חסידות גור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←ראו גם) |
||
| (62 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]] | |||
'''שושלת גור''' היא שושלת בת של פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמתיות בעבודת השם, ודבקות ב[[תורה]]. | [[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]] | ||
[[קובץ:גור 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם מרדכי מגור קורא בעצרת תפילה בשנת תש"ב ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[ירושלים]] לאחר שהגיעו ידיעות על רצח יהודי פולין]] | |||
'''שושלת גור''' היא שושלת בת של חסידות פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמתיות בעבודת השם, ודבקות ב[[תורה]]. החסידות נותנת דגש מיוחד על 'קדושה'. לפני השואה מרכז החסידות היה ב[[פולין]] ובתקופת השואה עברה חצר גור לארץ הקודש וקבעה משכנה ב[[ירושלים]]. | |||
==פשיסחא וקוצק == | |||
רבי שמחה בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של [[החוזה מלובלין]], אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי שמחה בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת. | |||
לאחר פטירתו של רבי שמחה בונם, מונה תלמידו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], שהיה גם תלמידם של החוזה והיהודי הקדוש, למלא את מקומו, ואף ידידו החידושי הרי"ם, תלמידו של רבי שמחה בונם, נכנע למרותו. לאחר שרבי מנחם מנדל מקוצק הסתגר עשר שנים בחדרו, פרשה קבוצה מחסידי קוצק ומינתה לרבן את הרב מאיזביצא. שאר חסידי קוצק ובתוכן החידושי הרי"ם נשארו נאמנים לרבי מנחם מנדל על אף הסתגרותו. | |||
==החידושי הרי"מ== | |||
לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מונה לממשיך הדרך רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור בעל החידושי הרי"ם, שהיה ידוע במיוחד בגאונותו ובצדקותו. שם משפחתו האמיתי היה רוטנברג. בשנת [[תרי"א]] גזרה מלכות [[פולין]], כי על כל היהודים לגזור את פיאותיהם וזקנם, ולהוריד מהם את מלבושיהם המיוחדים. פקידי הממשלה רצו לתפוס את החידושי הרי"ם כדי להסיר ממנו את פיאותיו וזקנו. הוא הסתתר, ובאותה תקופה הוא שינה את שם משפחתו לשם אלתר. | |||
לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה. | |||
לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].{{הערה|1=המוזכרים בהרחבה באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, עיין שם במפתח שמות אנשים בסוף חלק ג.}} ועם אדמו"ר הריי"צ. | |||
מכאן ואילך המשיכה השושלת במשפחתו, את הכתר נטלו לאחר פטירתו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור האמרי אמת אשר המשיך גם כן את הקשרים עם הרש"ב ועם הריי"צ, ואחר כך שלושת בניו, שכולם היו בקשרים הדוקים עם נשיא דורנו [[הרבי]], הלא הם: רבי [[ישראל אלתר]] מגור הבית ישראל, רבי [[שמחה בונם אלתר]] מגור הלב שמחה, ורבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור - צעיר בניו של האמרי אמת מזיוו"ש, בעל הפני מנחם. את החסידות כיום מנהיג האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, בנו של רבי שמחה בונים. קיים פלג של חסידות גור המונהג על ידי הרב [[שאול אלתר]] בנו של רבי פנחס מנחם. | |||
==ראו גם== | |||
*[[יהודה אריה לייב אלתר]] (הראשון) | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''בני הרבי מגור ב'ארמון' הרבי הרש"ב''', שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 101 | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_41.html ביקור נדיר: הרבי בפגישה עם האדמו"ר מגור הנוכחי], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | |||
{{חצרות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידות גור|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:51, 20 ביולי 2024
שושלת גור היא שושלת בת של חסידות פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמתיות בעבודת השם, ודבקות בתורה. החסידות נותנת דגש מיוחד על 'קדושה'. לפני השואה מרכז החסידות היה בפולין ובתקופת השואה עברה חצר גור לארץ הקודש וקבעה משכנה בירושלים.
פשיסחא וקוצק[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שמחה בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של החוזה מלובלין, אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי שמחה בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת.
לאחר פטירתו של רבי שמחה בונם, מונה תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק, שהיה גם תלמידם של החוזה והיהודי הקדוש, למלא את מקומו, ואף ידידו החידושי הרי"ם, תלמידו של רבי שמחה בונם, נכנע למרותו. לאחר שרבי מנחם מנדל מקוצק הסתגר עשר שנים בחדרו, פרשה קבוצה מחסידי קוצק ומינתה לרבן את הרב מאיזביצא. שאר חסידי קוצק ובתוכן החידושי הרי"ם נשארו נאמנים לרבי מנחם מנדל על אף הסתגרותו.
החידושי הרי"מ[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מונה לממשיך הדרך רבי יצחק מאיר רוטנברג-אלתר מגור בעל החידושי הרי"ם, שהיה ידוע במיוחד בגאונותו ובצדקותו. שם משפחתו האמיתי היה רוטנברג. בשנת תרי"א גזרה מלכות פולין, כי על כל היהודים לגזור את פיאותיהם וזקנם, ולהוריד מהם את מלבושיהם המיוחדים. פקידי הממשלה רצו לתפוס את החידושי הרי"ם כדי להסיר ממנו את פיאותיו וזקנו. הוא הסתתר, ובאותה תקופה הוא שינה את שם משפחתו לשם אלתר.
לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.
לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם אדמו"ר הרש"ב.[1] ועם אדמו"ר הריי"צ.
מכאן ואילך המשיכה השושלת במשפחתו, את הכתר נטלו לאחר פטירתו רבי אברהם מרדכי אלתר מגור האמרי אמת אשר המשיך גם כן את הקשרים עם הרש"ב ועם הריי"צ, ואחר כך שלושת בניו, שכולם היו בקשרים הדוקים עם נשיא דורנו הרבי, הלא הם: רבי ישראל אלתר מגור הבית ישראל, רבי שמחה בונם אלתר מגור הלב שמחה, ורבי פנחס מנחם אלתר מגור - צעיר בניו של האמרי אמת מזיוו"ש, בעל הפני מנחם. את החסידות כיום מנהיג האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור, בנו של רבי שמחה בונים. קיים פלג של חסידות גור המונהג על ידי הרב שאול אלתר בנו של רבי פנחס מנחם.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יהודה אריה לייב אלתר (הראשון)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בני הרבי מגור ב'ארמון' הרבי הרש"ב, שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 101
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ המוזכרים בהרחבה באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, עיין שם במפתח שמות אנשים בסוף חלק ג.