משה וולפסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (39 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב וולפסון.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב משה וולפסון]] | |||
הרב '''משה וולפסון''' ([[כ"ג בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז סיון]] [[תשפ"ד]]) היה רבה של קהילת "אמונת ישראל" ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], [[ירושלים]] ו[[ביתר]], ו[[משגיח]] [[ישיבת תורה ודעת]] ונחשב מבעלי ה[[מוסר]] החשובים כיום וחיבר ספרי אמונת עיתך. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ג טבת]] [[תרפ"ה]]. בבחרותו למד בישיבת 'תורה ודעת' אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון הרב גדליה שור והגאון הרב יעקב קמינצקי. בזכות הרב גדליה שור התקרב לחסידות, ונהיה לחסיד של האדמו”ר ממודז'יץ. | |||
ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של [[הרב]]י ואף נהג לבקר ב[[770]] לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה, ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מ[[הרבי]] ו'[[לעקאח]]' ב[[ערב יום כיפור]]. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מ[[סקווירא]], מ[[סאטמר]], מ[[תולדות אהרן]], ועוד. | |||
נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע”ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר מ[[וינה]], שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג. | |||
לאחר חתונתו מונה ל[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת'. רעייתו שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג. | |||
רבי משה לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. חתנו הוא הרב [[מרדכי מנשה זילבר]], אף הוא משפיע חסידי. | |||
נפטר ב[[ט"ז סיוון]] [[תשפ"ד]] בגיל 99, ולוויתו שיצאה מבית מדרשו המשיכה לארץ הקודש אל [[בית העלמין העתיקה בטבריה]]. | |||
==רוח הקודש== | |||
מספר על [[רוח הקודש]] גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה ב[[ארץ ישראל]]. וקיבל על עצמו לומר בכל יום [[קריאת שמע שעל המיטה]] בבית המדרש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה. לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] היה אומר את מזמור נ"א שב[[תהלים]], כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו [[הרבי]]: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה. | |||
כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא ב[[אהבת השם]]...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 10:39]}} | |||
==עם חב"ד והרבי== | |||
הרב וולפסון מסר שיעורים בקביעות ב[[ספר התניא]], ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו. | |||
הרב וולפסון השתתף בכל שנה ושנה בארועי [[י"ט כסלו]] המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומסר את דבריו בקשר בין [[פרשת וישב]], [[מלך המשיח]] ו[[תורת החסידות]]. | |||
הרבי אמר עליו שהוא אומר [[מוסר]] באופן שהוא גם מתוק. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[שמן ששון מחבריך]] | |||
[[ | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/777431/ רבי יומי: החש בראשו – יעסוק בתורה]''' {{וידפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/163208 כשהרב וולפסון ע"ה הגיע לנחם אחרי פטירת הרבנית]''' {{שמע}} {{חב"ד אינפו}} | |||
{{מיון רגיל:וולפסון, משה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:51, 25 ביוני 2024
הרב משה וולפסון (כ"ג בטבת תרפ"ה - ט"ז סיון תשפ"ד) היה רבה של קהילת "אמונת ישראל" בבורו פארק, מונסי, ירושלים וביתר, ומשגיח ישיבת תורה ודעת ונחשב מבעלי המוסר החשובים כיום וחיבר ספרי אמונת עיתך.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג טבת תרפ"ה. בבחרותו למד בישיבת 'תורה ודעת' אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון הרב גדליה שור והגאון הרב יעקב קמינצקי. בזכות הרב גדליה שור התקרב לחסידות, ונהיה לחסיד של האדמו”ר ממודז'יץ.
ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של הרבי ואף נהג לבקר ב770 לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של הרבנית חיה מושקא ע"ה, ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מהרבי ו'לעקאח' בערב יום כיפור. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מסקווירא, מסאטמר, מתולדות אהרן, ועוד.
נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע”ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר מוינה, שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג.
לאחר חתונתו מונה לר"מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת'. רעייתו שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג.
רבי משה לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. חתנו הוא הרב מרדכי מנשה זילבר, אף הוא משפיע חסידי.
נפטר בט"ז סיוון תשפ"ד בגיל 99, ולוויתו שיצאה מבית מדרשו המשיכה לארץ הקודש אל בית העלמין העתיקה בטבריה.
רוח הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מספר על רוח הקודש גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה בארץ ישראל. וקיבל על עצמו לומר בכל יום קריאת שמע שעל המיטה בבית המדרש של אדמו"ר הצמח צדק בעיר העתיקה. לאחר קריאת שמע שעל המיטה היה אומר את מזמור נ"א שבתהלים, כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו הרבי: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.
כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא באהבת השם...[1]
עם חב"ד והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב וולפסון מסר שיעורים בקביעות בספר התניא, ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.
הרב וולפסון השתתף בכל שנה ושנה בארועי י"ט כסלו המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומסר את דבריו בקשר בין פרשת וישב, מלך המשיח ותורת החסידות. הרבי אמר עליו שהוא אומר מוסר באופן שהוא גם מתוק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
