יהושע זליג פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]
[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]
הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] – [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] ו[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.
הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] – [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] ו[[ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדותו===
===ילדותו===
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאמו מרת פערלא בת ר’ [[יהושע זליג ריבקין]].


בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשי"ח]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].
בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשי"ח]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].


===בתומכי תמימים לוד===
===בתומכי תמימים לוד===
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]]. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]]. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.


בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].
בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].
שורה 23: שורה 23:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]
*בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].
*בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].
*בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]
*חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר"מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב"ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר"מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב"ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש כולל צמח צדק בירושלים.
*חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]] וכיום משפיע ב[[תות"ל מגדל העמק]]
*חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש תו"ת מוסקבה וכיום משפיע בתות"ל מגדל העמק


==מתורתו==
==מתורתו==
* קונטרס [https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה] (30 עמ'), באתר אוצר החכמה
* קונטרס '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה]''' (30 עמ'), באתר אוצר החכמה


* קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ"ב).
* קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ"ב).
==לקריאה נוספת==
*'''אמן ההסברה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 45


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־14:46, 18 באפריל 2024

שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן

הרב יהושע זליג פלדמן (תרח"צכ"ה בתמוז תשנ"ו), היה ראש ישיבת אחי תמימים בראשון לציון וראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרח"צ לאביו ר' שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש וכיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד ולאמו מרת פערלא בת ר’ יהושע זליג ריבקין.

בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבת תומכי תמימים ברינואה. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.

בתומכי תמימים לוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק לתפילת מנחה. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.

בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי יושע בער מבריסק והחברותא שלו רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת[1].

לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר שנה ששאב מתורת החסידות הוא חזר לארץ ישראל.

שנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי כ"ה בתמוז תשנ"ו, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ"ב).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אמן ההסברה, שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 45

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מפי הרב יעקב כ"ץ.