תלמוד – הבדלי גרסאות
נתן טוביאס (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: שחזור ידני עריכה חזותית |
||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | [[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]] | ||
ה'''תלמוד''' (נקרא גם | ה'''תלמוד''' (נקרא גם '''גמרא''' וכן '''ש"ס''' וכן '''תלמוד בבלי''' ובפי פרשני התלמוד '''ים התלמוד''' או '''תלמודה של בבל'''{{הערה|ראה סנהדרין כד, א}}) הוא פירושם של ה[[אמוראים]] בהלכות שאמרו ה[[תנאים]] ב[[משנה]] וב[[ברייתא]], והוא אחד מעיקרי ה[[תורה שבעל פה]]. קיימים שני חיבורים המקבצים בתוכם את חידושי ושיעורי בתי המדרש של האמוראים: [[תלמוד בבלי]] שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו[[תלמוד ירושלמי]] הנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]]. | ||
== דרך התלמוד == | == דרך התלמוד == | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תלמוד בבלי== | ==תלמוד בבלי== | ||
{{ערך מורחב|תלמוד בבלי}} | |||
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
==ענינו ומעלתו== | ==ענינו ומעלתו== | ||
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשייה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"[[תורה שבעל פה|דברים שבעל פה]] אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן [[תורה שבכתב]]). | מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשייה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"[[תורה שבעל פה|דברים שבעל פה]] אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן [[תורה שבכתב]]). | ||
==צורת הדף== | |||
הרבי הורה לרב [[אהרן מנדלסון]] בעל חברת ספרי ישראל שפיתח תוכנה לסידור הש"ס, להשאיר את אותיות הדיבור המתחיל של [[רש"י]] בכתב עגול כמו בש"ס וילנא המקורי ולא לשנותם לכתב מרובע{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 578 עמ' 15}}. | |||
==לימוד הגמרא== | ==לימוד הגמרא== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[חלוקת הש"ס | [[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[חלוקת הש"ס]] עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו - כולל מסכתות ה[[משנה|משניות]] שאין עליהן גמרא - במשך שנה אחת{{הערה|קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.}}. כיום נוהגים לערוך את חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]]. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}, וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=263&hilite= ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה]. נעתק ב[[תבנית:היום יום/י"ח אדר ב'|'לוח היום יום' ח"י אדר שני]].}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}, וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=263&hilite= ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה]. נעתק ב[[תבנית:היום יום/י"ח אדר ב'|'לוח היום יום' ח"י אדר שני]].}}. | ||
| שורה 49: | שורה 53: | ||
*עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}} | *עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}} | ||
*שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | *שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/133926 צורת-הדף: מי החליט איך יראה עמוד הגמרא שלנו?]''' {{COL}} | |||
{{שס}} | {{שס}} | ||