מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב באמצעות HotCat) |
||
(14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]]. | נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]]. | ||
==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון== | ==הקשר לר' [[לוי יצחק שניאורסון]]== | ||
[[קובץ:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב רסקין, אלול תשי"ג]] | [[קובץ:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב רסקין, אלול תשי"ג]] | ||
כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש"ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש. | כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש"ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש. | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]]. | נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]]. | ||
רעייתו נפטרה בערב חג הסוכות תשפ"ד. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, ר' [[בנציון רסקין]] גבאי - [[בית הכנסת]] "נחום יצחק" בשיכונים החדשים ב[[כפר חב"ד]] (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]]) | * זוגתו, מרת שרה - נפטרה [[י"ד תשרי]] [[תשפ"ד ]] | ||
* בנו, ר' [[לוי יצחק רסקין]] - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד | * בנו, ר' [[בנציון רסקין]] גבאי - [[בית הכנסת]] "נחום יצחק" בשיכונים החדשים ב[[כפר חב"ד]] (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]]). | ||
* בנו, ר' [[לוי יצחק (איצ'ה) רסקין]] - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד | |||
* בתו מרת צביה, רעיית הרב [[שמואל קורץ]] - [[כפר חב"ד]]. | * בתו מרת צביה, רעיית הרב [[שמואל קורץ]] - [[כפר חב"ד]]. | ||
* בתו מרת דבוניא סלומון | * בתו מרת דבוניא סלומון{{הערה|נפטרה [[י"ז טבת]] [[תשס"א]]}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[מנחם-אב]] [[תשס"ה]]) | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[מנחם-אב]] [[תשס"ה]]) | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
שורה 37: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]] |
גרסה אחרונה מ־02:11, 4 באוגוסט 2024
הרב מנחם מענדל רסקין (תרפ"א - כ"ז חשוון תש"ע), זכה לשהות במחיצת ר' לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, מעסקני ומייסדי כפר חב"ד, גבאי בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד וממנהלי קופת גמ"ח ומעות חיטים בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"א בעיירה בברויסק לאביו הרב יעקב יוסף רסקין. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' ישראל לוין (נעוולער) והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש אב תש"א נסע הרב רסקין אל משפחתו, ללנינגרד. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע לאלמא אטא שבקזחסטן.
הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר גרו באלמא אטא היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, רבי לוי יצחק שניאורסון, אבי הרבי. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שבתשעה באב תש"ד, עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.
מחוץ לרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אלול תש"ד יצאו אביו ואחותו, אשת הרב דוד ברוומן למלחובקה שעל-יד מוסקבה. בחנוכה תש"ה הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מנחם מענדל. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' דוד ברוומן שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש"ו. בחודש מנחם אב תש"ו יצא בבריחה הגדולה יציאת רוסיה תש"ו, ובחודש אלול הגיע לאוסטריה, משם יצא לפוקינג.
הרב רסקין נשא את זוגתו שרה, בת דודו הרב יצחק רסקין. בשנת תש"ט עלה הרב רסקין לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד, שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד. לתפקיד זה מונה על ידי הרב שניאור זלמן גרליק ועל ידי המייסד והמשפיע של בית-הכנסת, הרב יצחק אייזיק קרסיק.
יחד עם ידידו ר' יחזקאל שפרינגר ניהל קופת גמ"ח ואת "מעות חיטים" בכפר חב"ד.
נפטר בשבת קודש, כ"ז חשוון תש"ע.
רעייתו נפטרה בערב חג הסוכות תשפ"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זוגתו, מרת שרה - נפטרה י"ד תשרי תשפ"ד
- בנו, ר' בנציון רסקין גבאי - בית הכנסת "נחום יצחק" בשיכונים החדשים בכפר חב"ד (על שם הרב נחום יצחק פינסון).
- בנו, ר' לוי יצחק (איצ'ה) רסקין - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד
- בתו מרת צביה, רעיית הרב שמואל קורץ - כפר חב"ד.
- בתו מרת דבוניא סלומון[1].