תרי"ג מצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
בסוף [[מסכת מכות]]{{הערה|דף כ"ג, סוף ע"ב.}} מובא דברי רבי שמלאי, אשר | בסוף [[מסכת מכות]]{{הערה|דף כ"ג, סוף ע"ב.}} מובא דברי רבי שמלאי, אשר שש מאות ושלש עשרה מצות שלש מאות וששים וחמש נאמרו ל[[משה רבנו]], ושלש מאות וששים וחמש מתוכן לאוין, כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם. ומוסיף שם [[רב המנונא]], ש"תורה צוה לנו משה מורשה" - "תורה" בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום". ומשמעות דרשה זו היא "כי היות מצות עשה מספר כל האיברים, כלומר כל אבר ואבר אומר לו עשה בי מצוה, והיות מצות לא תעשה מספר ימי השנה, כלומר כל יום ויום אומר לו לאדם אל תעשה בי עבירה"{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר המצוות, ע"פ מדרש תנחומא לפרשת תצא.}}. | ||
==עניינם== | ==עניינם== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
על ידי [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]] נמשך האור למטה בבחינה של יחוד. אבל ענין המצוות הוא גבוה מזה, שעניינם הוא [[לאשתאבא בגופא דמלכא]], שנכלל ובטל בבחינת התקשרות עם מהותו ו[[עצמותו]] של הקב"ה. וזהו שנאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", שמצוות נמשכות מבחינת "אנכי" שהוא בחינת [[כתר]]. | על ידי [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]] נמשך האור למטה בבחינה של יחוד. אבל ענין המצוות הוא גבוה מזה, שעניינם הוא [[לאשתאבא בגופא דמלכא]], שנכלל ובטל בבחינת התקשרות עם מהותו ו[[עצמותו]] של הקב"ה. וזהו שנאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", שמצוות נמשכות מבחינת "אנכי" שהוא בחינת [[כתר]]. | ||
והצורך ב'''תרי"ג''' הוא כדי להמשיך את האור בכל פרטי העולם לדוגמא: על ידי [[ציצית]] ממשיכים אור ב[[ל"ב נתיבות חכמה]](כנגד ל"ב חוטים) ועל ידי [[תפילין]] ממשיכים אור בד' מוחין כנגד ד' פרשיות | והצורך ב'''תרי"ג''' הוא כדי להמשיך את האור בכל פרטי העולם לדוגמא: על ידי [[ציצית]] ממשיכים אור ב[[ל"ב נתיבות חכמה]] (כנגד ל"ב חוטים) ועל ידי [[תפילין]] ממשיכים אור בד' מוחין כנגד ד' פרשיות | ||
==סידורם== | ==סידורם== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בעניין סידור המצוות יש דעות רבות, כאשר כל דעה מוסיפה / מורידה מצוה, או שמסדרת באופן שונה. | בעניין סידור המצוות יש דעות רבות, כאשר כל דעה מוסיפה / מורידה מצוה, או שמסדרת באופן שונה. | ||
בין | בין מוני המצוות: | ||
*[[ספר המצוות לרמב"ם]] | |||
*[[ספר החינוך]] | |||
*[[סמ"ג]] | |||
*[[סמ"ק]] | |||
*[[תפארת הקודש]] | |||
==חלוקתם== | ==חלוקתם== | ||
גרסה אחרונה מ־20:26, 25 ביוני 2024
תרי"ג מצוות הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות אותם ציווה הקב"ה בתורה. מבואר כי תרי"ג מצוות יחד עם שבע מצוות דרבנן הם תר"ך עמודי אור גימטריא של כתר.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף מסכת מכות[1] מובא דברי רבי שמלאי, אשר שש מאות ושלש עשרה מצות שלש מאות וששים וחמש נאמרו למשה רבנו, ושלש מאות וששים וחמש מתוכן לאוין, כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם. ומוסיף שם רב המנונא, ש"תורה צוה לנו משה מורשה" - "תורה" בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום". ומשמעות דרשה זו היא "כי היות מצות עשה מספר כל האיברים, כלומר כל אבר ואבר אומר לו עשה בי מצוה, והיות מצות לא תעשה מספר ימי השנה, כלומר כל יום ויום אומר לו לאדם אל תעשה בי עבירה"[2].
עניינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזוהר[3] הובא, שרמ"ח (248) מצוות עשה הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, אך במשמעות מצוות לא תעשה נכתב ענין אחר מאשר בגמרא. המספר שס"ה (365) לפי הזוהר הוא כנגד שס"ה הגידים שבאדם[4].
והרבי מסביר[5], שעל ידי כל אחד ממצוות עשה מקשרים את האבר המקביל למצווה זו לקדוש ברוך הוא, ועל ידי קיום כל אחד ממצוות לא תעשה מקשרים את הגיד המקביל לקדוש ברוך הוא. ענין נוסף שמסביר הרבי[6] הוא שגופו של יהודי, עניניו ובריאותו תלויים בגופו הרוחני, היינו במעמדו ומצבו בעשיית מצוות עשה ושמירת מצוות לא תעשה.
על פי תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
המצוות נמשכות מבחינת גלגלתא שהוא כתר, שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים.
על ידי יחודא עילאה ויחודא תתאה נמשך האור למטה בבחינה של יחוד. אבל ענין המצוות הוא גבוה מזה, שעניינם הוא לאשתאבא בגופא דמלכא, שנכלל ובטל בבחינת התקשרות עם מהותו ועצמותו של הקב"ה. וזהו שנאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", שמצוות נמשכות מבחינת "אנכי" שהוא בחינת כתר.
והצורך בתרי"ג הוא כדי להמשיך את האור בכל פרטי העולם לדוגמא: על ידי ציצית ממשיכים אור בל"ב נתיבות חכמה (כנגד ל"ב חוטים) ועל ידי תפילין ממשיכים אור בד' מוחין כנגד ד' פרשיות
סידורם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעניין סידור המצוות יש דעות רבות, כאשר כל דעה מוסיפה / מורידה מצוה, או שמסדרת באופן שונה.
בין מוני המצוות:
חלוקתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
תרי"ג המצוות משתלשלות מאברי גוף אדם העליון - הקב"ה ומתחלקות לרמ"ח מצוות עשה (המשתלשלות מרמ"ח איברין דמלכא) ושס"ה מצוות לא תעשה. מהן משתלשל שגם שגם בגוף האדם יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים. על ידי קיום מצוות עשה נמשך אור אין סוף להתלבש בבחינת איברים דמלכא, ועל ידי שמירת שס"ה מצוות לא תעשה נמשכים אורות גבוהים עוד יותר - אורות שאינם יכולים להתלבש בכלים.
שרש מצוות עשה הוא נמוך יותר משרש מצוות לא תעשה, כמו שנאמר: שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח. כלומר, שמצוות לא תעשה ענינם הוא בחלקה הראשונה של שם הוי"ה, שהוא י"ה, שהוא בבחינת עלמא דאתכסיא, לעומת מצוות עשה שענינם הוא עם חלקו השני של שם הוי"ה, שהוא ו"ה, שהוא בבחינת עלמא דאתגלייא הנמוך יותר.
החילוק בין מצוות עשה למצוות לא תעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רמ"ח מצוות עשה הם מאתים וארבעים ושמונה מצוות העשה מתוך תרי"ג מצוות והם מקבילים לרמ"ח איברין דמלכא.
והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה ענינם שנמשכים מבחינת ו"ה שהוא זעיר אנפין של עולם האצילות שהאורות מחולקים בתוך הכלים, שהם רמ"ח איברים של זעיר אנפין שמשם נמשכים רמ"ח מצוות עשה. ולכן המקיים מצוות עשה ממשיך עליו אור עליון של זעיר אנפין. לעומת זאת, שורש מצוות לא תעשה הוא גבוה יותר, מבחינה ומדריגה גבוהה שאינה יכולה להתלבש בתוך כלים כמו המצוות עשה, שהתפילין והאתרוג הם כלים לאור. מה שאין כן מצוות הלא תעשה, שאין לאותו האור כלי שיוכל לשכון בו, אלא רק על ידי לאו ושלילה הוא מושג, שאין יכולים להכיר מהותו אלא רק לשלול ההיפוך כמו לא תאכל חלב ודם. ועל ידי שלילת ההיפוך נמשך גלוי האור, אבל אי אפשר להמשיכו על ידי מעשה כמו על ידי תפילין וציצית.
ומוסבר[7] שעל ידי מצוות לא תעשה נפעלים שתי ענינים:
א] נותנים לאור הנעלה שיורד ממילא בלי הפרעה.
ב] מונעים את העברת האור לקליפות וסטרא אחרא.
האהבה היא שורש לכל רמ"ח מצוות עשה, והיראה היא שורש לשס"ה מצוות לא תעשה[8].
הערות שוליים
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |