משה וולפסון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(45 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''משה וולפסון''' שליט"א, רבה של קהילת "אמונת ישראל" בבורו פארק, מונסי, ירושלים וביתר, ומשגיח ישיבת "תורה ודעת".
[[קובץ:הרב וולפסון.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב משה וולפסון]]
הרב '''משה וולפסון''' ([[כ"ג בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז סיון]] [[תשפ"ד]]) היה רבה של קהילת "אמונת ישראל" ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], [[ירושלים]] ו[[ביתר]], ו[[משגיח]] [[ישיבת תורה ודעת]] ונחשב מבעלי ה[[מוסר]] החשובים כיום וחיבר ספרי אמונת עיתך.


מספר על רוח הקודש גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה ב[[ארץ ישראל]]. וקיבל על עצמו לומר בכל יום קריאת שמע שעל המיטה בבית המדרש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה. לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] היה אומר את מזמור נא ש[[בתהילים]], כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו [[הרבי]]: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.  
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג טבת]] [[תרפ"ה]]. בבחרותו למד בישיבת 'תורה ודעת' אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון הרב גדליה שור והגאון הרב יעקב קמינצקי. בזכות הרב גדליה שור התקרב לחסידות, ונהיה לחסיד של האדמו”ר ממודז'יץ.  


כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא ב[[אהבת השם]]... <REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 10:39] </REF>
ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של [[הרב]]י ואף נהג לבקר ב[[770]] לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה, ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מ[[הרבי]] ו'[[לעקאח]]' ב[[ערב יום כיפור]]. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מ[[סקווירא]], מ[[סאטמר]], מ[[תולדות אהרן]], ועוד.


משתתף בכל שנה ושנה בארועי [[י"ט כסליו]] במתקיימים באולמי ויז'ניץ בבארא פארק.
נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע”ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר מ[[וינה]], שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג.
 
לאחר חתונתו מונה ל[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת'. רעייתו  שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג.
 
רבי משה לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. חתנו הוא הרב [[מרדכי מנשה זילבר]], אף הוא משפיע חסידי.
 
בשבת האחרונה שלו, עוד הספיק לנהל את התפילות בבית מדרשו. לפני תפילת מנחה חש שלא בטוב, אך סירב להתפנות לבית הרפואה עד צאת השבת. במוצאי שבת הובהל למרכז רפואי.
 
נפטר ב[[ט"ז סיוון]] [[תשפ"ד]] בגיל 99, ולוויתו החלה מבית מדרשו והמשיכה לארץ הקודש אל ירושלים ול[[בית העלמין העתיקה בטבריה]].
 
==רוח הקודש==
מספר על [[רוח הקודש]] גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה ב[[ארץ ישראל]]. וקיבל על עצמו לומר בכל יום [[קריאת שמע שעל המיטה]] בבית המדרש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה. לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] היה אומר את מזמור נ"א שב[[תהלים]], כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו [[הרבי]]: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.
 
כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא ב[[אהבת השם]]...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 10:39]}}
 
==עם [[חב"ד]] ו[[הרבי]]==
[[קובץ:משה וולפסון עם הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|עם הרבי]]
הרב וולפסון מסר שיעורים בקביעות ב[[ספר התניא]], ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.
 
הרב וולפסון השתתף בכל שנה ושנה בארועי [[י"ט כסלו]] המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומסר את דבריו בקשר בין [[פרשת וישב]], [[מלך המשיח]] ו[[תורת החסידות]].
 
הרבי אמר עליו שהוא אומר [[מוסר]] באופן שהוא גם מתוק.
 
הוא זכה לקירבה מצד [[הרבי שליט"א]]. לאורך השנים זכה למכתבים ותשובות, והיה מגיע מעת לעת לחלוקות [[כוס של ברכה]], [[לעקאח]], ו[[חלוקת דולרים|דולרים]].
 
בחלוקת דולרים של יום [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] עבר ליד הרבי וסיפר שהיה סנדק בברית מילה. הרבי הגיב מייד ואמר לו {{ציטוטון|הקב"ה יעזור שתהיה לך עשירות, אינני מתכוון ברוחניות, שהרי זה יש לך כבר. אני מתכוון בגשמיות.}}{{הערה|בעת שעבר לפני הרבי, חשב לעצמו למה שיבקש מהרבי ברכה לעשירות בגשמיות? מוטב שיבקש ברוחניות. בפועל עוד בלי שאמר מילה לרבי על כך, בירכו הרבי.}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* הספר [[שמן ששון מחבריך]], של הרב [[שלום דובער וולפא]].


[[שמן ששון מחבריך]]
* מענדי קורטס, '''לב מלא באהבת ה'''' מתוך {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2065 עמוד 20.


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/777431/ רבי יומי: החש בראשו – יעסוק בתורה]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/163208 כשהרב וולפסון ע"ה הגיע לנחם אחרי פטירת הרבנית]''' {{שמע}} {{חב"ד און ליין}}
{{מיון רגיל:וולפסון, משה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]

גרסה אחרונה מ־16:55, 27 ביוני 2024

הרב משה וולפסון (כ"ג בטבת תרפ"ה - ט"ז סיון תשפ"ד) היה רבה של קהילת "אמונת ישראל" בבורו פארק, מונסי, ירושלים וביתר, ומשגיח ישיבת תורה ודעת ונחשב מבעלי המוסר החשובים כיום וחיבר ספרי אמונת עיתך.

הרב משה וולפסון

תולדות חייםעריכה

נולד בכ"ג טבת תרפ"ה. בבחרותו למד בישיבת 'תורה ודעת' אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון הרב גדליה שור והגאון הרב יעקב קמינצקי. בזכות הרב גדליה שור התקרב לחסידות, ונהיה לחסיד של האדמו”ר ממודז'יץ.

ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של הרבי ואף נהג לבקר ב770 לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של הרבנית חיה מושקא ע"ה, ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מהרבי ו'לעקאח' בערב יום כיפור. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מסקווירא, מסאטמר, מתולדות אהרן, ועוד.

נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע”ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר מוינה, שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג.

לאחר חתונתו מונה לר"מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת'. רעייתו שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג.

רבי משה לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. חתנו הוא הרב מרדכי מנשה זילבר, אף הוא משפיע חסידי.

בשבת האחרונה שלו, עוד הספיק לנהל את התפילות בבית מדרשו. לפני תפילת מנחה חש שלא בטוב, אך סירב להתפנות לבית הרפואה עד צאת השבת. במוצאי שבת הובהל למרכז רפואי.

נפטר בט"ז סיוון תשפ"ד בגיל 99, ולוויתו החלה מבית מדרשו והמשיכה לארץ הקודש אל ירושלים ולבית העלמין העתיקה בטבריה.

רוח הקודשעריכה

מספר על רוח הקודש גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה בארץ ישראל. וקיבל על עצמו לומר בכל יום קריאת שמע שעל המיטה בבית המדרש של אדמו"ר הצמח צדק בעיר העתיקה. לאחר קריאת שמע שעל המיטה היה אומר את מזמור נ"א שבתהלים, כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו הרבי: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.

כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא באהבת השם...[1]

עם חב"ד והרביעריכה

 
עם הרבי

הרב וולפסון מסר שיעורים בקביעות בספר התניא, ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.

הרב וולפסון השתתף בכל שנה ושנה בארועי י"ט כסלו המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומסר את דבריו בקשר בין פרשת וישב, מלך המשיח ותורת החסידות.

הרבי אמר עליו שהוא אומר מוסר באופן שהוא גם מתוק.

הוא זכה לקירבה מצד הרבי שליט"א. לאורך השנים זכה למכתבים ותשובות, והיה מגיע מעת לעת לחלוקות כוס של ברכה, לעקאח, ודולרים.

בחלוקת דולרים של יום כ"ז אדר א' תשנ"ב עבר ליד הרבי וסיפר שהיה סנדק בברית מילה. הרבי הגיב מייד ואמר לו "הקב"ה יעזור שתהיה לך עשירות, אינני מתכוון ברוחניות, שהרי זה יש לך כבר. אני מתכוון בגשמיות."[2]

לקריאה נוספתעריכה

  • מענדי קורטס, לב מלא באהבת ה' מתוך   גיליון 2065 עמוד 20.

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שוליים

  1. בביקור אצל הרבי 10:39
  2. בעת שעבר לפני הרבי, חשב לעצמו למה שיבקש מהרבי ברכה לעשירות בגשמיות? מוטב שיבקש ברוחניות. בפועל עוד בלי שאמר מילה לרבי על כך, בירכו הרבי.