להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הציץ''' הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשני שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. [[אותיות]] ה"קודש לה'" היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף.
[[קובץ:בהעלותך.jpg|ממוזער|איור המתאר אהרון הכהן חבוש [[ציץ]]. ציור: שלום פייגין]]
'''הציץ''' הוא אחד משמונת בגדי ה[[כהן הגדול]], עשוי טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשני שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. [[אותיות]] הקודש לה' היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף.
 
==הציווי ומעשה הציץ==
ב[[פרשת תצווה]] מופיע בתורה הציווי על מעשה הציץ כאחד מבגדי הכהן הגדול:
{{ציטוט|וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה'. וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה. וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲו‍ֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'|מקור=שמות כח, לו-לח.}}
 
ב[[פרשת פקודי]] מתואר כיצד נעשה הציץ בפועל על ידי בצלאל ואהליאב:
{{ציטוט|וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַה'. וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה|מקור=שמות לט, ל-לא.}}
 
בגמרא{{הערה|זבחים יט, א.}} מובא ששערו של הכהן גדול היה נראה בין הציץ למצנפת ששם מניח תפילין. לדעת רש"י{{הערה|רש"י שמות כח, לז.}} מן הציץ יצאו ששה פתילי תכלת. שנים מימינו, שנים משמאלו ושנים מאמצעו וששתם נקשרו יחד בעורף. הפתילים האמצעים היו עולים מעל המצנפת באמצע הראש מלמעלה ויורדים עד העורף.
 
תפקידו של הציץ הוא לרצות ולכפר על קרבנות שהובאו בטומאה בשוגג. קיימת מחלוקת האם הציץ מרצה רק בשעה שהוא על מצח אהרון או שמרצה תמיד.


== צורת כתיבת קודש להוי"ה ==
== צורת כתיבת קודש להוי"ה ==
שורה 6: שורה 18:


גם [[המאירי]] כותב ש"חכמים לא הכחישו את הידוע להם, אף בעדות ראייה".
גם [[המאירי]] כותב ש"חכמים לא הכחישו את הידוע להם, אף בעדות ראייה".
===שיטת חכמים לאחר עדותו של ראב"י===
===שיטת חכמים לאחר עדותו של ראב"י===
[[הרבי]] מקשה, למה לא חזרו בהם חכמים לאחר עדותו המפורשת של רבי אליעזר בן רבי יוסי שראה את הציץ '''בעצמו''' ברומי.
[[הרבי]] מקשה, למה לא חזרו בהם חכמים לאחר עדותו המפורשת של רבי אליעזר בן רבי יוסי שראה את הציץ '''בעצמו''' ברומי.


[[הרבי]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=54f81d09-d433-4f86-8871-40ef53f16ca8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=293 חלק כ"ו].}} מיישב על פי הידוע, שהמנורה שמצוירת בשער רומי היא בעל קנים עגולים כחצאי קשת, למרות שהמנורה האמיתית הייתה בעל קנית אלכסונים כמו שכותב [[רש"י]] בפירוש, וכמצויר ב[[רמב"ם]]. ולכן בהכרח, שמכיון שהמנורה היה כלי חשוב כל כך, היו נוהגים אומות העולם לחקות אותו במקומות שונים ואף בבתי [[עבודה זרה]] שלהם באופן דומה ולא מדויק למנורה של בית המקדש, ואת מנורות אלו חיקו ברומי. ישנם טעויות נוספות באותה מנורה, עד שבראשה מצויר צורה של דרקון שהוא עבודה זרה{{הערה|עבודה זרה מב, ב.}}.
[[הרבי]] ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1w-KQjZA7Mgq_bIjZAXnlF4I-2zmoRnwV/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק כ"ו (תצוה ב')].}} מיישב על פי הידוע, שהמנורה שמצוירת בשער רומי היא בעל קנים עגולים כחצאי קשת, למרות שהמנורה האמיתית הייתה בעל קנית אלכסונים כמו שכותב [[רש"י]] בפירוש, וכמצויר ב[[רמב"ם]]. ולכן בהכרח, שמכיון שהמנורה היה כלי חשוב כל כך, היו נוהגים אומות העולם לחקות אותו במקומות שונים ואף בבתי [[עבודה זרה]] שלהם באופן דומה ולא מדויק למנורה של בית המקדש, ואת מנורות אלו חיקו ברומי. ישנם טעויות נוספות באותה מנורה, עד שבראשה מצויר צורה של דרקון שהוא עבודה זרה{{הערה|עבודה זרה מב, ב.}}.


ולכן גם כאשר ראב"י ראה את הציץ ברומי, אין זה הוכחה חד משמעית כי אכן כך היה ציור הציץ, מכיון שייתכן שהציור שם מחקה את הציץ כי שחיקו אותו, וקיימות אף אפשוריות נוספות, כגון שהיהודים חיקו את הציץ ועשו ציץ דומה לציץ האמיתי כדי להציל את הציץ האמיתי. אפשרות נוספת היא, שאחד חיקה לעצמו את הציץ, ומכיון שקים איסור לחקות במדויק את הציץ שבבית המקדש - "לא תעשון איתי" - בית תבנית היכל וכיוצא בזה{{הערה|יתרו כ, ב. עבודה זרה מג, א.}} הוא עשה ציץ דומה. גם אם נאמר שבשינוי זה גם כן ישנו האיסור הנ"ל, ייתכן שהוא נעשה על ידי גוי.
ולכן גם עדותו של ראב"י על מראה הציץ ברומי, אינה מהווה הוכחה חד משמעית כי כך אכן נראה ציור הציץ בבית המקדש, מכיון שייתכן שהציור שם הינו רק חיקוי של הציץ המקורי, קיימות מספר סיבות להשערה זו, ייתכן שמטרת יצירת ציץ נוסף היתה כדי להציל את הציץ האמיתי. אפשרות נוספת היא, שיהודי אחד חיקה לעצמו את הציץ, אך שינה ממראה הציץ המקורימפני האיסור לחקות במדויק את הציץ שבבית המקדש - "לא תעשון איתי" - בית תבנית היכל וכיוצא בזה{{הערה|יתרו כ, ב. עבודה זרה מג, א.}} הוא עשה ציץ דומה. גם אם נאמר שבשינוי זה גם כן ישנו האיסור הנ"ל, ייתכן שהוא נעשה על ידי גוי.


===שיטת ראב"י===
===שיטת ראב"י===
שורה 23: שורה 36:
*'''ועשית ציץ''', במדור הפרשה החסידית, שבועון בית משיח י' אדר תש"פ עמוד 14
*'''ועשית ציץ''', במדור הפרשה החסידית, שבועון בית משיח י' אדר תש"פ עמוד 14


==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/2478507 ציץ הזהב: על התכשיט שענד הכוהן הגדול על מצחו] {{בית חבד}}
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:בגדי כהונה]]
[[קטגוריה:בגדי כהונה]]
[[קטגוריה:פרשת תצווה]]
[[קטגוריה:פרשת פקודי]]