ליל ויום שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]] | |||
[[ | ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות". | ||
==עליית העולמות== | |||
כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש. | |||
ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[עשרת הספירות]] להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת. | |||
==ליל שבת== | |||
בליל [[שבת]] מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון. | |||
== | דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה]] [[תפוחים]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול. | ||
==יום שבת== | |||
ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות. | |||
דרגה זו נקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא'''" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[עתיק]]. | |||
הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר ש[[הקב"ה]] מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא. | |||
== | ==שתי שבתות== | ||
אומרת הגמרא{{הערה|שבת קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר{{הערה|ישעיהו נו, ד.}} "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'". | |||
הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], ומכיוון שהוא זה שחיבר את [[ספר הזוהר]], סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים ב[[שבת]] אחת – כיוון שב[[שבת]] יש שתי בחינות. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[אדמו"ר האמצעי]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים] | |||
*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{שבת}} | |||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:50, 17 בדצמבר 2020
ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות".
עליית העולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש.
ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שבעשרת הספירות להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת.
ליל שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל שבת מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה חזרה אל העצמות. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה פנימיות רצונו וחכמתו שהייתה בצמצום בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.
דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- שדה תפוחים קדושים), דרגה זו הינה כינוי למלכות של עולם האצילות, כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול.
יום שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "ויברך אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של האור חוזר בתחלה בעצמות.
דרגה זו נקראת גם "סעודתא דעתיקא קדישא" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מעתיק.
הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר שהקב"ה מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.
שתי שבתות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אומרת הגמרא[1]: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר[2] "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".
הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי רשב"י, ומכיוון שהוא זה שחיבר את ספר הזוהר, סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים בשבת אחת – כיוון שבשבת יש שתי בחינות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |