מאה ברכות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאה ברכות, היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה".

מקור התקנה[עריכה]

בגמרא מנחות[1] מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר בתורה[2] "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם רש"י "קרי ביה מאה", והתוספות פרשו שם[3], שאין שכוונת הפסוק במילה 'מה' היא 'מאה'[4], ונפסק להלכה בשולחן ערוך[5]. השדי חמד[6] הביא מספר דובב שפתי ישנים, שתלה נדון זה במחלוקת הראשונים ,בביאור דרשת הגמרא מן הפסוק "מה ה' אלקיך" שלשיטת רש"י שהוא בדרשת אל תקרי, מדאורייתא, ואילו לשאר השיטות הוא מדרבנן. החיד"א[7] כתב, שהחיוב לטרוח אחר מאה ברכות הוא מידת חסידות.

מתקנה[עריכה]

המפרשים[8] למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי משה רבינו[9], אך עם זאת הטור[10] כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, שדוד המלך תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי[11] ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מעם ישראל, וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש.

בשנת תנש"א עורר הרבי להרגיל את בני ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום[12].

מניין הברכות[עריכה]

המשנה ברורה [13] מונה מנין מאה הברכות:

את שאר הברכות ניתן להשלים בקלות, על ידי סעודה, הכוללת נטילת ידים, ברכת המוציא, ברכת המזון, ועל ידי שאר ברכות הנהנין.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מנחות מג, סוף ע"ב.
  2. עקב י,יב.
  3. ד"ה שואל.
  4. וכן מובן גם מדברי הרא"ש בברכות פ"ט סימן כד.
  5. או"ח, סימן מ"ו סעיף ג'.
  6. מערכת הח' כלל לד.
  7. מחזיק ברכה סימן רצ אות א.
  8. לדעת הסוברים שאין חיובה מדאורייתא.
  9. כד הקמח.
  10. או"ח, סימן מו.
  11. כד הקמח ע' ברכה
  12. שלשלת היחס עמ' 36.
  13. אורח חיים סימן מו סקי"ד
  14. לדעת הרמ"א שהם שלוש ברכות.
  15. ולמנהג המברכים שני ברכות 25.