אורח חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←דברי הרבי: תקלדה) |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שער צמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער | {{מקורות}} | ||
[[קובץ:שער צמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|שער שו"ת צמח צדק אורח חיים]] | |||
שולחן ערוך '''אורח חיים''' הוא החלק הראשון ב[[שולחן ערוך]], חיבור שחיבר רבי [[יוסף קארו]] על בסיס ספר הטורים של רבי [[יעקב בן אשר]]. חלק זה מונה שלשה כרכים. | שולחן ערוך '''אורח חיים''' הוא החלק הראשון ב[[שולחן ערוך]], חיבור שחיבר רבי [[יוסף קארו]] על בסיס ספר הטורים של רבי [[יעקב בן אשר]]. חלק זה מונה שלשה כרכים. | ||
חלק זה נתחבר שוב על ידי אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בציווי [[המגיד ממזריטש]], והוא מונה ארבעה כרכים. | חלק זה נתחבר שוב על ידי אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בציווי [[המגיד ממזריטש]], והוא מונה ארבעה כרכים. | ||
==נושא החלק== | ==נושא החלק== | ||
כרך זה - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. | כרך זה - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. | ||
גרסה אחרונה מ־12:44, 19 ביולי 2024
שולחן ערוך אורח חיים הוא החלק הראשון בשולחן ערוך, חיבור שחיבר רבי יוסף קארו על בסיס ספר הטורים של רבי יעקב בן אשר. חלק זה מונה שלשה כרכים.
חלק זה נתחבר שוב על ידי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן בציווי המגיד ממזריטש, והוא מונה ארבעה כרכים.
נושא החלק[עריכה | עריכת קוד מקור]
כרך זה - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות.
לפסקים שבכרך זה ישנם התייחסויות רבות בספרי רבותינו נשיאינו, בפרט בספרי הצמח צדק, בנושאים רבים כגון ציצית - תפילין - ברכת התורה - קריאת שמע - ברכת המזון - ברכת הזימון - אכילת מצה - ספירת העומר - מלאכת כותב - עירוי מכלי ראשון - עשיית ציצית - מלאכה שאינה צריכה לגופה - דירת עכו"ם כדירת בהמה - פסיק רישא - עירוב חצרות - כח הכלל - פיקוח נפש בשבת - תינוק שנשבה - מים אחרונים - חינוך - קטן - שינה בסוכה - מאה ברכות - מלאכת גוזז - השוחט - מלאכת סוחט - בית הכנסת של כרכים - מלאכת מלבן - מלאכת צד - מלאכת גוזז - מלאכת דש - מלאכת קוצר - תקיעת שופר, ועוד.
דברי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח.
הרבי אמר כי יש להרעיש עולמות ולעשות את הכל שינהיגו בישיבות את לימוד חלק או"ח, ואפילו אם לא רוצים שהלימוד יהיה בזמן סדר הישיבה, כי אז רוצים לעסוק בענינים מיוחדים, ג' בבות וחו"מ, על פי דברי המשנה "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות", אמר הרבי, שילמדו זאת לפחות שלא בסדר הישיבה. באותו זמן שהתלמיד מקבל עבור עצמו לאכול ולשתות ולטייל וכו', לפחות בזמן זה העומד בלאו הכי לרשותו שילמדו או"ח.
הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" וכיוצא בזה, מה שאין כן עניני שו"ע או"ח הם דברים שהאדם חי עמם כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", בתפילת שמונה עשרה[1].