עמק המלך – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כמו כן בספר מוזכרים מאות עובדות מהאר"י ז"ל כפי שמקובלים היו ביד המחבר ממקור ראשון, ורוב העובדות מהאר"י ז"ל הידועים לנו מבוססים על ספר זה. | כמו כן בספר מוזכרים מאות עובדות מהאר"י ז"ל כפי שמקובלים היו ביד המחבר ממקור ראשון, ורוב העובדות מהאר"י ז"ל הידועים לנו מבוססים על ספר זה. | ||
מלבד ספר זה, כתב ספר נוסף בשם 'גן המלך', שהינו פירוש על [[ספר הזוהר]]. | |||
==סמכות הספר== | ==סמכות הספר== | ||
כיון שהספר נכתב בשיטת מהר"י סרוג, השונה משיטת רבי [[חיים ויטאל]] המוסמכת יותר, עם הדפסתו יצאו כנגדו מהמקובלים הספרדיים שהלכו בשיטת הרח"ו, בראשם רבי חיים הכהן מארם צובא ורבי משה חאגיז{{הערה|ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".}}. | כיון שהספר נכתב בשיטת מהר"י סרוג, השונה משיטת רבי [[חיים ויטאל]] המוסמכת יותר, עם הדפסתו יצאו כנגדו מהמקובלים הספרדיים שהלכו בשיטת הרח"ו, בראשם רבי חיים הכהן מארם צובא ורבי משה חאגיז{{הערה|ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".}}. | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
אצל המגיד ממעזריטש היה צריך רשיון מיוחד לייסד ענינים בחסידות על ספר עמק המלך{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}. | אצל המגיד ממעזריטש היה צריך רשיון מיוחד לייסד ענינים בחסידות על ספר עמק המלך{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}. | ||
במקום אחד התבטא [[הרבי]] שהספר מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]], והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט{{הערה|1=ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.}}. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל ואף על פי כן סומך על זה{{הערה|1=ראה דרך מצוותיך שרש מצוות התפילה פרק לג, וכן | במקום אחד התבטא [[הרבי]] שהספר מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]], והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט{{הערה|1=ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.}}. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל ואף על פי כן סומך על זה{{הערה|1=ראה דרך מצוותיך שרש מצוות התפילה פרק לג, וכן [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א] , - הובא באג"ק שם, וכן בחלק כ"א ע' קח. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ], שלמרות שלכאורה אין זו מעלה שהענין לא נזכר בעץ חיים, שהרי בכך פוחתת סמכותו, אף על פי כן ציין זאת הצמח צדק - בגלל החשיבות לדייק בכל ענין בתורה.}}; ומכאן הוכחה שהוא בר סמכא, למרות הרעש שעוררו כנגדו הספרדים{{הערה|ש"פ האזינו תשמ"ב הנ"ל.}}. | ||
ישנם כמה יסודות מתורת החסידות המושתתים על ספר זה; ביניהם שיטת החסידות בענין ה[[צמצום]] שלא כפשוטו, ענין "שעשועי המלך בעצמותו"{{הערה|1=על ענין זה התבטא הרבי ש"זהו אחד מהמקומות הספורים שמובא ענין שלא כתוב ב[[פרי עץ חיים]], רק בעמק המלך" ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4607&st=&pgnum=331 ש"פ בשלח תשל"ג]).}}, ההתדבקות ב[[אותיות התורה]] שהם - לפי שיטת מהר"י סרוג - למעלה למעלה מכל [[סדר ההשתלשלות]], וכן ההתעסקות בעולמות הקודמים ל[[אדם קדמון]], שקיימת רק בספרי מהר"י סרוג ותלמידיו. | ישנם כמה יסודות מתורת החסידות המושתתים על ספר זה; ביניהם שיטת החסידות בענין ה[[צמצום]] שלא כפשוטו, ענין "שעשועי המלך בעצמותו"{{הערה|1=על ענין זה התבטא הרבי ש"זהו אחד מהמקומות הספורים שמובא ענין שלא כתוב ב[[פרי עץ חיים]], רק בעמק המלך" ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4607&st=&pgnum=331 ש"פ בשלח תשל"ג]).}}, ההתדבקות ב[[אותיות התורה]] שהם - לפי שיטת מהר"י סרוג - למעלה למעלה מכל [[סדר ההשתלשלות]], וכן ההתעסקות בעולמות הקודמים ל[[אדם קדמון]], שקיימת רק בספרי מהר"י סרוג ותלמידיו. | ||
[[הרבי]] התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו [[המשך תער"ב]], וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"{{הערה|ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.}}. | [[הרבי]] התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו [[המשך תער"ב]], וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"{{הערה|ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*אריאל רוט, '''השפעת 'עמק המלך' על חסידות חב"ד''', בתוך הקובץ 'חב"ד: היסטוריה הגות ודימוי', תשע"ו | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||