יהודה לייב מינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (46 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי"ל'''; [[תק"ט]]/[[תק"י]] - תחילת [[תקפ"ו]]) הינו אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר|מאמריו]]. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "[[שארית יהודה]]". | |||
==תולדות חיים== | |||
=== ילדותו === | |||
המהרי"ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק"ט]] או [[תק"י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו"ר הריי"צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=173 סה"מ תש"ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו"ר הזקן בן שבע שנים והמהרי"ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו"ר הזקן - [[תק"ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. | |||
על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}. | |||
== | === עם אדמו"ר הזקן === | ||
המהרי"ל | המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו. | ||
המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח"י שעפטיל, [[תרס"ב]], עמ' 3}}. | |||
אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל. | |||
המהרי"ל | |||
המהרי"ל | המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו. | ||
המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה. | |||
המהרי"ל | המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]]. | ||
=== עם אדמו"ר האמצעי === | |||
בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב"ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו". | |||
המהרי"ל | המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא". | ||
== | === הסתלקותו === | ||
המהרי"ל חי עד תחילת שנת [[תקפ"ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש. | |||
== תורתו == | |||
כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר"א]], בספר בשם "[[שארית יהודה]]", על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעיה בנו של המהרי"ל. | |||
בשנת [[תשי"ז]] [[הרבי]] ערך והוציא לאור מהדורה שנייה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה, ובחלק שני הוספות שו"ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו"ת הצ"צ). | |||
מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב [[שלום בער לוין]] והרב [[יצחק וילהלם]] ויצאה לאור בשנת [[תשס"ט]]. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי"ל]. | |||
הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו"ע. | |||
המהרי"ל | חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו [[אדמו"ר הזקן]] בשו"ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם. | ||
בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם: | |||
* הלכות מליחה. הפנים הוא שו"ע מרן הבית יוסף עם הגהות הרמ"א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע. | |||
* הלכות [[ציצית]] משו"ע סימן ח ומתחתם "קיצור דברי ראשונים ואחרונים" מהמהרי"ל. | |||
* חידושים על גמרא (ז סימנים). | |||
* הערות לכמה סימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן. | |||
* שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו"ר הצמח צדק. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו רבי ישעיה | *בנו, רבי ישעיה | ||
*נכדו רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה" | *בנו, רבי [[מנחם מנדל]] | ||
*נכדו, רבי [[זאב וולף]], אשר הדפיס את שו"ת "[[שארית יהודה]]" | |||
[[ | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=126&hilite= בית רבי, ע' נה]''' | |||
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל], [באתר עלי ספר] | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']] | |||
גרסה אחרונה מ־05:11, 30 באוגוסט 2024
רבי יהודה לייב מינוביץ' (המהרי"ל; תק"ט/תק"י - תחילת תקפ"ו) הינו אחיו של אדמו"ר הזקן. מהעומדים בראש ה"חדרים" שהקים, ומכותבי ה"הנחות" ממאמריו. כיהן כרבה של ינוביץ'. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "שארית יהודה".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהרי"ל נולד בעיירה ליאזנא בערך בשנת תק"ט או תק"י[1] לרב ישראל ברוך פוזנר ואמו הרבנית רבקה.
על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו אדמו"ר הזקן הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא באגרות קודש של הרבי בחלק כ'[דרוש מקור: עמוד? אגרת?].
עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו.
המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל המגיד ממזריטש אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו[2].
אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כאדמו"ר, שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על חדר ב' של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.
המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.
המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת שולחן ערוך הרב ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.
המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר אדמו"ר הזקן ולעיתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים תורה אור ולקוטי תורה.
עם אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת המחלוקת של רבי אהרון מסטראשלה עם אדמו"ר האמצעי[3] על המשך הנהגת חסידות חב"ד לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".
המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".
הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהרי"ל חי עד תחילת שנת תקפ"ו. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.
תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתביו בתורת הנגלה נקבצו ויצאו לאור לראשונה בוילנא בשנת תר"א, בספר בשם "שארית יהודה", על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעיה בנו של המהרי"ל.
בשנת תשי"ז הרבי ערך והוציא לאור מהדורה שנייה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה, ובחלק שני הוספות שו"ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו"ת הצ"צ).
מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב שלום בער לוין והרב יצחק וילהלם ויצאה לאור בשנת תשס"ט. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי"ל].
הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו"ע. חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו אדמו"ר הזקן בשו"ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם. בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם:
- הלכות מליחה. הפנים הוא שו"ע מרן הבית יוסף עם הגהות הרמ"א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע.
- הלכות ציצית משו"ע סימן ח ומתחתם "קיצור דברי ראשונים ואחרונים" מהמהרי"ל.
- חידושים על גמרא (ז סימנים).
- הערות לכמה סימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן.
- שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו"ר הצמח צדק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי ישעיה
- בנו, רבי מנחם מנדל
- נכדו, רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה"
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית רבי, ע' נה
- מנחם ברונפמן, לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל, [באתר עלי ספר]
הערות שוליים
- ↑ כך משמע מהסיפור שמביא אדמו"ר הריי"צ (סה"מ תש"ט ע' 87), שהתרחש בהיותו של אדמו"ר הזקן בן שבע שנים והמהרי"ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו"ר הזקן - תק"ה.
- ↑ חיים מאיר היילמאן, בית רבי, ברדיטשוב, ח"י שעפטיל, תרס"ב, עמ' 3
- ↑ בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב"ד - חסידות סטרשלה