אוריאל צימר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: תקןן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:צימר.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:צימר.jpg|שמאל|ממוזער|הרב צימר במשרדו]] | ||
הרב '''אוריאל צימר''' ([[כ' כסלו]] [[תרפ"א]] - [[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]]) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות [[חב"ד]]. | הרב '''אוריאל צימר''' ([[כ' כסלו]] [[תרפ"א]] - [[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]]) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות [[חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישיבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת | נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישיבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונותיו הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו. | ||
כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושינסקי, הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס, הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת | כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושינסקי, הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס, הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת הרב [[טוביה בלוי]], שהכיר לו את [[הרבי]]. | ||
לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו | לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו בתשובה, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות. | ||
בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות | בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות הרוחניות האורבות לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכוח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות (עד כדי סכנת חיים). | ||
נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]]. | נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]]. | ||
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. | הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. | ||
ר' אוריאל יצא ל[[ארצות הברית]] לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[ | ר' אוריאל יצא ל[[ארצות הברית]] לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[הרבי|רבי]]. | ||
כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר | כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסאטמר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב-17 שפות. | ||
התגורר בשכונת [[ | התגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]] שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח ב[[קראון הייטס]]. | ||
נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]]. | נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות. | זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות. | ||
באחת התוועדויות ב[[שמחת תורה]] ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר במכתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית | באחת התוועדויות ב[[שמחת תורה]] ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר במכתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, ועוד! | ||
כשנהפך להיות חסיד חב"ד, נעשה שליח של הרבי למקומות שונים מפורסמים וחשאיים להחזקת התורה | כשנהפך להיות חסיד חב"ד, נעשה שליח של הרבי למקומות שונים מפורסמים וחשאיים להחזקת התורה ומצוות, וכן לבית הלבן, לפעול דברים למען כלל ישראל. | ||
בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין. | בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==עיסוקו הספרותי== | ==עיסוקו הספרותי== | ||
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר ביטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם ה[[או"ם]]. | הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר ביטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות{{הערה|צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, צ'כית, פולנית, ערבית, טורקית, איטלקית הולנדית, הונגרית, יידיש, אנגלית, עברית}} והועסק בעבודות תרגום מטעם ה[[או"ם]]. | ||
בהיותו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד. | בהיותו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[יהדות התורה והמדינה]] | * [[יהדות התורה והמדינה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת. | *[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת. | ||
*[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] {{תמונה}} | *[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] {{תמונה}} | ||
*'''[http://www.scribd.com/doc/207833356/אגרות-חסיד אגרות חסיד]''' מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, ה' אדר ראשון תשע"ד | *'''[http://www.scribd.com/doc/207833356/אגרות-חסיד אגרות חסיד]''' מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, [[ה' אדר ראשון]] [[תשע"ד]] | ||
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/4/553330838526.html השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו | *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/4/553330838526.html השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו | ||
*גרובייס, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110658 חכם הרזים]''', בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח | *גרובייס, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110658 חכם הרזים]''', בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח | ||
*[https://col.org.il/news/134177 דמות אפופת מסתורין: ר' אוריאל צימר, האיש שהיה לאגדה{{col}}] | |||
*[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/10/490.-Noach-5785.pdf ניגון אחד בחמש עשרה שפות] - הסיפור שלי, נח תשפ"ה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:20, 18 בנובמבר 2024
הרב אוריאל צימר (כ' כסלו תרפ"א - ט' כסלו תשכ"ב) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בוינה בשנת תרפ"א למשפחה מסורתית. בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישיבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונותיו הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו.
כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושינסקי, הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס, הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת הרב טוביה בלוי, שהכיר לו את הרבי.
לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו בתשובה, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות.
בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות הרוחניות האורבות לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכוח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות (עד כדי סכנת חיים).
נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"ילדי טהרן". לאחר חתונתם התגוררו בירושלים.
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל יצא לארצות הברית לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר לחסידות חב"ד והיה מקורב לרבי.
כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסאטמר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב-17 שפות.
התגורר בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח בקראון הייטס.
נפטר בלונדון לאחרי מחלה ממושכת בט' בכסלו תשכ"ב. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב יצחק טוביה וייס, דיין באנטוורפן, ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
על שמו נקראו בירושלים: רחוב, שיכון ובית כנסת[1].
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה סופר ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"מכתב כללי" משפת האידיש ללשון הקודש[2]. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות.
באחת התוועדויות בשמחת תורה ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר במכתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, ועוד!
כשנהפך להיות חסיד חב"ד, נעשה שליח של הרבי למקומות שונים מפורסמים וחשאיים להחזקת התורה ומצוות, וכן לבית הלבן, לפעול דברים למען כלל ישראל.
בשנת תשי"ט כתב, בהוראת הרבי, את הקונטרס "יהדות התורה והמדינה" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.
על מצבתו נכתב: פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה בר אוריין ואיש חסד אהב את האמת וכיבד הורים ומורים עסק במסירת נפש להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב. לפ"ק.
בהזדמנות[3] סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם[4].
עיסוקו הספרותי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר ביטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות[5] והועסק בעבודות תרגום מטעם האו"ם.
בהיותו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד.
הוציא לאור חוברת באנגלית על מצוות מזוזה, חוברת על תורה וחסידות, בערבית, והתחיל לחבר חיבור על מעלת הצניעות,
בשנת תשע"א, הדפיס ידידו הרב טוביה בלוי את מכתביו תחת השם אגרות חסיד.
תרגום התניא לאידיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
זכה להיות מתרגם התניא לאידיש. התחיל בעבודה זו צייטלין[דרושה הבהרה]. ספר התניא יצא[6] כולו בתרגום לאידיש בשני כרכים. הכרך הראשון שיצא לאור בשנת תשט"ו כלל את חלק לקוטי אמרים והכרך השני שיצא לאור בשנת תשי"ח כלל את שאר החלקים של התניא - שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה ואגרת הקודש עם קונטרס אחרון.
בהקדמת המוציא לאור נאמר שזהו התרגום הראשון של ספר התניא כולו לשפה אחרת.
שמו של המתרגם לא נזכר בספר, אך היה זה לא אחר מאשר ר' אוריאל צימער.
במכתב מיום א' כ"א אדר תשט"ז, לידידו ורעו הרב ר' טוביה בלוי, כותב הרב צימער:
בענין תרגום התניא – הרי אני לא קבלתי שום בירורים מכ"ק אדמו"ר שליט"א, והוא אף לא הגיה את החלק הראשון מטעם הכמוס עמו (יתכן שאת החלק השני יגיה בעצמו), רק נתן הוראות כלליות ובכמה מקומות הצריכין בירור שאלנו כמה מזקני אנ"ש.
כנראה שהרבי לא הגיה את כל הספר, אבל נמצאו צילומים של הגהות על חלקים מהספר.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקונטרס יהדות התורה והמדינה בפורמט טקסט באתר דעת.
- הספד בעיתון 'פנים אל פנים'
- אגרות חסיד מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, ה' אדר ראשון תשע"ד
- שניאור ברגר, השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי
שבועון בית משיח גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו - גרובייס, חכם הרזים, בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח
- דמות אפופת מסתורין: ר' אוריאל צימר, האיש שהיה לאגדה
- ניגון אחד בחמש עשרה שפות - הסיפור שלי, נח תשפ"ה
הערות שוליים
- ↑ גם הרב פרץ אוריאל בלוי, נקרא על שמו על ידי אביו הרב טוביה בלוי, שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.
- ↑ לאחר פטירתו, החל ידידו הרב טוביה בלוי לתרגם את המכתבים.
- ↑ יחידות ביום כ"ג שבט תשי"ח. מפי הרב יעקב הורוביץ העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות
.
- ↑ צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול ה'תשס"ה, ע' 63.
- ↑ צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, צ'כית, פולנית, ערבית, טורקית, איטלקית הולנדית, הונגרית, יידיש, אנגלית, עברית
- ↑ ראה בכל זאת בארוכה בספר תולדות ספר התניא בהוצאת היכל מנחם בורו פארק.