דוד בן זמרה (הרדב"ז): הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
רבי '''דוד בן | |שם=דוד בן זמרה | ||
|תאריך לידה=ה'ר"מ | |||
|תאריך פטירה=[[כ"א חשוון]] ה'של"ד | |||
|מקום פעילות=קהיר, מצרים | |||
|חיבוריו=כללי הגמרא, יקר תפארת, מצודות דוד, [[מגן דוד (ספר קבלה)|מגן דוד]], מכתב לדוד, כללי קיצור ספר הפליאה, כתר מלכות | |||
|אב=שלמה | |||
|מקום לידה=[[ספרד]] | |||
|מקום פטירה=[[צפת]] | |||
}} | |||
רבי '''דוד בן זמרה''' (מכונה גם '''רדב"ז''') (ה'ר"מ - [[כ"א חשוון]] ה'של"ד) היה מראשי הקהילה היהודית ב[[מצרים]], ובעל הספר "שו"ת רדב"ז". | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ספרד]] בשנת ה'ר"מ לר' שלמה. בשנת ה'רנ"ג [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחתו לארץ ישראל]] והתיישבה ב[[צפת]], ולאחר ב[[ירושלים]]. כבר אז נודע כאחד מגדולי ישראל. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג{{הערה|למספר דעות הוא שהה קודם בעיר פס שב[[מרוקו]].}} בעקבות מצוקה כלכלית עבר לאלכסנדריה שב[[מצרים]] ולאחר מכן לקהיר. | נולד ב[[ספרד]] בשנת ה'ר"מ לר' שלמה. בשנת ה'רנ"ג [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחתו לארץ ישראל]] והתיישבה ב[[צפת]], ולאחר ב[[ירושלים]]. כבר אז נודע כאחד מגדולי ישראל. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג{{הערה|למספר דעות הוא שהה קודם בעיר פס שב[[מרוקו]].}} בעקבות מצוקה כלכלית עבר לאלכסנדריה שב[[מצרים]] ולאחר מכן לקהיר. | ||
| שורה 10: | שורה 19: | ||
בשנת ה'שי"ג עבר ל[[ירושלים]], שם ביטל התקנה שקבע הנגיד רבי יצחק שולאל שתלמידי חכמים פטורים מלשלם חצי מהמס. בעקבות ביטול התקנה, העלה מושל ירושלים את המס, ובעקבות כך נאלץ לעבור לצפת. נפטר ב[[כ"א חשוון]] ה'של"ד. | בשנת ה'שי"ג עבר ל[[ירושלים]], שם ביטל התקנה שקבע הנגיד רבי יצחק שולאל שתלמידי חכמים פטורים מלשלם חצי מהמס. בעקבות ביטול התקנה, העלה מושל ירושלים את המס, ובעקבות כך נאלץ לעבור לצפת. נפטר ב[[כ"א חשוון]] ה'של"ד. | ||
הרדב"ז כתב אלפי תשובות, חלק מהם נדפסו בספרו "שו"ת הרדב"ז". | הרדב"ז כתב אלפי תשובות, חלק מהם נדפסו בספרו "שו"ת הרדב"ז". הרדב"ז כתב את ביאור "יקר תפארת" על [[משנה תורה לרמב"ם]]. הרדב"ז היה בקי גם ב[[תורת הקבלה]] וכתב את ספר "[[מגן דוד (ספר קבלה)|מגן דוד]]" המבאר את אותיות ה[[א']] - [[ב']] לאור הקבלה. | ||
==בתורת חב"ד== | ==בתורת חב"ד== | ||
במכתבי ה[[גניזה החרסונית]] מובא מכתב של רבי [[אברהם המלאך]] בשם אביו [[המגיד ממזריטש]] אל [[אדמו"ר הזקן]], בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"{{הערה|[[התמים]]{{הבהרה|איזה?}}, עמ' 659 - 660.}}. | במכתבי ה[[גניזה החרסונית]] מובא מכתב של רבי [[אברהם המלאך]] בשם אביו [[המגיד ממזריטש]] אל [[אדמו"ר הזקן]], בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"{{הערה|[[התמים]]{{הבהרה|איזה?}}, עמ' 659 - 660.}}. אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך]] הרבה לסמוך על הרדב"ז{{הערה|שם=ליקוטי שיחות}}. | ||
הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.}}. | הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.}}. באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] ציין הרבי את גדולתו של הרדב"ז ב[[קבלה]] ובביאור הרמב"ם: {{ציטוטון|גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... (לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז)) להיותו מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה}}{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178.}}. הרבי גם הזכיר אותו בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], חלק ב', עמ' 4129.}}. בהזדמנות אחרת תמה הרבי באחת משיחותיו על הרדב"ז שלא מבין את תירוצו של ה[[אבן עזרא]] בעניין מסוים{{הערה|ליקוטי שיחות, כרך יא, עמ'' 31, הערה 36.}}. | ||
ליהודי שהקל ב[[הלכה]] כדעת מחבר הספר ה'[[פרי חדש]]' החולק על דעת הרדב"ז, כתב הרבי "תמוה ביותר לפסוק כהפרי-חדש נגד הרדב"ז"{{הערה|שם=ליקוטי שיחות|ליקוטי שיחות, חלק י"ז, עמ' 504.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{היברובוקס|מרדכי מרגליות|דוד בן זמורה|36622|בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" חלק ב', עמ' 364 - 370|עמוד=17}} | *{{היברובוקס|מרדכי מרגליות|דוד בן זמורה|36622|בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" חלק ב', עמ' 364 - 370|עמוד=17}} | ||
*משה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10519&CategoryID=1849 הרדב"ז - דוד בן זמרה]''', בתוך [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], 1034. | |||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{מקובלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:29, 16 ביוני 2024
| דוד בן זמרה | |
|---|---|
| לידה | ה'ר"מ |
| ספרד | |
| פטירה | כ"א חשוון ה'של"ד |
| צפת | |
| מקום פעילות | קהיר, מצרים |
| חיבוריו | כללי הגמרא, יקר תפארת, מצודות דוד, מגן דוד, מכתב לדוד, כללי קיצור ספר הפליאה, כתר מלכות |
| אב | שלמה |
רבי דוד בן זמרה (מכונה גם רדב"ז) (ה'ר"מ - כ"א חשוון ה'של"ד) היה מראשי הקהילה היהודית במצרים, ובעל הספר "שו"ת רדב"ז".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בספרד בשנת ה'ר"מ לר' שלמה. בשנת ה'רנ"ג עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בצפת, ולאחר בירושלים. כבר אז נודע כאחד מגדולי ישראל. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג[1] בעקבות מצוקה כלכלית עבר לאלכסנדריה שבמצרים ולאחר מכן לקהיר.
בקהיר התקבל לישיבתו של הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, ומונה לאב בין הדין במקום.
תוך זמן קצר תפס הרדב"ז את מקומו כאחד מחכמי יהדות מצרים ומגדולי הרבנים שם. הרדב"ז סירב להתפרנס מהרבנות, והתעסק במסחר. מבין תקנותיו החשובות היה: חישוב השנים על פי מניין בריאת העולם (ולא על פי מניין השטרות כפי שהיה מקובל עד אז), וחידוש התפילה בלחש, לאחר שהרמב"ם פסק שיש להתפלל בקול. בקהיר ניהל הרדב"ז ישיבה ממנה יצאו גדולי ישראל.
בשנת ה'שי"ג עבר לירושלים, שם ביטל התקנה שקבע הנגיד רבי יצחק שולאל שתלמידי חכמים פטורים מלשלם חצי מהמס. בעקבות ביטול התקנה, העלה מושל ירושלים את המס, ובעקבות כך נאלץ לעבור לצפת. נפטר בכ"א חשוון ה'של"ד.
הרדב"ז כתב אלפי תשובות, חלק מהם נדפסו בספרו "שו"ת הרדב"ז". הרדב"ז כתב את ביאור "יקר תפארת" על משנה תורה לרמב"ם. הרדב"ז היה בקי גם בתורת הקבלה וכתב את ספר "מגן דוד" המבאר את אותיות הא' - ב' לאור הקבלה.
בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתבי הגניזה החרסונית מובא מכתב של רבי אברהם המלאך בשם אביו המגיד ממזריטש אל אדמו"ר הזקן, בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"[2]. אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרבה לסמוך על הרדב"ז[3].
הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז[4]. באחת משיחותיו ציין הרבי את גדולתו של הרדב"ז בקבלה ובביאור הרמב"ם: "גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... (לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז)) להיותו מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה"[5]. הרבי גם הזכיר אותו בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"[6]. בהזדמנות אחרת תמה הרבי באחת משיחותיו על הרדב"ז שלא מבין את תירוצו של האבן עזרא בעניין מסוים[7].
ליהודי שהקל בהלכה כדעת מחבר הספר ה'פרי חדש' החולק על דעת הרדב"ז, כתב הרבי "תמוה ביותר לפסוק כהפרי-חדש נגד הרדב"ז"[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרדכי מרגליות, דוד בן זמורה, בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" חלק ב', עמ' 364 - 370, באתר HebrewBooks
- משה לאופר, הרדב"ז - דוד בן זמרה, בתוך התקשרות, 1034.
| מקובלים | ||
|---|---|---|
| מקובלים הראשונים | הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו | |
| מקובלי צפת | ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא | |
| מקובלים בשיטת האריז"ל | ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו | |
הערות שוליים
- ↑ למספר דעות הוא שהה קודם בעיר פס שבמרוקו.
- ↑ התמים[דרושה הבהרה], עמ' 659 - 660.
- ↑ 3.0 3.1 ליקוטי שיחות, חלק י"ז, עמ' 504.
- ↑ תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.
- ↑ תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ל"ט, עמ' 178.
- ↑ שיחות קודש תשכ"ט, חלק ב', עמ' 4129.
- ↑ ליקוטי שיחות, כרך יא, עמ 31, הערה 36.