מגילת רות: הבדלים בין גרסאות בדף
רוסיהאוקראינה (שיחה | תרומות) (החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah") תגית: החלפה |
מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד קורצוג) תגית: שחזור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור - רות מלקטת שיבולים]]'''מגילת רות''' היא אחת מחמשת המגילות שבתורה שבכתב. | |||
==שם המגילה== | |||
מגילת רות נקראת על שמה של רות, ולא על שמה של גואלה וייבמה - בועז, למרות שהוא היה אדם חשוב יותר לכאורה, נשיא העם היהודי בעת ההיא. בכך מודגשת חשיבותה הנפלאה של [[אשה]], כאשר היא מנצלת ומתווה את כוחותיה לנאמנות למשפחתה ולעם היהודי, היא בונה בזאת את יסודות הבית היהודי "כ[[רחל]] ו[[לאה]]", ובכך היא מניחה את היסוד ל[[גאולה]] השלימה{{הערה|1= [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] כרך יז אסרו חג השבועות, ה'תשי"ח [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6299a&search=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A8%D7%95%D7%AA ו'רצט]}}. | |||
==המנהג לקרוא את המגילה בשבועות== | |||
נוהגין לקרות מגילת רות ב[[חג השבועות]] שהוא זמן [[מתן תורה]], כדי ללמוד שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני, כמו שהיה לרות כשנתגיירה, ואין מברכין על קריאת מגילה זו{{הערה|כמו שנתבאר בסי' תצ [סעיף יז] - [[שו"ע אדמו"ר הזקן]] תצד, יג.}}. מהטעמים לכך ש"נוהגין לקרות מגילת רות בשבועות" - "לפי ש[[דוד המלך]] מת בעצרת{{הערה|ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. ועוד.}} ו[[הקב"ה]] ממלא שנותיהם כו'{{הערה|ר"ה יא, א. וש"נ ("[[הקב"ה]] יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו'".}}, ובוודאי בעצרת נולד, ומגילת רות נכתב לייחס דוד"{{הערה|[[תורת מנחם]] - ה - שנת [[תשי"ב]] - חלק שני, שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשי"ב. עמ' רנב.}}. אף שאין [[מנהג חב"ד]] לאומרה{{הערה|1=יש לציין, כי באחד השנים שאל את [[הרבי]] עורך עיתון ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב, האם נכון ש[[חב"ד]] הפסיקו את המנהג לקרוא מגילת [[שיר השירים]] ב[[חג הפסח]], מגילת רות ב[[חג השבועות]] ומגילת קהלת ב[[חג הסוכות]], ושואל הטעם. על המילה ש"הפסיקו" כתב הרבי ב[[כתב יד]]: "?! מעולם לא נהגו כן בחב"ד ובעוד כמה וכמה (הפרטים אצל רבני אנ"ש שי')" - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 התפרסם בתשורה מחתונת פרידמן-גרוסבאום] {{אינפו}}}}, הרי זה רק בנוגע לקריאת מגילת רות בגשמיות, אבל בוודאי שישנו הענין עצמו כו'{{הערה|תורת מנחם - ה - שנת [[תשי"ב]] - חלק שני, שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשי"ב. עמ' רנב.}}. | |||
==הקשר בין מגילת רות לעצרת== | |||
מובא במדרש רות{{הערה|מדרש זוטא רות בתחלתו. יל"ש רות רמז תקצו. הובא בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שם.}}: {{ציטוטון|ומה ענין רות אצל עצרת.. ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני}}. | |||
וכן מובן מלשון ה[[משנה]]{{הערה|אבות פ"ד מ"ט.}} "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני". מכך שלא נאמר מה סופו של "המקיים את התורה מ[[עושר]]"?, משמע שעל-פי רוב אין מציאות כזו, וכלשון המדרש: "לא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני". הגישה ללימוד התורה צריכה להיות מתוך ביטול. צריך לידע שהתורה היא חכמתו של הקב"ה, ואילו הוא בשכלו - מצד עצמו אין לו שום שייכות לזה. ועד שמצינו אפילו בנוגע למשה רבינו, ש"בתחילה היה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה"{{הערה|נדרים לח, א.}}. | |||
כאשר לומד תורה ואינו מבין - אין לו להתפלא על כך, שכן, למה יוכל להבין את התורה? איזו שייכות יש לשכל אנושי להשיג חכמתו של הקב"ה?! אדרבה: החידוש הוא בכך שלמרות זאת נתן [[הקב"ה]] את התורה במתנה למטה. ולכן, כדי שיוכל לקבל ולהשיג את התורה - צריך להתפלל להקב"ה. | |||
על דרך זה מצינו בזהר{{הערה|ח"א קצט, ב. חלק ב' סב, ב. וראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ו ע' 99. וש"נ.}}, ש[[רב המנונא סבא]], למרות שהיה לו [[לחם]] לאכול, לא היה אוכל עד שהתפלל על מזונו. ולכאורה, בשעה שהאוכל ערוך ומוכן לפניו על השולחן - מה שייך לבקש ש[[הקב"ה]] יתן לו, הרי כבר יש לו? והביאור בזה - שקודם שמתפלל ל[[הקב"ה]] אין האוכל שייך אליו, כך, שאין לו אוכל, וכדי שהאוכל יהיה שייך אליו - הרי זה רק על ידי התפילה. | |||
ואם ב[[מזון]] גשמי כך - על אחת כמה וכמה שכן הוא בתורה, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה. זהו "שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני": הכוונה ב"עוני" - אינה לעוני בגשמיות, שהרי ר"א בן חרסום זכה לתורה אף שהי' [[עשירות|עשיר]] גדול (כנ"ל סי"ח), אלא הכוונה היא לענין העוני ברוחניות, דהיינו, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה, ואין זה אלא שנותנים לו מלמעלה, ועל ידי ידיעה והכרה זו - התורה מתקיימת אצלו. | |||
כך גם בענין ה"יסורין" - שהכוונה היא ברוחניות, יסורין מצד העדר ההשגה: עליו לדעת שהתורה היא בלי-גבול, וכל מה שיודע - אינו משיג אלא את חיצוניות הענין, ואילו בפנימיות הענין לא נגע כלל, כיון שהתורה היא בלי גבול. ולכן גם [[משה רבינו]] לומד תורה תמיד, אף שקיבל הכל מפי [[הקב"ה]] - כיון שבתורה יש עומק ועומק לפנים מעומק עד אין-סוף. ובידעו זאת, אינו מתנשא בעצמו מצד ידיעת ה[[תורה]], ואדרבה - הוא שפל בעיני עצמו, ויש לו [[יסורים]] מהעדר השגתו, ו"לבו דואג בקרבו"{{הערה|חגיגה יג, א., ואז - התורה מתקיימת.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תנך}} | |||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:11, 22 באוקטובר 2022
מגילת רות היא אחת מחמשת המגילות שבתורה שבכתב.
שם המגילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מגילת רות נקראת על שמה של רות, ולא על שמה של גואלה וייבמה - בועז, למרות שהוא היה אדם חשוב יותר לכאורה, נשיא העם היהודי בעת ההיא. בכך מודגשת חשיבותה הנפלאה של אשה, כאשר היא מנצלת ומתווה את כוחותיה לנאמנות למשפחתה ולעם היהודי, היא בונה בזאת את יסודות הבית היהודי "כרחל ולאה", ובכך היא מניחה את היסוד לגאולה השלימה[1].
המנהג לקרוא את המגילה בשבועות[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוהגין לקרות מגילת רות בחג השבועות שהוא זמן מתן תורה, כדי ללמוד שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני, כמו שהיה לרות כשנתגיירה, ואין מברכין על קריאת מגילה זו[2]. מהטעמים לכך ש"נוהגין לקרות מגילת רות בשבועות" - "לפי שדוד המלך מת בעצרת[3] והקב"ה ממלא שנותיהם כו'[4], ובוודאי בעצרת נולד, ומגילת רות נכתב לייחס דוד"[5]. אף שאין מנהג חב"ד לאומרה[6], הרי זה רק בנוגע לקריאת מגילת רות בגשמיות, אבל בוודאי שישנו הענין עצמו כו'[7].
הקשר בין מגילת רות לעצרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא במדרש רות[8]: "ומה ענין רות אצל עצרת.. ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני".
וכן מובן מלשון המשנה[9] "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני". מכך שלא נאמר מה סופו של "המקיים את התורה מעושר"?, משמע שעל-פי רוב אין מציאות כזו, וכלשון המדרש: "לא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני". הגישה ללימוד התורה צריכה להיות מתוך ביטול. צריך לידע שהתורה היא חכמתו של הקב"ה, ואילו הוא בשכלו - מצד עצמו אין לו שום שייכות לזה. ועד שמצינו אפילו בנוגע למשה רבינו, ש"בתחילה היה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה"[10].
כאשר לומד תורה ואינו מבין - אין לו להתפלא על כך, שכן, למה יוכל להבין את התורה? איזו שייכות יש לשכל אנושי להשיג חכמתו של הקב"ה?! אדרבה: החידוש הוא בכך שלמרות זאת נתן הקב"ה את התורה במתנה למטה. ולכן, כדי שיוכל לקבל ולהשיג את התורה - צריך להתפלל להקב"ה.
על דרך זה מצינו בזהר[11], שרב המנונא סבא, למרות שהיה לו לחם לאכול, לא היה אוכל עד שהתפלל על מזונו. ולכאורה, בשעה שהאוכל ערוך ומוכן לפניו על השולחן - מה שייך לבקש שהקב"ה יתן לו, הרי כבר יש לו? והביאור בזה - שקודם שמתפלל להקב"ה אין האוכל שייך אליו, כך, שאין לו אוכל, וכדי שהאוכל יהיה שייך אליו - הרי זה רק על ידי התפילה.
ואם במזון גשמי כך - על אחת כמה וכמה שכן הוא בתורה, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה. זהו "שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני": הכוונה ב"עוני" - אינה לעוני בגשמיות, שהרי ר"א בן חרסום זכה לתורה אף שהי' עשיר גדול (כנ"ל סי"ח), אלא הכוונה היא לענין העוני ברוחניות, דהיינו, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה, ואין זה אלא שנותנים לו מלמעלה, ועל ידי ידיעה והכרה זו - התורה מתקיימת אצלו.
כך גם בענין ה"יסורין" - שהכוונה היא ברוחניות, יסורין מצד העדר ההשגה: עליו לדעת שהתורה היא בלי-גבול, וכל מה שיודע - אינו משיג אלא את חיצוניות הענין, ואילו בפנימיות הענין לא נגע כלל, כיון שהתורה היא בלי גבול. ולכן גם משה רבינו לומד תורה תמיד, אף שקיבל הכל מפי הקב"ה - כיון שבתורה יש עומק ועומק לפנים מעומק עד אין-סוף. ובידעו זאת, אינו מתנשא בעצמו מצד ידיעת התורה, ואדרבה - הוא שפל בעיני עצמו, ויש לו יסורים מהעדר השגתו, ו"לבו דואג בקרבו"[12].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) כרך יז אסרו חג השבועות, ה'תשי"ח ו'רצט
- ↑ כמו שנתבאר בסי' תצ [סעיף יז] - שו"ע אדמו"ר הזקן תצד, יג.
- ↑ ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. ועוד.
- ↑ ר"ה יא, א. וש"נ ("הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו'".
- ↑ תורת מנחם - ה - שנת תשי"ב - חלק שני, שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב. עמ' רנב.
- ↑ יש לציין, כי באחד השנים שאל את הרבי עורך עיתון ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב, האם נכון שחב"ד הפסיקו את המנהג לקרוא מגילת שיר השירים בחג הפסח, מגילת רות בחג השבועות ומגילת קהלת בחג הסוכות, ושואל הטעם. על המילה ש"הפסיקו" כתב הרבי בכתב יד: "?! מעולם לא נהגו כן בחב"ד ובעוד כמה וכמה (הפרטים אצל רבני אנ"ש שי')" - התפרסם בתשורה מחתונת פרידמן-גרוסבאום
- ↑ תורת מנחם - ה - שנת תשי"ב - חלק שני, שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב. עמ' רנב.
- ↑ מדרש זוטא רות בתחלתו. יל"ש רות רמז תקצו. הובא בשו"ע אדמו"ר הזקן שם.
- ↑ אבות פ"ד מ"ט.
- ↑ נדרים לח, א.
- ↑ ח"א קצט, ב. חלק ב' סב, ב. וראה לקוטי שיחות חכ"ו ע' 99. וש"נ.
- ↑ חגיגה יג, א., ואז - התורה מתקיימת.
| תנ"ך | ||||
|---|---|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |||
| נביאים | נביאים ראשונים: יהושע • שופטים • שמואל • מלכים | נביאים אחרונים: ירמיהו • יחזקאל • ישעיהו • | תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |||
| כתובים | תהלים • משלי • איוב | מגילות: שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר | דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |||