התוועדות חסידית: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

המונח "התוועדות" מפנה לכאן. לערך העוסק בהתוועדות של הרבי , ראו התוועדות עם הרבי.

ציור של הצייר זלמן קליינמן המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה המשפיע מתוועד

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעדת חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע).

גם הרבי נוהג לקיים התוועדויות בהן אומר שיחות ומאמרים. בחסידויות פולין התוועדות עם האדמו"ר מכונה "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין טיש".

משמעות ההתוועדות בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.

נהוג גם להתוועד עם משקה ו'
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פארבייסען', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.

התוועדות היא גם אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי^[1], אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל^[2].

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו^[3].

תוכן ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות לרבותינו נשיאנו וללימוד תורת החסידות, שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון^[4].

הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים, וחוזרים על פתגמיהם, ומספרים סיפורי חסידים ^[5] ומנגנים ניגונים.

אדמו"ר הזקן אומר שסיפורי הצדיקים שחסידים מספרים בהתוועדויות חסידיות, הם בבחינת "טל אורות טליך" שסיפורי צדיקים מכניסים חיות בהשכלה בהבנה, ובעבודה ^[6].

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – משקה, תקנת המשקה

כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'. מקרה יוצא מהכלל, היה בהתוועדות שערך הרבי בערב חג הפסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:

לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של נח) ועץ הדעת היה עץ גפן, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם בהתוועדות בה נוכח אדמו"ר הזקן ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו בעבודת השם היא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה^{[דרושה הבהרה]}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה^[7].

מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים.

זמן ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להתוועד, אך למרות זאת ישנם ימים שנהוג להתוועד בהם, חלקם אף תוקנו על ידי רבותינו נשיאנו. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, כל חודש כסלו, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.

זמני התוועדות נוספים: ליל שישי, שבת מברכים^[8], זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת^[9]). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים^[10].

השתתפות בהתוועדויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"^[11].

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התוועדות עם הרבי

במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא שיחה לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את מאמרי החסידות שלו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרכי ההתקשרות: התוועדות, מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן, במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות מהי בהוצאת ועד חיילי בית דוד
אוצרות דור ודור - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתוועדות חסידית
הרב עדין שטיינזלץ, השטן לא שמע, משמעותה של התוועדות • 'קרוב אליך' גליון 58 עמוד 6
כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי
התוועדות חסידית מתוך גליון התקשרות
הרב משה מרדכי לאופר, התוועדות חסידית, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון שס"ב

הערות שוליים

↑ היום יום כ"ד סיון
↑ היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות
↑ היום יום כ"ד תשרי
↑ אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)
↑ ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון
↑ היום יום, כ"ט אדר א'
↑ ראו לדוגמה היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר
↑ דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157.
↑ היום יום ל' ניסן.
↑ ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.

[1] היום יום כ"ד סיון

[2] היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות

[4] היום יום כ"ד תשרי

[5] אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)

[6] ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון

[7] היום יום, כ"ט אדר א'

[8] ראו לדוגמה היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר

[9] דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157.

[10] היום יום ל' ניסן.

[11] ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|התוועדות|התוועדות של הרבי |התוועדות עם הרבי}}
-[[קובץ:פאבריינגען.jpeg|ממוזער|ציור של הצייר [[זלמן קליינמן]] המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה ה[[משפיע]] מתוועד. ]]
+[[קובץ:פאבריינגען.jpeg|ממוזער|ציור של הצייר [[זלמן קליינמן]] המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה ה[[משפיע]] מתוועד]]
 [[קובץ:התוועדות עם ר' שלמה חיים.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|התוועדות חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]]]
 [[קובץ:חסידים מתוועדים בסוכת 770.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים מתוועדים בסוכת [[770]]. משמאל לימין: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[ישראל פרידמן]], [[יודל קרינסקי]]]]
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.
-נהוג גם להתוועד עם משקה ו'פארבייסען', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.
+נהוג גם להתוועד עם משקה ו'{{מונחון|פארבייסען|כיבוד}}', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.
 התוועדות היא גם אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 ==זמן ההתוועדות==
-אמנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
+אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להתוועד, אך למרות זאת ישנם ימים שנהוג להתוועד בהם, חלקם אף תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
-זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש{{הערה|ראה לדוגמה [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{הערה|1=דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%90-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%941.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157].}}). התוועדות [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.
+זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: [[ליל שישי]], [[שבת מברכים]]{{הערה|ראו לדוגמה [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{הערה|1=דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%90-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%941.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157].}}). התוועדות [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]].}}.
 ==השתתפות בהתוועדויות==
@@ שורה 54: / שורה 54: @@
 [[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
 {{ערכים מורחבים|ערך=[[התוועדות עם הרבי]]}}
-במשך שנות נשיאותו היה [[הרבי]] נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].
+במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].
 ==לקריאה נוספת==