תפילת ערבית של שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==קבלת שבת== | ==קבלת שבת== | ||
{{ | בזמן "קבלת שבת" - בו מקבלים את השבת, נוהגים לומר ששת מזמורי תהלים, ממזמור [[תהלים צ"ה|צ"ה]] עד למזמור [[תהלים ק'|ק']]. ולאחר מכן, את מזמור [[תהלים כ"ט|כ"ט]]. מזמורים אלו מכונים בשם 'לכו נרננה' על שם המזמור הראשון מביניהם, הנפתח במילים אלו. | ||
{{ | |||
לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'לכה דודי', אותו חיבר רבי [[שלמה אלקבץ]] - מקובל גדול שחי בעיר [[צפת]] בתקופת ה[[אריז"ל]]. לאחר הפיוט אומרים את ה[[שיר של יום]] של [[יום שישי]] ו[[שבת]]. | |||
ששת המזמורים של קבלת שבת הם מכוונים לששת ימי המעשה והמזמור לאחרי לכה דודי "מזמור שיר ליום השבת" הוא מכוון ליום השבת. | |||
אחרי זה אומרים "[[כגוונא]]" - קטע מ[[ספר הזוהר]] המתאר את מעלת [[ליל שבת]], שבו [[ספירת המלכות]] נפרדת מה[[סטרא אחרא]]. | |||
למרות ש[[הרמ"ק]] הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] ח"ב.}} והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר [[אדמו"ר הזקן]] להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']}}. | |||
==זמנה== | ==זמנה== | ||
על אף שבדרך כלל יש להתפלל את [[תפילת ערבית]] ב[[צאת הכוכבים]], ב[[שבת]] מותר להתפלל מעריב החל מ[[פלג המנחה]], וזאת משום שיש כאילו המחשיבים את [[פלג המנחה]] ל[[לילה]]{{הערה|שוע"ר סי' תפט סי"ב}}, מכל מקום יש להיזהר לא להתפלל [[מנחה]] לאחר פלג המנחה במקרה כזה. הטעם שיש להקדים הוא מפני שיש להוסיף מחול לקודש, עם זאת הוא צריך להקפיד לקרוא את [[קריאת שמע]] בצאת הכוכבים{{הערה|שוע"ר סי רסא סעיף ב}}. עם זאת מנהג [[חב"ד]] בפועל הוא שמאחרים את תפילת ערבית של שבת, ויש ללמוד קודם התפילה [[חסידות]]. | על אף שבדרך כלל יש להתפלל את [[תפילת ערבית]] ב[[צאת הכוכבים]], ב[[שבת]] מותר להתפלל מעריב החל מ[[פלג המנחה]], וזאת משום שיש כאילו המחשיבים את [[פלג המנחה]] ל[[לילה]]{{הערה|שוע"ר סי' תפט סי"ב}}, מכל מקום יש להיזהר לא להתפלל [[מנחה]] לאחר פלג המנחה במקרה כזה. הטעם שיש להקדים הוא מפני שיש להוסיף מחול לקודש, עם זאת הוא צריך להקפיד לקרוא את [[קריאת שמע]] בצאת הכוכבים{{הערה|שוע"ר סי רסא סעיף ב}}. עם זאת מנהג [[חב"ד]] בפועל הוא שמאחרים את תפילת ערבית של שבת, ויש ללמוד קודם התפילה [[חסידות]]. | ||
| שורה 11: | שורה 19: | ||
ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר ש[[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את [[אדמו"ר הזקן]] למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו [[אדמו"ר הזקן]]:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"{{הערה|'ימי מלך' ח"ב ע' 698}}. | ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר ש[[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את [[אדמו"ר הזקן]] למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו [[אדמו"ר הזקן]]:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"{{הערה|'ימי מלך' ח"ב ע' 698}}. | ||
תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" | תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"}} וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד [[ויכלו]], ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז [[עלינו לשבח]], ולפני אמירת "עלינו" אומרים [[ברכו]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[[שולחן ערוך הרב]]''' סימן רס"א. | *'''[[שולחן ערוך הרב]]''', סימן רס"א. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=118158#_ftnref32 קבלת שבת] | *[http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=118158#_ftnref32 קבלת שבת] | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3894&CategoryID=975 אמירת "ושמרו" בליל שבת] | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3894&CategoryID=975 אמירת "ושמרו" בליל שבת] | ||
* [http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F/%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A0/- מי תיקן את קבלת שבת?] - שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{וידאו}} {{אינפו}} | |||
{{הלכה}} | |||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:09, 28 במרץ 2024
תפילת ערבית של שבת הינה תפילה הנאמרת בליל שבת הפותחת את יום השבת.
קבלת שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן "קבלת שבת" - בו מקבלים את השבת, נוהגים לומר ששת מזמורי תהלים, ממזמור צ"ה עד למזמור ק'. ולאחר מכן, את מזמור כ"ט. מזמורים אלו מכונים בשם 'לכו נרננה' על שם המזמור הראשון מביניהם, הנפתח במילים אלו.
לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'לכה דודי', אותו חיבר רבי שלמה אלקבץ - מקובל גדול שחי בעיר צפת בתקופת האריז"ל. לאחר הפיוט אומרים את השיר של יום של יום שישי ושבת.
ששת המזמורים של קבלת שבת הם מכוונים לששת ימי המעשה והמזמור לאחרי לכה דודי "מזמור שיר ליום השבת" הוא מכוון ליום השבת.
אחרי זה אומרים "כגוונא" - קטע מספר הזוהר המתאר את מעלת ליל שבת, שבו ספירת המלכות נפרדת מהסטרא אחרא.
למרות שהרמ"ק הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,[1] והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר אדמו"ר הזקן להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק[2].
זמנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף שבדרך כלל יש להתפלל את תפילת ערבית בצאת הכוכבים, בשבת מותר להתפלל מעריב החל מפלג המנחה, וזאת משום שיש כאילו המחשיבים את פלג המנחה ללילה[3], מכל מקום יש להיזהר לא להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה במקרה כזה. הטעם שיש להקדים הוא מפני שיש להוסיף מחול לקודש, עם זאת הוא צריך להקפיד לקרוא את קריאת שמע בצאת הכוכבים[4]. עם זאת מנהג חב"ד בפועל הוא שמאחרים את תפילת ערבית של שבת, ויש ללמוד קודם התפילה חסידות.
מהלך התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פותחים את התפילה בברכו, ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים קריאת שמע, ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים תפילת שמונה עשרה אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שהשבת שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש[5] סוכת שלום וכו'".
ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שהשבת שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר שרבי לוי יצחק מברדיטשוב שאל את אדמו"ר הזקן למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו אדמו"ר הזקן:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"[6].
תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין שבת[7] וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד ויכלו, ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז עלינו לשבח, ולפני אמירת "עלינו" אומרים ברכו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שולחן ערוך הרב, סימן רס"א.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קבלת שבת
- אמירת "ושמרו" בליל שבת
- מי תיקן את קבלת שבת? - שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
הערות שוליים
- ↑ סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש תשמ"א ח"ב.
- ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
- ↑ שוע"ר סי' תפט סי"ב
- ↑ שוע"ר סי רסא סעיף ב
- ↑ יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א
- ↑ 'ימי מלך' ח"ב ע' 698
- ↑ "אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"