אורי יהודה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקנתי שגיעה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (121 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{שכתוב|מועתק מבית משיח וכתוב בצורה של סיפור}} | ||
[[קובץ: | [[קובץ:אורי יהודה כהן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]] | ||
[[הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[תר"ע]] - [[כ | [[הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]) שימש כראש הקהילה היהודית ברוטרדם-[[הולנד]] שלאחרי [[השואה]], עסק רבות בפתיחת מוסדות חינוך [[ישיבה]] ו"[[חדר]]" בהולנד ובהצלת יהודים בשנות המלחמה האיומה ולאחר מכן זכה לבצע שליחויות על פי הוראות [[הרבי מה"מ שליט"א]]{{הערה|חלקם (וכנראה חלקם הגדול) עדיין נסתרים מהעין עד היום.}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[י"א שבט]] שנת [[תר"ע]] לאביו הרב אברהם אריה הי"ד, בעיר המבורג שב[[גרמניה]]. בצעירותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עלות ה[[נאצים]] לשלטון, אז היגר לעיר רוטרדם שבהולנד, בו פתח מפעל לגבינות. | |||
מספר שבועות לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] נשא את מרת רבקה יעקובסון - בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם. | מספר שבועות לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] נשא את מרת רבקה יעקובסון - בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם. | ||
== | ==במלחמת העולם השנייה== | ||
ב[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו גייסות הגרמנים להולנד. במשך שנתיים סבלו היהודים מגזירות קשות. | |||
ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] | ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו אלפיים מיהודי הולנד להתייצב בככר העיר. רוב יהודי העיר הגיעו לכיכר ממנה נשלחו למחנות ההשמדה בגרמניה. לאחר כמה אקציות, נותרו יהודים מעטים בלבד ברוטרדם, ביניהם ר' אורי, רעייתו ובתו התינוקת - מרים. | ||
בשנת [[תש"ג]] נולד לו בן | בשנת [[תש"ג]] נולד לו בן שנפטר כעבור כמה שבועות. ר' אורי שכנע אזרח הולנדי להטמין את הגופה ב[[בית החיים]], וכך הובא התינוק לקבורת ישראל. את בתם ואת בנם שנולד להם במהלך המלחמה - עוזיאל החביא אצל גוי עד לסיום המלחמה. | ||
במשך מספר פעמים הגיעו אנשי הגסטפאו לביתו, אך תמיד הצליח לנוס על נפשו ולהסתתר מפניהם. לבסוף, מצא גוי שהסכים להסתיר אותו תמורת סכום כספי עד לסיום המלחמה. | |||
כאשר נעלו הנאצים את בית הכנסת המרכזי שבהולנד כשבתוכו תשמישי קדושה וחפצים נוספים יקרי ערך, ניצל את עובדת היותו יליד גרמניה, דובר גרמנית רהוטה ולבוש באופנה הגרמנית ורוקן את מרתף בית הכנסת מהחפצים שהיו בו. תמורתם קיבל הון רב מהשוק השחור, איתו שילם לגויים שהסתירו יהודים ובמקביל החל בחלוקת מזון ליהודי העיר. | |||
מידי בוקר היה מחלק חבילות מזון, וכך הציל בכל יום כשלוש מאות משפחות יהודיות מחרפת רעב. | |||
בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, בצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים. פעמיים בשבוע הביא [[שוחט]] למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם. | |||
בזמן המלחמה נותרו מספר יהודים שהסתתרו ברוטרדם והיו זקוקים למקום מחבוא ואוכל. ר' אורי שיתף פעולה עם המחתרת הקומוניסטית שסיפקו לו תלושי מזון. ע"י חיסול חיילים גרמנים רבים, רכש את אמונם של אנשי המחתרת שסייעו לו בהסתרת יהודים. | |||
=== | ===לאחר המלחמה=== | ||
בזמן המלחמה | הוריו, הורי אשתו ובני משפחה רבים נוספים שנשלחו אל מחנות ההשמדה נספו בשואה. שני ילדיו - שהוחבאו אצל גויים, בחסדי ה' ניצלו מן ההשמדה, והתאחדו עם הוריהם. | ||
עם תום המלחמה הכירו בו יהודי רוטרדם וראשי השלטונות כראש הקהילה היהודית, כהמשך להצלת חיי היהודים בזמן המלחמה. | |||
בתחילה, שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם. יחד עם הרבנית שרה פורסט (אמו של הרב [[יצחק פורסט]] מרבני הולנד) – שיקם את בית הכנסת וארגן בו מנייני תפילות. | |||
ר' אורי עסק בשיקום בניני מוסדות הקהילה, פתח ישיבה בעיר חאודה שבהולנד לבחורים שהבריח ממחנות הפליטים שקמו באירופה. גורמים ממשלתיים{{הערה|שכנראה האווירה הנאצית השפיעה עליהם}} התנכלו למוסד שפתח ודאגו לסגור אותו. | |||
בין היתר גם פתח את ביתו בפני פליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, מרת רחל כהן, סיפרה על התעסקותו במצות הכנסת אורחים: {{ציטוטון|בביתו תמיד בישלו בסירים ענקיים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב, כששאלתי אותו פעם כיצד מסוגל אתה לארח חולים ואנשים שריח רע נודף מהם, השיב בפשטות האם אפשר להשאיר יהודי רעב?! כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שהכתובת להתארח היא אצל ר' אורי כהן, עד כדי כך היה זה מפורסם שכשהחשמלית היתה מגיעה לתחנה הסמוכה לביתו, היה הנהג פונה ליהודים שראה בחשמלית, ואומר להם: "הנה פה ביתו של כהן, כנראה לפה אתם רוצים להגיע"...}}}}. | |||
== | עם השנים הלכה הקהילה ברוטרדם והצטמקה. בעקבות זאת העתיק ר' אורי את מקום מגוריו לאמסטרדם בירת הולנד. | ||
==פתיחת ה'חדר' בהולנד== | |||
[[קובץ:עוסק בבניה.jpg|ממוזער|שמאל|עוסק בבניית הקמפוס החינוכי המפואר]] | |||
[[קובץ:החדר בהולנד.jpeg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי המפואר שהקים]] | |||
בחודש [[תשרי]] [[תשל"ה]] ביקר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם. בביקורו הוא תבע במילים פשוטות וברורות כי אחד הנוכחים חייב לקחת על עצמו לפתוח "חיידר" על טהרת הקודש. ר' אורי נענה והגיב להצעה בחיוב. | |||
כעבור כמה ימים, ה'חדר' קם. הוקצו לשם כך שני חדרים מתוך ארבעה שהיו בביתו. ב'חדר' החדש היו ארבעה תלמידים; שני בניו של הרב יצחק פורסט עם שני ילדים נוספים. ה'מלמד' הראשון היתה גב' רבקה כהן - רעייתו של ר' אורי, שלמדה עם התלמידים את האותיות א-ב | |||
העבריות. | |||
בחודש [[תשרי]] [[תשל"ה]] הוקם התלמוד תורה, וכיום הוא מתנוסס לתפארה באמסטרדם ומונה כמה מאות תלמידים. | |||
עם הקמתו של ה'חדר', כמה מראשי קהילת אמסטרדם טענו שכיון שקיים בעיר זה שנים רבות בית ספר יהודי, הרי שפתיחת ה'חדר' לא נועדה אלא לעורר מדנים ומחלוקות {{הערה|אכן היה בית ספר יהודי בעיר, אבל חוץ מכך שתלמידיו היו יהודים, הרי שלא ניכרו בו סימנים יהודים, ובוודאי שלא בתכנית הלמידה}}. בעקבות זאת החלו לחצים ואיומים נגדו. אחד הלוחמים הגדיל לעשות וסטר על לחיו בפני כל המתפללים. כשהמתנגדים ראו שאין הוא נבהל מהם, איימו עליו ועל משפחתו שירצחו אותם. | |||
כל זאת במקביל לכך שר' אורי נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת החדר, שמספר תלמידיו הלך וגדל תוך תקופה קצרה. כמה חודשים התקיים ה'חדר' בביתו, בזמן הזה ניסה ר' אורי לקבל מהשלטונות מבנה מתאים, אבל הניסיונות לא עלו יפה. כך נמשכו הדברים ביגיעה רבה עד שבוקר אחד לקח את התלמידים ונכנס עמם למבנה של בית ספר סמוך שלא פעל זמן רב. לא הועילו פניות ותביעות השלטונות לפנות את המבנה. הוא עמד על כך שממשלת הולנד חייבת לדאוג לבניין מתאים ל'חדר'. | |||
רק לאחר שמספר התלמידים גדל באופן משמעותי, קיבל ה'חדר' הכרה רשמית מצד משרד החינוך ההולנדי. ההכרה הרשמית גררה בעקבותיה עזרה רבה מצד גורמים רשמיים. אך כאן נוצרה בעיה חדשה: החוק בהולנד אסר לימודי קודש בבתי ספר הנתמכים בידי השלטונות {{הערה|וזאת על יסוד חוק שוויון זכויות שבאחד מסעיפיו נכתב שבתי הספר לא ייחדו שעות ללימודי דת.}}. ר' אורי ביקש מפקידים בכירים במשרד החינוך ההולנדי להתיר ללמוד לימודי קודש ב'חדר', אך הם טענו שאין בסמכותם לשנות את החוק. בלית ברירה פנה לשר החינוך שלאחר שיחות ולחצים, הסכים לשנות את החוק. המלחמות שנמשכו בשנים הראשונות, פסקו לאחר שהגורמים העוינים הבינו שהמוסד התבסס, ולכן לא יוכלו לגרום לסגירתו, והופסקו הלחצים והאיומים. | |||
ר' אורי ניהל את ה'חדר' במשך כעשרים שנה. הוא דאג לתקציבים ומבנים, כאשר הטיפול החינוכי הופקד בידי צוות מקצועי ומיומן. הוא פיקח על התנהלות ה'חדר' מלמעלה, והתערב רק כשהיה בכך צורך. | |||
מי שהיה יד ימינו של ר' אורי בכל עניני הקמת וניהול ה'חדר' היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מ[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], {{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט)}}, ששימש גם כחבר ההנהלה. הרב פרידריך היה גר באנטוורפן, אבל לצורך עבודתו ב'חדר' הוא היה נוסע אפילו שלוש פעמים בשבוע לאמסטרדם שבהולנד. | |||
עם השנים התרחב ה'חדר' והתפתח. לצד ה'חדר' לבנים הוקם בית ספר לבנות על טהרת הקודש. ר' אורי בנה קומפלקס מפואר שהכיל בנינים עבור התלמידים והתלמידות. ואז החל לגייס חמש-עשרה מליון דולר לבניית הקומפלקס המפואר, הוא דאג בעצמו לכל פרט בבניית הבניינים בני השלוש קומות{{הערה|הוא חשב על כל דבר, אפילו על מעליות מיוחדות שיתאימו לתלמידים מוגבלים פיזית.}}. תוכניות הבנייה נמסרו קודם לכן לידי הרבי, שעבר עליהן ונתן את ברכתו להצלחת הבנייה. | |||
בחודש [[שבט]] [[תשנ"ד]] חגגה הקהילה היהודית באמסטרדם את חנוכת הקומפלקס המפואר של ה'חדר'. לקראת יום חגה של הקהילה בכלל, ושל ר' אורי בפרט, הגיעו למעמד רבנים ואישי ציבור רבים, ובראשם שרי ממשלה ואחות המלכה (הממלאת את מקומה בהיעדרה). בחגיגה צוינה שנת העשרים לייסודו של ה'חדר'. הנואמים כולם שיבחו את ר' אורי כהן על שבמשך עשרים שנה פעל במרץ לפיתוחו של ה'חדר' מבלי להתחשב בגילו המופלג. | |||
== | ===הרבי וה'חדר'=== | ||
הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] - מזכירו של הרבי, ומנהל [[המרכז לעניני חינוך]], חיזק את ידיו לשמור על ה'חדר' היחיד בהולנד. פעמים רבות עלה הרבי על הקו והאזין לשיחות ביניהם{{הערה|יש לציין שהרבי שלח סכומי כסף ניכרים לאחזקת ה'חדר'.}}. {{הערה|כשנרגעו מעט הענינים, כתב לו הרב חדקוב: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים עניני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ות"ח ת"ח על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}} | |||
באותן שנים הרבה ר' אורי לנסוע ל[[רבי]] לצורך ענינים שונים. פעם אחת הגיע לניו יורק כדי לשהות אצל הרבי, אך בטרם הספיק להגיע ל-[[770]] שוחח בטלפון עם הולנד ונודע לו כי הגורמים המתנגדים מתכוננים לערוך צעדים מסוימים שיזיקו מאוד ל'חדר'. ר' אורי לא המתין, ובו במקום חזר לשדה התעופה, ועלה על המטוס הראשון להולנד כדי לסכל את המזימה. כשהדבר נודע לרב חודקוב שאבא נסע מיד מבלי להכנס אפילו ל-770, שיבח אותו ואמר לו "יישר כח שכך עשית". | |||
בימי הבראשית, החדר עמד בפני קשיים עצומים. מפני שהחוק בהולנד קבע שבבית ספר רשמי חייבים להיות מינימום 164 תלמידים, ואילו ב'חדר' למדו 24 תלמידים. ר' אורי קיבל הוראה מהרבי להתחיל ליצור קשרים עם אנשי ממשל על מנת לקבל הכרה ל'חדר'. ר' אורי עשה כפי שצווה, רקם קשרים במקומות הנכונים, ואכן הקשרים האלו סייעו לקבל הכרה ממשלתי מלאה. | |||
==הצלת יהודים ממדינות ערביות== | |||
באותה תקופה הגה ר' אורי תוכנית להוצאת יהודים משלוש מדינות ערביות טולטאריות: סוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. גם על כך כתב לרבי, ופירט את תוכניותיו. על כך השיב לו הרבי באגרת מיום [[ו' שבט]] [[תשי"ג]]: {{ציטוטון|"בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם"}}. בסיום המכתב הודה לו הרבי על שעוסק בכך. למעשה התוכניות הללו לא יצאו לפועל, אולם הן לא נגוזו, בשנות הממי"ם (80) הבריח ר' אורי יהודים רבים מ[[איראן]]. | |||
כידוע, לאחר עלות חומייני לשלטון בעקבות הדחת השאח, נקטו השלטונות ביד קשה כלפי היהודים, ובמקביל לא אפשרו להם לצאת מהמדינה. הסבל היה רב, ויהודים רבים ניסו בדרכים-לא-דרכים להבריח את הגבול. | |||
עם | באחד הימים הצליח יהודי מסוים לברוח מאיראן ולהגיע למדינה ערבית אחרת. הלה יצר קשר עם ר' אורי וביקש את עזרתו. ר' אורי הבין שהלה נפל מהפח אל הפחת, כי גם במדינה אליה הגיע, לא מאפשרים את היציאה. לאחר בירורים נוספים הגיע ר' אורי למסקנה שאפשרויות ההברחה מהמדינה הזאת בכל זאת קלות יותר מאשר מאיראן. ר' אורי שינס מותניו ונסע לאותה מדינה, והצליח לחלץ את היהודי אל אחת ממדינות הרווחה. בעקבות זאת נוצר קשר עם אנשי קשר באותה מדינה, והם עזרו בהברחת יהודים מאיראן אליהם, ומשם דאג ר' אורי להבריח אותם למדינות חופש כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ הקודש]]. לאחר הגעתם של אלו למדינות מבטחים, דאג שילדי המשפחות ילמדו במוסדות על טהרת-הקודש - וזאת על יסוד מכתבו של הרבי שצריך לשמר את חיי היהדות בהם הם חיו כל השנים. למבצע זה גייס ר' אורי סכומי עתק כדי לכסות את הוצאות הנסיעה כמו דרכונים, ויזות ומסמכים אחרים, אישורי מגורים במדינות המעבר ועוד. כל זאת מלבד הסכנה הגדולה בה היה נתון בכל רגע. ואף פעם אחת בשהותו באחת ממדינות ערב הקיצוניות, נעצר לפתע בידי אנשי המשטרה החשאית המקומית. התברר כי הוא שוחח בטלפון עם רב חשוב ממדינה מערבית, והלה הזכיר בטעות את ארץ ישראל, כנראה שהיו ציטוטים כי שעה קלה לאחר מכן נעצר. רק לאחר חקירה ארוכה ומתישה שוחרר לדרכו. | ||
==הצלת ילדי צ'רנוביל== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}} | |||
בשנת [[תשמ"ו]] דלפו חומרים רדיואקטיביים מהכור האטומי הממוקם בסמיכות לעיירה [[צ'רנוביל]] שב[[אוקראינה]].אלפים מתו, ומאות אלפים חלו במחלות קשות. | |||
מדינות מערב אירופה יזמו פרוייקטים מיוחדים לקליטת קבוצות ילדים מהאזורים הפגועים. המטרה היתה להציל את הילדים שהם הנפגעים העיקריים, וזאת כיון שבתהליך הגדילה של הילד, הקרינה הרדיואקטיבית מזיקה במיוחד. | |||
ר' אורי מצדו החל אף הוא לפעול להעלאתם לישראל של ילדים יהודיים מאזור צ'רנוביל, בקיץ [[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק את האפשרויות השונות. במשך כמה חודשים "בילה" בנסיעות בין משרדי הממשלה השונים ברוסיה, ובביקורים בבתי משפחות | |||
יהודיות באוקראינה ובלורוס. ליוזמתו הברוכה הצטרף הרב [[יצחק קוגן]], שניהם עברו מבית לבית, ובעבודה מאומצת בדקו את יהדותם של הילדים. במקביל פעלו בקרב משרדי הממשלה, כדי שיאפשרו את עליית הילדים לישראל. לאחר חודשים של עבודה מאומצת הצליח לארגן קבוצה גדולה של ילדים אותם קיווה להציל מנזקי הקרינה. | |||
במקביל פנה למוסדות חב"ד בישראל, וביקש מהם לקלוט את הילדים. הנהלת המוסדות לא ידעה כיצד "לעכל" את הענין, שאלו את הרבי ולאחר שהגיע מענה חיובי מהרבי, החלו אנשי [[אגודת חסידי חב"ד]] לטפל בהעלאתם של הילדים. ר' אורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים | |||
באירופה. | |||
מאז החל הנושא לצבור תאוצה, ואנשי [[צא"ח]] המשיכו בפרוייקט הזה. | |||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
במשך השנים אירח [[שד"רים]] מ[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. הללו סיפרו לו על חב"ד ועל הרבי שעלה באותה תקופה על כס הנשיאות. בעקבות זאת החל להתקרב לחסידות חב"ד. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי ואף נסע ל-[[770]] פעמים רבות וזכה להכנס ליחידויות רבות. | במשך השנים אירח [[שד"רים]] מ[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. הללו סיפרו לו על חב"ד ועל הרבי שעלה באותה תקופה על כס הנשיאות. בעקבות זאת החל להתקרב לחסידות חב"ד. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי ואף נסע ל-[[770]] פעמים רבות וזכה להכנס ליחידויות רבות. | ||
את היכולת הכספית לארח אנשים ולתרום בעין יפה למוסדות, השיג לאחר | את היכולת הכספית לארח אנשים ולתרום בעין יפה למוסדות, השיג לאחר לעסוק ידו במסחר. לא תמיד ראה ברכה בעסקיו, ולעיתים ספג נפילות קשות, אך גם במצבים קשים אלה, המשיך כדרכו לארח אורחים ולתרום בעין יפה. במכתב שכתב לו הרבי ביום [[ו' שבט]] [[תשי"ג]], מודה לו הרבי על עזרתו לשד"ר מישיבת [[תומכי תמימים]] ומברכו בעשירות בגשמיות. | ||
כבר בשנת [[תש"י]] נתוודע ר' אורי לחב"ד ולרבי מלך המשיח שעלה אז על כס הנשיאות, ומאז כל חייו צעד לאור הוראותיו של הרבי, הן | |||
בענייניו הפרטיים והן בענייניו הכלליים. במשך למעלה מארבעים שנה עמד בקשר רצוף עם הרבי, במכתבים, טלפונים וכן זכה להכנס ליחידויות רבות. לא מעט יהודים פנו אליו וביקשו ממנו שיכתוב עבורם לרבי.{{הערה|בידי בנו ר' עוזיאל, קלסר עב-כרס המכיל מענות לאותם יהודים}} | |||
ר' [[יוחנן ספרנאי]] סיפר, כי שמע שבאחת היחידויות, עם היכנסו של ר' אורי לגן עדן העליון - קם הרבי לכבודו {{הערה|בנו ר' עוזיאל כהן מוסיף פעם אבא נכנס לבית מדרשו של הרבי בעיצומה של ההתוועדות של הרבי. כרגיל היו במקום אלפי חסידים ובית המדרש מלא עד אפס מקום. אולם כשאבא נכנס פנימה, הרבי הבחין בו מיד ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים"}}. | |||
במכתביו של הרבי, ניתן ללמוד רבות מהמילים הספורות שהוסיף הרבי בכתב ידו. כמו למשל במכתב הברכה שקיבל מהרבי להולדת נכדו, הוסיף הרבי בגוכי"ק בשורת התארים את המילים: "רב פעלים" וכן את תיבת "הכהן". | |||
התייחסות נוספת היתה במכתב כללי-פרטי מיום יועש"ק פ' [[כי תשא]] [[תשכ"ה]]" הוסיף הרבי בסיום המכתב בגוכי"ק: {{ציטוטון|בשאלת הישיבה שכותבה - כדאי שיתיעץ עם העסקנים יר"ש שמכירם - האם ימצאו מלמדים, מנהל וכו', | |||
בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט - כולל הרחבת | |||
הפרנסה בגו"ר.}} | |||
{{הערה|נכדו ר' אריה לייב, מוסיף ומספר על ביקורו של המזכיר הרב [[בנימין קליין]] אצל סבו: היה זה לפני כמה שנים, כשלפתע יום אחד הגיע המזכיר הרב קליין לביתו של סבא. שניהם הסתגרו בחדר ושוחחו בארבע עיניים. את תוכן שיחתם כמובן שלא סיפר. רק זאת אמר כי "הרב קליין היה בביקור בזק באירופה אז הוא קפץ' אלינו להולנד}}. | |||
==אחרית ימיו== | |||
בחודשים האחרונים לחייו עמל על הקמת פרויקט יחודי, כולל מודרני, בו ילמדו אברכים גמרא ופוסקים בעזרת מחשבים ואמצעים טכנולוגיים מגוונים. בזמן שהותו בבית בנו בירושלים בחודש תשרי השנה, אמר לבני המשפחה יחסר לי רק מליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים". | |||
אולם הקמת הכולל התעכבה עקב מחלתה של אשתו, בה טיפל במסירות רבה. שעות ארוכות שהה ליד מיטתה בבית הרפואה, עד שביום [[י"ב חשון]] תשס"א, | |||
הסתלקה לבית עולמה. | |||
לאחר פטירתה המשיך בתנופה מחודשת לעסוק למען הקמת הכולל, אבל הוא לא הספיק. באמצע חודש כסלו באותה שנה לקה בלבו ואושפז בבית רפואה. בעת אשפוזו אמר לבני משפחתו וידידיו: "כבר לא אזכה להגיע ליום הולדתי התשעים ואחת". | |||
ואכן, ב[[כ' כסלו]] [[תשס"א]], הסתלק לבית עולמו, שבע ימים, מאות ליוו אותו למנוחת עולמים. | |||
על קברו של הרב כהן נכתב בין השאר: {{ציטוטון|איש המחתרת בשואה עסקן דגול למעלה מששים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם מיסד ה"חדר" באמשטרדם ע"פ צו אדמו"ר מ.מ. מליובביץ}}. {{הערה|הערך מבוסס על כתבה שפורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 319}}. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* | * בתו, מרים דונר ע"ה, אשת הרב אבא דונר ע"ה [[לונדון]]. | ||
* בנו, | * בנו, ר' עוזיאל כהן - [[ירושלים]]. | ||
* | * בתו, חיה שרה יעקבס - [[מנצ'סטר]]. | ||
* בנו, ר' אברהם אריה כהן ע"ה - [[לונדון]]{{הערה|נפטר בשנת [[תשפ"ג]].}}. | |||
* בתו, היצל בוגן ע"ה - [[לונדון]]. | |||
* בנו, ר' יונתן כהן - [[אמסטרדם]], [[הולנד]]. | |||
* בתו, הדסה כהן - אמסטרדם, הולנד. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*שבועון בית משיח גל' 319 | * כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]] | ||
* ''' | * '''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]] המספר בין השאר גם אודות הרב אורי יהודה כהן וקורותיו במלחמת העולם השנייה ולאחריה. | ||
* [https://drive.google.com/file/d/1Cm3eX-Zt73FBOZWFwGQWpMyqeFX20z15/view?usp=sharing תשורה] מחתונת נינתו למשפחות כהן - [[תמרין]], [[תשפ"ג]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}} | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בהולנד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:01, 27 באוגוסט 2024
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מועתק מבית משיח וכתוב בצורה של סיפור. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב אורי יהודה כהן (י"א שבט תר"ע - כ"ג כסלו תשס"א) שימש כראש הקהילה היהודית ברוטרדם-הולנד שלאחרי השואה, עסק רבות בפתיחת מוסדות חינוך ישיבה ו"חדר" בהולנד ובהצלת יהודים בשנות המלחמה האיומה ולאחר מכן זכה לבצע שליחויות על פי הוראות הרבי מה"מ שליט"א[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום י"א שבט שנת תר"ע לאביו הרב אברהם אריה הי"ד, בעיר המבורג שבגרמניה. בצעירותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עלות הנאצים לשלטון, אז היגר לעיר רוטרדם שבהולנד, בו פתח מפעל לגבינות.
מספר שבועות לפני פרוץ מלחמת העולם השניה נשא את מרת רבקה יעקובסון - בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.
במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בב' אייר ת"ש פלשו גייסות הגרמנים להולנד. במשך שנתיים סבלו היהודים מגזירות קשות.
בט"ז אב תש"ב זומנו אלפיים מיהודי הולנד להתייצב בככר העיר. רוב יהודי העיר הגיעו לכיכר ממנה נשלחו למחנות ההשמדה בגרמניה. לאחר כמה אקציות, נותרו יהודים מעטים בלבד ברוטרדם, ביניהם ר' אורי, רעייתו ובתו התינוקת - מרים.
בשנת תש"ג נולד לו בן שנפטר כעבור כמה שבועות. ר' אורי שכנע אזרח הולנדי להטמין את הגופה בבית החיים, וכך הובא התינוק לקבורת ישראל. את בתם ואת בנם שנולד להם במהלך המלחמה - עוזיאל החביא אצל גוי עד לסיום המלחמה.
במשך מספר פעמים הגיעו אנשי הגסטפאו לביתו, אך תמיד הצליח לנוס על נפשו ולהסתתר מפניהם. לבסוף, מצא גוי שהסכים להסתיר אותו תמורת סכום כספי עד לסיום המלחמה.
כאשר נעלו הנאצים את בית הכנסת המרכזי שבהולנד כשבתוכו תשמישי קדושה וחפצים נוספים יקרי ערך, ניצל את עובדת היותו יליד גרמניה, דובר גרמנית רהוטה ולבוש באופנה הגרמנית ורוקן את מרתף בית הכנסת מהחפצים שהיו בו. תמורתם קיבל הון רב מהשוק השחור, איתו שילם לגויים שהסתירו יהודים ובמקביל החל בחלוקת מזון ליהודי העיר.
מידי בוקר היה מחלק חבילות מזון, וכך הציל בכל יום כשלוש מאות משפחות יהודיות מחרפת רעב.
בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, בצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים. פעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.
בזמן המלחמה נותרו מספר יהודים שהסתתרו ברוטרדם והיו זקוקים למקום מחבוא ואוכל. ר' אורי שיתף פעולה עם המחתרת הקומוניסטית שסיפקו לו תלושי מזון. ע"י חיסול חיילים גרמנים רבים, רכש את אמונם של אנשי המחתרת שסייעו לו בהסתרת יהודים.
לאחר המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוריו, הורי אשתו ובני משפחה רבים נוספים שנשלחו אל מחנות ההשמדה נספו בשואה. שני ילדיו - שהוחבאו אצל גויים, בחסדי ה' ניצלו מן ההשמדה, והתאחדו עם הוריהם. עם תום המלחמה הכירו בו יהודי רוטרדם וראשי השלטונות כראש הקהילה היהודית, כהמשך להצלת חיי היהודים בזמן המלחמה. בתחילה, שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם. יחד עם הרבנית שרה פורסט (אמו של הרב יצחק פורסט מרבני הולנד) – שיקם את בית הכנסת וארגן בו מנייני תפילות.
ר' אורי עסק בשיקום בניני מוסדות הקהילה, פתח ישיבה בעיר חאודה שבהולנד לבחורים שהבריח ממחנות הפליטים שקמו באירופה. גורמים ממשלתיים[2] התנכלו למוסד שפתח ודאגו לסגור אותו. בין היתר גם פתח את ביתו בפני פליטים וחסרי קורת גג[3].
עם השנים הלכה הקהילה ברוטרדם והצטמקה. בעקבות זאת העתיק ר' אורי את מקום מגוריו לאמסטרדם בירת הולנד.
פתיחת ה'חדר' בהולנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש תשרי תשל"ה ביקר המשפיע ר' מענדל פוטרפס באמסטרדם. בביקורו הוא תבע במילים פשוטות וברורות כי אחד הנוכחים חייב לקחת על עצמו לפתוח "חיידר" על טהרת הקודש. ר' אורי נענה והגיב להצעה בחיוב.
כעבור כמה ימים, ה'חדר' קם. הוקצו לשם כך שני חדרים מתוך ארבעה שהיו בביתו. ב'חדר' החדש היו ארבעה תלמידים; שני בניו של הרב יצחק פורסט עם שני ילדים נוספים. ה'מלמד' הראשון היתה גב' רבקה כהן - רעייתו של ר' אורי, שלמדה עם התלמידים את האותיות א-ב העבריות.
בחודש תשרי תשל"ה הוקם התלמוד תורה, וכיום הוא מתנוסס לתפארה באמסטרדם ומונה כמה מאות תלמידים.
עם הקמתו של ה'חדר', כמה מראשי קהילת אמסטרדם טענו שכיון שקיים בעיר זה שנים רבות בית ספר יהודי, הרי שפתיחת ה'חדר' לא נועדה אלא לעורר מדנים ומחלוקות [4]. בעקבות זאת החלו לחצים ואיומים נגדו. אחד הלוחמים הגדיל לעשות וסטר על לחיו בפני כל המתפללים. כשהמתנגדים ראו שאין הוא נבהל מהם, איימו עליו ועל משפחתו שירצחו אותם.
כל זאת במקביל לכך שר' אורי נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת החדר, שמספר תלמידיו הלך וגדל תוך תקופה קצרה. כמה חודשים התקיים ה'חדר' בביתו, בזמן הזה ניסה ר' אורי לקבל מהשלטונות מבנה מתאים, אבל הניסיונות לא עלו יפה. כך נמשכו הדברים ביגיעה רבה עד שבוקר אחד לקח את התלמידים ונכנס עמם למבנה של בית ספר סמוך שלא פעל זמן רב. לא הועילו פניות ותביעות השלטונות לפנות את המבנה. הוא עמד על כך שממשלת הולנד חייבת לדאוג לבניין מתאים ל'חדר'. רק לאחר שמספר התלמידים גדל באופן משמעותי, קיבל ה'חדר' הכרה רשמית מצד משרד החינוך ההולנדי. ההכרה הרשמית גררה בעקבותיה עזרה רבה מצד גורמים רשמיים. אך כאן נוצרה בעיה חדשה: החוק בהולנד אסר לימודי קודש בבתי ספר הנתמכים בידי השלטונות [5]. ר' אורי ביקש מפקידים בכירים במשרד החינוך ההולנדי להתיר ללמוד לימודי קודש ב'חדר', אך הם טענו שאין בסמכותם לשנות את החוק. בלית ברירה פנה לשר החינוך שלאחר שיחות ולחצים, הסכים לשנות את החוק. המלחמות שנמשכו בשנים הראשונות, פסקו לאחר שהגורמים העוינים הבינו שהמוסד התבסס, ולכן לא יוכלו לגרום לסגירתו, והופסקו הלחצים והאיומים. ר' אורי ניהל את ה'חדר' במשך כעשרים שנה. הוא דאג לתקציבים ומבנים, כאשר הטיפול החינוכי הופקד בידי צוות מקצועי ומיומן. הוא פיקח על התנהלות ה'חדר' מלמעלה, והתערב רק כשהיה בכך צורך.
מי שהיה יד ימינו של ר' אורי בכל עניני הקמת וניהול ה'חדר' היה הרב יעקב אליעזר פרידריך מאנטוורפן שבבלגיה, [6], ששימש גם כחבר ההנהלה. הרב פרידריך היה גר באנטוורפן, אבל לצורך עבודתו ב'חדר' הוא היה נוסע אפילו שלוש פעמים בשבוע לאמסטרדם שבהולנד.
עם השנים התרחב ה'חדר' והתפתח. לצד ה'חדר' לבנים הוקם בית ספר לבנות על טהרת הקודש. ר' אורי בנה קומפלקס מפואר שהכיל בנינים עבור התלמידים והתלמידות. ואז החל לגייס חמש-עשרה מליון דולר לבניית הקומפלקס המפואר, הוא דאג בעצמו לכל פרט בבניית הבניינים בני השלוש קומות[7]. תוכניות הבנייה נמסרו קודם לכן לידי הרבי, שעבר עליהן ונתן את ברכתו להצלחת הבנייה.
בחודש שבט תשנ"ד חגגה הקהילה היהודית באמסטרדם את חנוכת הקומפלקס המפואר של ה'חדר'. לקראת יום חגה של הקהילה בכלל, ושל ר' אורי בפרט, הגיעו למעמד רבנים ואישי ציבור רבים, ובראשם שרי ממשלה ואחות המלכה (הממלאת את מקומה בהיעדרה). בחגיגה צוינה שנת העשרים לייסודו של ה'חדר'. הנואמים כולם שיבחו את ר' אורי כהן על שבמשך עשרים שנה פעל במרץ לפיתוחו של ה'חדר' מבלי להתחשב בגילו המופלג.
הרבי וה'חדר'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב - מזכירו של הרבי, ומנהל המרכז לעניני חינוך, חיזק את ידיו לשמור על ה'חדר' היחיד בהולנד. פעמים רבות עלה הרבי על הקו והאזין לשיחות ביניהם[8]. [9]
באותן שנים הרבה ר' אורי לנסוע לרבי לצורך ענינים שונים. פעם אחת הגיע לניו יורק כדי לשהות אצל הרבי, אך בטרם הספיק להגיע ל-770 שוחח בטלפון עם הולנד ונודע לו כי הגורמים המתנגדים מתכוננים לערוך צעדים מסוימים שיזיקו מאוד ל'חדר'. ר' אורי לא המתין, ובו במקום חזר לשדה התעופה, ועלה על המטוס הראשון להולנד כדי לסכל את המזימה. כשהדבר נודע לרב חודקוב שאבא נסע מיד מבלי להכנס אפילו ל-770, שיבח אותו ואמר לו "יישר כח שכך עשית".
בימי הבראשית, החדר עמד בפני קשיים עצומים. מפני שהחוק בהולנד קבע שבבית ספר רשמי חייבים להיות מינימום 164 תלמידים, ואילו ב'חדר' למדו 24 תלמידים. ר' אורי קיבל הוראה מהרבי להתחיל ליצור קשרים עם אנשי ממשל על מנת לקבל הכרה ל'חדר'. ר' אורי עשה כפי שצווה, רקם קשרים במקומות הנכונים, ואכן הקשרים האלו סייעו לקבל הכרה ממשלתי מלאה.
הצלת יהודים ממדינות ערביות[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה תקופה הגה ר' אורי תוכנית להוצאת יהודים משלוש מדינות ערביות טולטאריות: סוריה, אלג'יר ומרוקו. גם על כך כתב לרבי, ופירט את תוכניותיו. על כך השיב לו הרבי באגרת מיום ו' שבט תשי"ג: ""בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם"". בסיום המכתב הודה לו הרבי על שעוסק בכך. למעשה התוכניות הללו לא יצאו לפועל, אולם הן לא נגוזו, בשנות הממי"ם (80) הבריח ר' אורי יהודים רבים מאיראן. כידוע, לאחר עלות חומייני לשלטון בעקבות הדחת השאח, נקטו השלטונות ביד קשה כלפי היהודים, ובמקביל לא אפשרו להם לצאת מהמדינה. הסבל היה רב, ויהודים רבים ניסו בדרכים-לא-דרכים להבריח את הגבול.
באחד הימים הצליח יהודי מסוים לברוח מאיראן ולהגיע למדינה ערבית אחרת. הלה יצר קשר עם ר' אורי וביקש את עזרתו. ר' אורי הבין שהלה נפל מהפח אל הפחת, כי גם במדינה אליה הגיע, לא מאפשרים את היציאה. לאחר בירורים נוספים הגיע ר' אורי למסקנה שאפשרויות ההברחה מהמדינה הזאת בכל זאת קלות יותר מאשר מאיראן. ר' אורי שינס מותניו ונסע לאותה מדינה, והצליח לחלץ את היהודי אל אחת ממדינות הרווחה. בעקבות זאת נוצר קשר עם אנשי קשר באותה מדינה, והם עזרו בהברחת יהודים מאיראן אליהם, ומשם דאג ר' אורי להבריח אותם למדינות חופש כמו ארצות הברית וארץ הקודש. לאחר הגעתם של אלו למדינות מבטחים, דאג שילדי המשפחות ילמדו במוסדות על טהרת-הקודש - וזאת על יסוד מכתבו של הרבי שצריך לשמר את חיי היהדות בהם הם חיו כל השנים. למבצע זה גייס ר' אורי סכומי עתק כדי לכסות את הוצאות הנסיעה כמו דרכונים, ויזות ומסמכים אחרים, אישורי מגורים במדינות המעבר ועוד. כל זאת מלבד הסכנה הגדולה בה היה נתון בכל רגע. ואף פעם אחת בשהותו באחת ממדינות ערב הקיצוניות, נעצר לפתע בידי אנשי המשטרה החשאית המקומית. התברר כי הוא שוחח בטלפון עם רב חשוב ממדינה מערבית, והלה הזכיר בטעות את ארץ ישראל, כנראה שהיו ציטוטים כי שעה קלה לאחר מכן נעצר. רק לאחר חקירה ארוכה ומתישה שוחרר לדרכו.
הצלת ילדי צ'רנוביל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ילדי צ'רנוביל |
בשנת תשמ"ו דלפו חומרים רדיואקטיביים מהכור האטומי הממוקם בסמיכות לעיירה צ'רנוביל שבאוקראינה.אלפים מתו, ומאות אלפים חלו במחלות קשות.
מדינות מערב אירופה יזמו פרוייקטים מיוחדים לקליטת קבוצות ילדים מהאזורים הפגועים. המטרה היתה להציל את הילדים שהם הנפגעים העיקריים, וזאת כיון שבתהליך הגדילה של הילד, הקרינה הרדיואקטיבית מזיקה במיוחד. ר' אורי מצדו החל אף הוא לפעול להעלאתם לישראל של ילדים יהודיים מאזור צ'רנוביל, בקיץ תש"נ נסע לברית המועצות, שם בדק את האפשרויות השונות. במשך כמה חודשים "בילה" בנסיעות בין משרדי הממשלה השונים ברוסיה, ובביקורים בבתי משפחות יהודיות באוקראינה ובלורוס. ליוזמתו הברוכה הצטרף הרב יצחק קוגן, שניהם עברו מבית לבית, ובעבודה מאומצת בדקו את יהדותם של הילדים. במקביל פעלו בקרב משרדי הממשלה, כדי שיאפשרו את עליית הילדים לישראל. לאחר חודשים של עבודה מאומצת הצליח לארגן קבוצה גדולה של ילדים אותם קיווה להציל מנזקי הקרינה.
במקביל פנה למוסדות חב"ד בישראל, וביקש מהם לקלוט את הילדים. הנהלת המוסדות לא ידעה כיצד "לעכל" את הענין, שאלו את הרבי ולאחר שהגיע מענה חיובי מהרבי, החלו אנשי אגודת חסידי חב"ד לטפל בהעלאתם של הילדים. ר' אורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.
מאז החל הנושא לצבור תאוצה, ואנשי צא"ח המשיכו בפרוייקט הזה.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים אירח שד"רים מתומכי תמימים ברינואה שבצרפת. הללו סיפרו לו על חב"ד ועל הרבי שעלה באותה תקופה על כס הנשיאות. בעקבות זאת החל להתקרב לחסידות חב"ד. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי ואף נסע ל-770 פעמים רבות וזכה להכנס ליחידויות רבות.
את היכולת הכספית לארח אנשים ולתרום בעין יפה למוסדות, השיג לאחר לעסוק ידו במסחר. לא תמיד ראה ברכה בעסקיו, ולעיתים ספג נפילות קשות, אך גם במצבים קשים אלה, המשיך כדרכו לארח אורחים ולתרום בעין יפה. במכתב שכתב לו הרבי ביום ו' שבט תשי"ג, מודה לו הרבי על עזרתו לשד"ר מישיבת תומכי תמימים ומברכו בעשירות בגשמיות. כבר בשנת תש"י נתוודע ר' אורי לחב"ד ולרבי מלך המשיח שעלה אז על כס הנשיאות, ומאז כל חייו צעד לאור הוראותיו של הרבי, הן בענייניו הפרטיים והן בענייניו הכלליים. במשך למעלה מארבעים שנה עמד בקשר רצוף עם הרבי, במכתבים, טלפונים וכן זכה להכנס ליחידויות רבות. לא מעט יהודים פנו אליו וביקשו ממנו שיכתוב עבורם לרבי.[10]
ר' יוחנן ספרנאי סיפר, כי שמע שבאחת היחידויות, עם היכנסו של ר' אורי לגן עדן העליון - קם הרבי לכבודו [11].
במכתביו של הרבי, ניתן ללמוד רבות מהמילים הספורות שהוסיף הרבי בכתב ידו. כמו למשל במכתב הברכה שקיבל מהרבי להולדת נכדו, הוסיף הרבי בגוכי"ק בשורת התארים את המילים: "רב פעלים" וכן את תיבת "הכהן". התייחסות נוספת היתה במכתב כללי-פרטי מיום יועש"ק פ' כי תשא תשכ"ה" הוסיף הרבי בסיום המכתב בגוכי"ק: "בשאלת הישיבה שכותבה - כדאי שיתיעץ עם העסקנים יר"ש שמכירם - האם ימצאו מלמדים, מנהל וכו', בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט - כולל הרחבת הפרנסה בגו"ר." [12].
אחרית ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודשים האחרונים לחייו עמל על הקמת פרויקט יחודי, כולל מודרני, בו ילמדו אברכים גמרא ופוסקים בעזרת מחשבים ואמצעים טכנולוגיים מגוונים. בזמן שהותו בבית בנו בירושלים בחודש תשרי השנה, אמר לבני המשפחה יחסר לי רק מליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים". אולם הקמת הכולל התעכבה עקב מחלתה של אשתו, בה טיפל במסירות רבה. שעות ארוכות שהה ליד מיטתה בבית הרפואה, עד שביום י"ב חשון תשס"א, הסתלקה לבית עולמה. לאחר פטירתה המשיך בתנופה מחודשת לעסוק למען הקמת הכולל, אבל הוא לא הספיק. באמצע חודש כסלו באותה שנה לקה בלבו ואושפז בבית רפואה. בעת אשפוזו אמר לבני משפחתו וידידיו: "כבר לא אזכה להגיע ליום הולדתי התשעים ואחת". ואכן, בכ' כסלו תשס"א, הסתלק לבית עולמו, שבע ימים, מאות ליוו אותו למנוחת עולמים. על קברו של הרב כהן נכתב בין השאר: "איש המחתרת בשואה עסקן דגול למעלה מששים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם מיסד ה"חדר" באמשטרדם ע"פ צו אדמו"ר מ.מ. מליובביץ". [13].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרים דונר ע"ה, אשת הרב אבא דונר ע"ה לונדון.
- בנו, ר' עוזיאל כהן - ירושלים.
- בתו, חיה שרה יעקבס - מנצ'סטר.
- בנו, ר' אברהם אריה כהן ע"ה - לונדון[14].
- בתו, היצל בוגן ע"ה - לונדון.
- בנו, ר' יונתן כהן - אמסטרדם, הולנד.
- בתו, הדסה כהן - אמסטרדם, הולנד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבה על קורותיו - שבועון בית משיח גל' 319 - י"א ניסן תשס"א
- ההבטחה - ספר בהוצאת הסופר זלמן רודרמן המספר בין השאר גם אודות הרב אורי יהודה כהן וקורותיו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.
- תשורה מחתונת נינתו למשפחות כהן - תמרין, תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ חלקם (וכנראה חלקם הגדול) עדיין נסתרים מהעין עד היום.
- ↑ שכנראה האווירה הנאצית השפיעה עליהם
- ↑ כלתו, מרת רחל כהן, סיפרה על התעסקותו במצות הכנסת אורחים: "בביתו תמיד בישלו בסירים ענקיים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב, כששאלתי אותו פעם כיצד מסוגל אתה לארח חולים ואנשים שריח רע נודף מהם, השיב בפשטות האם אפשר להשאיר יהודי רעב?! כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שהכתובת להתארח היא אצל ר' אורי כהן, עד כדי כך היה זה מפורסם שכשהחשמלית היתה מגיעה לתחנה הסמוכה לביתו, היה הנהג פונה ליהודים שראה בחשמלית, ואומר להם: "הנה פה ביתו של כהן, כנראה לפה אתם רוצים להגיע"..."
- ↑ אכן היה בית ספר יהודי בעיר, אבל חוץ מכך שתלמידיו היו יהודים, הרי שלא ניכרו בו סימנים יהודים, ובוודאי שלא בתכנית הלמידה
- ↑ וזאת על יסוד חוק שוויון זכויות שבאחד מסעיפיו נכתב שבתי הספר לא ייחדו שעות ללימודי דת.
- ↑ הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט)
- ↑ הוא חשב על כל דבר, אפילו על מעליות מיוחדות שיתאימו לתלמידים מוגבלים פיזית.
- ↑ יש לציין שהרבי שלח סכומי כסף ניכרים לאחזקת ה'חדר'.
- ↑ כשנרגעו מעט הענינים, כתב לו הרב חדקוב: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים עניני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ות"ח ת"ח על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".
- ↑ בידי בנו ר' עוזיאל, קלסר עב-כרס המכיל מענות לאותם יהודים
- ↑ בנו ר' עוזיאל כהן מוסיף פעם אבא נכנס לבית מדרשו של הרבי בעיצומה של ההתוועדות של הרבי. כרגיל היו במקום אלפי חסידים ובית המדרש מלא עד אפס מקום. אולם כשאבא נכנס פנימה, הרבי הבחין בו מיד ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים"
- ↑ נכדו ר' אריה לייב, מוסיף ומספר על ביקורו של המזכיר הרב בנימין קליין אצל סבו: היה זה לפני כמה שנים, כשלפתע יום אחד הגיע המזכיר הרב קליין לביתו של סבא. שניהם הסתגרו בחדר ושוחחו בארבע עיניים. את תוכן שיחתם כמובן שלא סיפר. רק זאת אמר כי "הרב קליין היה בביקור בזק באירופה אז הוא קפץ' אלינו להולנד
- ↑ הערך מבוסס על כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח גיליון 319
- ↑ נפטר בשנת תשפ"ג.