ישעיהו גופין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
(←משפחתו) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Vvvvvvvv.JPG|ממוזער|220px|הרב | [[קובץ:Vvvvvvvv.JPG|ממוזער|220px|הרב ישעיהו גופין]] | ||
[[קובץ:4-15.jpg|ממוזער|200px|הרב גופין במבצע תפילין עם חיילים בשנת [[תשל"ג]]]] | [[קובץ:4-15.jpg|ממוזער|200px|הרב גופין במבצע תפילין עם חיילים בשנת [[תשל"ג]]]] | ||
הרב '''ישעיהו גופין''' ([[כ"ג אב]] [[תרע"ח]] - [[כ' כסלו]] [[תשמ"א]]) כיהן כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. | הרב '''ישעיהו גופין''' ([[כ"ג אב]] [[תרע"ח]] - [[כ' כסלו]] [[תשמ"א]]) כיהן כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני ה[[ג.פ.או.]] נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים [[תרצ"ג]]-[[תרצ"ז]] למד בישיבות ב[[ברדיצ'ב]], [[ז'יטומיר]] וב[[תומכי תמימים קורסק|קורסק]]. | בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני ה[[ג.פ.או.]] נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים [[תרצ"ג]]-[[תרצ"ז]] למד בישיבות ב[[ברדיצ'ב]], [[ז'יטומיר]] וב[[תומכי תמימים קורסק|קורסק]]. | ||
בשנת [[תרצ"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו | בשנת [[תרצ"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה רעלקא גופין בעיר [[לנינגרד]]. | ||
לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על [[לנינגרד]], ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב ב[[טשקנט]] ולאחר מכן ב[[סמרקנד]] שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית. | |||
בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת ישיבת חב"ד ב[[תל אביב]], עד שהתמנה כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], תפקיד בו החזיק עד לפטירתו. | אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים ה[[חב"ד|חב"דיים]] שדאגו לפיתוח הכפר. | ||
בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת [[ישיבת חב"ד]] ב[[תל אביב]], עד שהתמנה כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], תפקיד בו החזיק עד לפטירתו. | |||
בשעת [[רצח יד החמישה|ההתקפה הרצחנית]] על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם. | בשעת [[רצח יד החמישה|ההתקפה הרצחנית]] על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעיתו, שרה רעלקא - נפטרה [[כ"ו תמוז]] [[תשס"ו]] | |||
;אחיו: | ;אחיו: | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
*הרב [[זלמן גופין]] - [[משפיע|משפיע ראשי]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב"ד]]. | *הרב [[זלמן גופין]] - [[משפיע|משפיע ראשי]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב"ד]]. | ||
*הרב [[יוסף יצחק גופין (קונטיקט)|יוסף יצחק גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בקונטיקט. | *הרב [[יוסף יצחק גופין (קונטיקט)|יוסף יצחק גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בקונטיקט. | ||
*הרב גבריאל גופין - [[קראון הייטס]]. | *הרב [[גבריאל גופין]] - [[קראון הייטס]]. | ||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
| שורה 32: | שורה 35: | ||
*שושנה רייזל אשת הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]], [[ירושלים]]. | *שושנה רייזל אשת הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]], [[ירושלים]]. | ||
*בתיה אשת הרב [[מנחם מענדל טננבוים]], [[ירושלים]].- נפטרה [[ד' אלול]] [[תשמ"ז]]. | *בתיה אשת הרב [[מנחם מענדל טננבוים]], [[ירושלים]].- נפטרה [[ד' אלול]] [[תשמ"ז]]. | ||
*אשת הרב יוסף יצחק בוקיעט, לוס אנג'לס, [[קליפורניה]]. | *אשת הרב יוסף יצחק בוקיעט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]. | ||
*אשת הרב [[שלום שפלטר]], ניו | *אשת הרב [[שלום שפלטר]], [[ניו ג'רזי]]. | ||
;נכדו | |||
*[[ארי טננבוים]] איש תקשורת. | |||
{{מיון רגיל:גופין, ישעיהו}} | {{מיון רגיל:גופין, ישעיהו}} | ||
| שורה 43: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:26, 9 בנובמבר 2024
הרב ישעיהו גופין (כ"ג אב תרע"ח - כ' כסלו תשמ"א) כיהן כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ישעיהו גופין נולד בחרקוב בכ"ג אב תרע"ח לאביו ר' אהרון גופין, והתחנך בילדותו בחיידר המחתרתי בעיירה מאריופול שבאוקראינה.
בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני הג.פ.או. נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים תרצ"ג-תרצ"ז למד בישיבות בברדיצ'ב, ז'יטומיר ובקורסק.
בשנת תרצ"ט נשא את רעייתו שרה רעלקא גופין בעיר לנינגרד.
לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על לנינגרד, ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב בטשקנט ולאחר מכן בסמרקנד שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.
אחרי סיום מלחמת העולם השנייה יצא יחד עם משפחתו את גבולות רוסיה כחלק מתוכנית הבריחה הידועה, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש בכ"ד באייר תש"ט והתיישב בכפר חב"ד שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים החב"דיים שדאגו לפיתוח הכפר.
בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת ישיבת חב"ד בתל אביב, עד שהתמנה כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.
בשעת ההתקפה הרצחנית על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם.
נפטר בגיל שישים ושתיים בכ' כסלו תשמ"א.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו
- הרב ברוך גופין, כפר חב"ד.
- בניו
- הרב זלמן גופין - משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- הרב יוסף יצחק גופין - שליח הרבי בקונטיקט.
- הרב גבריאל גופין - קראון הייטס.
- בנותיו
- הינדה אשת הרב יוסף שמואל יהושע גרליצקי, תל אביב.
- שושנה רייזל אשת הרב אליהו פרץ זילברשטרום, ירושלים.
- בתיה אשת הרב מנחם מענדל טננבוים, ירושלים.- נפטרה ד' אלול תשמ"ז.
- אשת הרב יוסף יצחק בוקיעט, לוס אנג'לס, קליפורניה.
- אשת הרב שלום שפלטר, ניו ג'רזי.
- נכדו
- ארי טננבוים איש תקשורת.