, בהקשר לכך{{הערה|בדעת תחתון {{מקור}}.}}, בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת 'אבינו מלכנו', פנה [[הרבי]] אל המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש עשרה הנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים '[[אבינו מלכינו]]'. | כמה שעות לאחר מכן, בהקשר לכך{{הערה|בדעת תחתון {{מקור}}.}}, בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת 'אבינו מלכנו', פנה [[הרבי]] אל המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש עשרה הנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים '[[אבינו מלכינו]]'. | ||
| שורה 33: | שורה 29: | ||
*[[תכנון המשפחה]] | *[[תכנון המשפחה]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[שבועון בית משיח]] 259, מוסד של חיתול ועגלה, הקמת שפרה ופועה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בהוראת הרבי | |||
{{לידה}} | {{לידה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פעילות נשית]] | [[קטגוריה:פעילות נשית]] | ||
[[קטגוריה:הריון ולידה]] | [[קטגוריה:הריון ולידה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:43, 7 בנובמבר 2024
ארגון שפרה ופועה הוא שם כללי לארגוני עזר ליולדת ומשפחתה - ארגונים מסוג זה קיימים בקהילות אנ"ש או מופעלים על ידי שלוחים ובתי חב"ד. ארגוני 'שפרה ופועה' הוקמו לאחר קריאתו הנמרצת של הרבי להרבות בילודה ולא להגבילה. נשים חב"דיות רבות, רואות בהתנדבות בארגון זה, סגולה להתברך בילדים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ז, בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת מוסף למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב חודקוב, שיקרא לשלמה מיידנצ'יק לגן עדן התחתון, שם אמר לו הרבי שצריכים להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חב"ד.
הרבי הציע לו את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים ושהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו, מ"ווייגלע", ל"ווינדלע" (באידיש: מעגלת תינוק, ועד לחיתול), הרבי קרא לו לפנות לגברת רבקה בן שחר מכפר חב"ד שיש לה נסיון בעניין.
כמה שעות לאחר מכן, בהקשר לכך[1], בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת 'אבינו מלכנו', פנה הרבי אל המזכיר הרב לייבל גרונר וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש עשרה הנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים 'אבינו מלכינו'.
למחרת יום הכיפורים נכנס הרב שלמה מיידנצ'יק לרב חודקוב שהביא לו אלף דולר כהשתתפות מהרבי עבור פתיחת הארגון. וכך יצאו ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אברהם מאיור ברחובות קראון הייטס, לאסוף תרומות עבור המיזם החדש של הרבי.
את הארגון הקימו בכפר חב"ד הגב' רבקה בן שחר, הגב' שושנה ריבקין, הגב' רבקה טטננבוים, ובהמשך הצטרפה אליהם גם הגב' שושנה רוטנברג.
במשך השנים נוסדו ארגוני "שפרה ופועה" ברחבי הארץ והעולם.
מקור שם הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
שפרה ופועה הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.
הגמרא במסכת סוטה מביאה מחלוקת על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם משה רבנו) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).
שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה שמשפרת את הולד, ופועה שפועה לולד ומרגיעה אותו.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח 259, מוסד של חיתול ועגלה, הקמת שפרה ופועה על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק בהוראת הרבי
| הריון ולידה | ||
|---|---|---|
| פרו ורבו · תכנון המשפחה · עיבור · הריון · עיבור ולידת הנשמה · הפלה · ירידת הנשמה לגוף · לידה · קמע ליולדת ולתינוק · קריאת שם · שלום זכר · ליל הברית · ברית מילה · פדיון הבן · מכון פוע"ה · שפרה ופועה · אות בספר התורה לילדי ישראל | ||