שער הכוונות: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (הוספת תבנית) |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 19: | שורה 19: | ||
* '''שמן ששון''' - פירושו של הרב ששון בכר משה (פרסיאדו), מחכמי ישיבת המקובלים בית א-ל | * '''שמן ששון''' - פירושו של הרב ששון בכר משה (פרסיאדו), מחכמי ישיבת המקובלים בית א-ל | ||
* '''הגהות וביאורים''' - הערות וליקוטים שערך הרב מנחם מנכין היילפרין | * '''הגהות וביאורים''' - הערות וליקוטים שערך הרב מנחם מנכין היילפרין | ||
* '''מעיל אליהו''' - הערות רבי [[ | * '''מעיל אליהו''' - הערות רבי [[אליהו מני]], רבה של [[חברון]] | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
שורה 29: | שורה 28: | ||
* {{HebrewBooks|ויטל, חיים בן יוסף|שער הכוונות חלק א|14181}} | * {{HebrewBooks|ויטל, חיים בן יוסף|שער הכוונות חלק א|14181}} | ||
{{ספרי קבלה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:כתבי | [[קטגוריה:כתבי האריז"ל]] | ||
[[קטגוריה:ספרי קבלה]] | [[קטגוריה:ספרי קבלה]] |
גרסה אחרונה מ־07:44, 28 בנובמבר 2022
שער הכוונות הוא ספר קבלה שנכתב על ידי רבי חיים ויטאל על פי מה ששמע מרבו האריז"ל. הספר עוסק בכוונת המצוות, התפילה, שבת ומועדי ישראל. כאחד מהספרים היסודיים ביותר מקבלת האריז"ל, הוא מוזכר רבות בספרי החסידות, ומהווה אף יסוד למנהגים שונים שנכתבו בספרי ההלכה.
אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מסודר כדרשות המבארות את הכוונות שיש לכוון על פי הקבלה בשעת קיום המצוות, והוא מחולק לשני חלקים, המצוות והתפילות שבכל יום, ואלו הנוהגות בשבתות ומועדי ישראל. בחלק מהמצוות מופיעה יותר מדרשה אחת.
- המצוות שבכל יום: ברכות השחר, ציצית, תפילין, קדיש, קריאת שמע, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תחנון, קריאת התורה, תפילת מנחה, תפילת ערבית, קריאת שמע על המיטה, תיקון חצות.
- שבת ומועדים: קבלת שבת, תוספת שבת, תפילת ערבית של שבת, קידוש, סעודות שבת, אסרו חג, פסח, חג שבועות, בין המצרים, תשעה באב, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים.
זהו הספר השני בחשיבותו אצל המקובלים (הראשון הוא הספר עץ חיים), ולצד המובאות הרבות המצוטטות ממנו בספרות הסוד, ורעיונות רבים השואבים ממנו, מהווה הספר מקור גם לענינים שונים שנפסקו להלכה בשולחן ערוך, בעיקר בתחום הקשור למנהגי ישראל, דוגמת ברכת 'הנותן ליעף כח' בברכות השחר, הקפות שניות, ועוד.
התייחסויות רבותינו נשיאינו לספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאינו הרבו לצטט ולציין לספר, והתבססו עליו כאחד המקורות האמינים ביותר לתורת האריז"ל, והוא מופיע באלפי מקומות לאורכה ולרוחבה של תורת חסידות חב"ד.
הרבי שלל את הדעה כביכול הדברים המופיעים בספר שייכים למקובלים בלבד, והביא ראיה מכך שהמגן אברהם מביא ממנו ופוסק כמותו במספר מקומות, שהדברים המופיעים בספר נוגעים גם להלכה למעשה בפועל, כגון אמירת 'נחם' בתפילת מנחה של תשעה באב[1].
פירושים על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הי"ם הגדול - הגהות הרב יעקב מונסא
- יפה שעה - פירושו של הרב שלמה הכהן, מחכמי סלוניקי
- שמן ששון - פירושו של הרב ששון בכר משה (פרסיאדו), מחכמי ישיבת המקובלים בית א-ל
- הגהות וביאורים - הערות וליקוטים שערך הרב מנחם מנכין היילפרין
- מעיל אליהו - הערות רבי אליהו מני, רבה של חברון
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA ויקיטקסט - שער הכוונות]
ויטל, חיים בן יוסף, שער הכוונות חלק א, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ שיחת שבת פרשת עקב, כ"ף במנחם-אב תשד"מ; התוועדויות חלק ד' עמוד 2390.