משה טלישבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה טלישבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טלישבסקי נואם ב[[התוועדות]] חסידים ב-770]] | [[קובץ:משה טלישבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טלישבסקי נואם ב[[התוועדות]] חסידים ב-770]] | ||
הרב '''משה טלישבסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[ט"ז תשרי]] [[תשע"ג]]) היה 'ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. בנוסף, כיהן כ[[שליח ציבור|חזן]] רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל | הרב '''משה טלישבסקי''' ([[תרפ"ז]] - [[ט"ז תשרי]] [[תשע"ג]]) היה 'ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. בנוסף, כיהן כ[[שליח ציבור|חזן]] רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]], והדליק את ה[[חנוכיה]] ב[[הזאל הגדול|בית המדרש הגדול]] ב-[[770]] בימי ה[[חנוכה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בהמשך, כאשר נפתח תלמוד תורה 'תורה ודרך ארץ' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], נשלח ללמוד במוסד יחד עם אחותו, כאשר הוריו נסעו בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] להלסינקי שבמדינת פינלנד לחזק את היהדות המקומית. | בהמשך, כאשר נפתח תלמוד תורה 'תורה ודרך ארץ' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], נשלח ללמוד במוסד יחד עם אחותו, כאשר הוריו נסעו בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] להלסינקי שבמדינת פינלנד לחזק את היהדות המקומית. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח ברגע האחרון לעזוב את אדמת ריגא לפני שנחסמו נתיבי המסע, והתאחד יחד עם משפחתו. | ||
בשנת [[תש"ו]] היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] וקבעה את מגוריה בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי, שם נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]]. | בשנת [[תש"ו]] היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] וקבעה את מגוריה בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי, שם נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]]. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
במקביל ללימודיו בישיבה, קיבל את אישורו וברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להמשיך את מסורת המשפחה, ולהתעסק בלימודי החזנות במשך שלוש שעות ביום. לצורך כך היה נוסע מידי יום למנהטן, ובשבתות וימים טובים היה עובר לפני התיבה בתשלום בבתי כנסיות שונים, ומחצית מהרווח הפריש לטובת אחזקת ישיבת תומכי תמימים בה למד. | במקביל ללימודיו בישיבה, קיבל את אישורו וברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להמשיך את מסורת המשפחה, ולהתעסק בלימודי החזנות במשך שלוש שעות ביום. לצורך כך היה נוסע מידי יום למנהטן, ובשבתות וימים טובים היה עובר לפני התיבה בתשלום בבתי כנסיות שונים, ומחצית מהרווח הפריש לטובת אחזקת ישיבת תומכי תמימים בה למד. | ||
לאחר נישואיו קבע את מגוריו | לאחר נישואיו קבע את מגוריו בפיטסבורג והתפרנס ממשרת חזנות פשוטה עם משכורת ממוצעת, ורעייתו עבדה כמורה בבית הספר היהודי המקומי. | ||
מספר שנים לאחר מכן, במהלך ביקור של ר' משה בחצר הרבי ב-770, נכנס ל[[יחידות]] ביום חמישי לאחר חצות הלילה, במהלכה הורה לו הרבי באופן חד משמעי לעזוב את הבית | מספר שנים לאחר מכן, במהלך ביקור של ר' משה בחצר הרבי ב-770, נכנס ל[[יחידות]] ביום חמישי לאחר חצות הלילה, במהלכה הורה לו הרבי באופן חד משמעי לעזוב את הבית בפיטסבורג, ולעבור להתגורר ב[[קראון הייטס]] עוד לפני שבת, מבלי לומר את הטעם לכך. | ||
ר' משה ציית להוראת הרבי{{הערה|ב[[יחידות]] של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] התבטא בפניו הרבי שארבעה חסידים גרמו לו נחת רוח גדולה באופן מיוחד, והרבי מנה את ר' משה כאחד מהם וסיפר על האופן בו קיבל את ההוראה בביטול מוחלט.}}, ולאחר שההשתכן ב[[קראון הייטס]] החל לחפש משרת חזנות קבועה, וכאשר הוצעה לו עבודה בבית כנסת מכובד בשכונת [[פלטבוש]] הסמוכה ל[[קראון הייטס]], שאל את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי התנה זאת בכך שתוגבה המחיצה המפרידה בין עזרת גברים לעזרת נשים. | ר' משה ציית להוראת הרבי{{הערה|ב[[יחידות]] של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] התבטא בפניו הרבי שארבעה חסידים גרמו לו נחת רוח גדולה באופן מיוחד, והרבי מנה את ר' משה כאחד מהם וסיפר על האופן בו קיבל את ההוראה בביטול מוחלט.}}, ולאחר שההשתכן ב[[קראון הייטס]] החל לחפש משרת חזנות קבועה, וכאשר הוצעה לו עבודה בבית כנסת מכובד בשכונת [[פלטבוש]] הסמוכה ל[[קראון הייטס]], שאל את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי התנה זאת בכך שתוגבה המחיצה המפרידה בין עזרת גברים לעזרת נשים. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
===כבעל מנגן=== | ===כבעל מנגן=== | ||
לאחר פטירתו של ר' [[שמואל זלמנוב]] שניהל את הוצאת התקליטים של [[ניחו"ח]], התבקש מהרב חודוקוב למלא את מקומו, ולהמשיך את ההוצאה לאור עם כל הכרוך בכך. הרב טלישבסקי ניהל את מערכת ההפקה במשך שבע שנים | לאחר פטירתו של ר' [[שמואל זלמנוב]] שניהל את הוצאת התקליטים של [[ניחו"ח]], התבקש מהרב חודוקוב למלא את מקומו, ולהמשיך את ההוצאה לאור עם כל הכרוך בכך. הרב טלישבסקי ניהל את מערכת ההפקה במשך שבע שנים במהלכם הוציא לאור שבעה תקליטים בהם זכה לקבל הדרכה מפורטת מהרבי על כל צעד ושעל, כולל סוגי כלי הנגינה שיש לערב בכל שיר, ופרטים נוספים מסוג זה. תקופה זו הסתיימה בשנת [[תשל"ז]] כאשר הארגון נסגר בעקבות מחסור בתקציב, ובעקבותיו פסקה הוצאתם לאור של התקליטים. | ||
===בחצר הרבי=== | ===בחצר הרבי=== | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
===שנותיו האחרונות=== | ===שנותיו האחרונות=== | ||
בשנים הראשונות להתייסדות [[שבועון בית משיח]] נמנה על צוות הכתבים, ופרסם מידי שבוע מדור מיוחד בשם 'מאי טעמא', בו ליקט מספרי חסידות פנינים על פרשת השבוע. עם סגירת המדור, עבר לפרסם טור דומה בעיתון '[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. | בשנים הראשונות להתייסדות [[שבועון בית משיח]] נמנה על צוות הכתבים, ופרסם מידי שבוע מדור מיוחד בשם 'מאי טעמא', בו ליקט מספרי חסידות פנינים על פרשת השבוע. עם סגירת המדור, עבר לפרסם טור דומה בעיתון '[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. | ||
השתתף ושר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]] שאורגנו בשנת [[תשנ"ה]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]] על ידי הרב [[זמרוני זעליג ציק]], בכינוס שנערך בלינקולן באלול תשנ"ה, קרא את פרקו של הרבי וסיים בהכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]. | |||
נפטר בשיבה טובה ב[[ט"ו תשרי|יום טוב ראשון של חג הסוכות]] [[תשע"ג]], ובהלווייתו השתתף קהל רב מתושבי השכונה ומהאורחים שהגיעו לרבי לרגל חודש החגים. | נפטר בשיבה טובה ב[[ט"ו תשרי|יום טוב ראשון של חג הסוכות]] [[תשע"ג]], ובהלווייתו השתתף קהל רב מתושבי השכונה ומהאורחים שהגיעו לרבי לרגל חודש החגים. | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
*בתו, מרת רוחי ברבר - מלבורן, אוסטרליה | *בתו, מרת רוחי ברבר - מלבורן, אוסטרליה | ||
*בתו, מרת חנה גולדה נפרסטק - קראון הייטס | *בתו, מרת חנה גולדה נפרסטק - קראון הייטס | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*ישראל אלפנביין, '''תפילה למשה''', שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 83 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*מנחם זיגלבוים, '''[https://www.scribd.com/doc/110311319/852 | *מנחם זיגלבוים, '''[https://www.scribd.com/doc/110311319/852 החזן של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 852 עמוד 50. | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900572 הרב טלישבסקי מנגן 'שיבנה בית המקדש' יחד עם אביו | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900572 הרב טלישבסקי מנגן 'שיבנה בית המקדש' יחד עם אביו בהתוועדות של הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71948 | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71948 החזן של הרבי מבצע "המבדיל" של רוזנבלט] {{אודיו}} {{אינפו}}''' | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 54: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | [[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:47, 18 בנובמבר 2024
הרב משה טלישבסקי (תרפ"ז - ט"ז תשרי תשע"ג) היה 'החזן של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו בהתוועדויותיו של הרבי. בנוסף, כיהן כחזן רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי בשבת בראשית, והדליק את החנוכיה בבית המדרש הגדול ב-770 בימי החנוכה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוסקבה בשנת תרפ"ז לאביו החזן החסידי ר' מרדכי דב טלישבסקי. עוד בילדותו כאשר התחנך אצל המלמד החסידי ר' קדיש רומנוב זכה להיכנס יחד עם בני כיתתו לחדרו של אדמו"ר הריי"צ, ולהתברך מפיו.
בגיל 9 זכה להיכנס פעם נוספת ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ בריגא שבלבטיה יחד עם סבו ר' מנחם מענדל טלישבסקי, ובאותה יחידות הורה לו הרבי שהיות ואין באפשרותו ללמוד מאימת המשטרה החשאית, שיסתובב בבתי כנסיות ויענה 'אמן יהא שמיה רבא'.
בהמשך, כאשר נפתח תלמוד תורה 'תורה ודרך ארץ' בניהולו של הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, נשלח ללמוד במוסד יחד עם אחותו, כאשר הוריו נסעו בשליחות אדמו"ר הריי"צ להלסינקי שבמדינת פינלנד לחזק את היהדות המקומית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח ברגע האחרון לעזוב את אדמת ריגא לפני שנחסמו נתיבי המסע, והתאחד יחד עם משפחתו.
בשנת תש"ו היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה בשכונת קראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי, שם נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב-770.
קריירת חזנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקביל ללימודיו בישיבה, קיבל את אישורו וברכתו של אדמו"ר הריי"צ להמשיך את מסורת המשפחה, ולהתעסק בלימודי החזנות במשך שלוש שעות ביום. לצורך כך היה נוסע מידי יום למנהטן, ובשבתות וימים טובים היה עובר לפני התיבה בתשלום בבתי כנסיות שונים, ומחצית מהרווח הפריש לטובת אחזקת ישיבת תומכי תמימים בה למד.
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בפיטסבורג והתפרנס ממשרת חזנות פשוטה עם משכורת ממוצעת, ורעייתו עבדה כמורה בבית הספר היהודי המקומי.
מספר שנים לאחר מכן, במהלך ביקור של ר' משה בחצר הרבי ב-770, נכנס ליחידות ביום חמישי לאחר חצות הלילה, במהלכה הורה לו הרבי באופן חד משמעי לעזוב את הבית בפיטסבורג, ולעבור להתגורר בקראון הייטס עוד לפני שבת, מבלי לומר את הטעם לכך.
ר' משה ציית להוראת הרבי[1], ולאחר שההשתכן בקראון הייטס החל לחפש משרת חזנות קבועה, וכאשר הוצעה לו עבודה בבית כנסת מכובד בשכונת פלטבוש הסמוכה לקראון הייטס, שאל את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי התנה זאת בכך שתוגבה המחיצה המפרידה בין עזרת גברים לעזרת נשים.
ברכת הרבי התקיימה, ור' משה החזיק במשרה זו עד הגיעו לגיל שיבה מבלי שיצטרך לנדוד כמנהג החזנים בבתי כנסיות ברחבי העולם כדי למצוא פרנסה.
כבעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של ר' שמואל זלמנוב שניהל את הוצאת התקליטים של ניחו"ח, התבקש מהרב חודוקוב למלא את מקומו, ולהמשיך את ההוצאה לאור עם כל הכרוך בכך. הרב טלישבסקי ניהל את מערכת ההפקה במשך שבע שנים במהלכם הוציא לאור שבעה תקליטים בהם זכה לקבל הדרכה מפורטת מהרבי על כל צעד ושעל, כולל סוגי כלי הנגינה שיש לערב בכל שיר, ופרטים נוספים מסוג זה. תקופה זו הסתיימה בשנת תשל"ז כאשר הארגון נסגר בעקבות מחסור בתקציב, ובעקבותיו פסקה הוצאתם לאור של התקליטים.
בחצר הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך הראלי לילדים שנערך בל"ג בעומר תשמ"ב, ביקש הרבי שינגנו את הניגון 'שיבנה בית המקדש', והחסידים הזדרזו לקרוא לר' משה שישיר את הפתיח המקדים של הניגון, והרבי היה מאוד שבע רצון מכך, ומאז ואילך החל הרבי לבקש מר' משה לעיתים קרובות לנגן 'יהי רצון'.
בנוסף לכך, במשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי בשבת בראשית ובלילה השני של חג הפסח, ואף הדליק את החנוכיה בבית המדרש הגדול ב-770.
שנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות להתייסדות שבועון בית משיח נמנה על צוות הכתבים, ופרסם מידי שבוע מדור מיוחד בשם 'מאי טעמא', בו ליקט מספרי חסידות פנינים על פרשת השבוע. עם סגירת המדור, עבר לפרסם טור דומה בעיתון 'אלגעמיינער זשורנאל'.
השתתף ושר בכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה שאורגנו בשנת תשנ"ה לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו על ידי הרב זמרוני זעליג ציק, בכינוס שנערך בלינקולן באלול תשנ"ה, קרא את פרקו של הרבי וסיים בהכרזת יחי.
נפטר בשיבה טובה ביום טוב ראשון של חג הסוכות תשע"ג, ובהלווייתו השתתף קהל רב מתושבי השכונה ומהאורחים שהגיעו לרבי לרגל חודש החגים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב ישראל טלישבסקי - מלבורן, אוסטרליה
- בתו, מרת רוחי ברבר - מלבורן, אוסטרליה
- בתו, מרת חנה גולדה נפרסטק - קראון הייטס
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל אלפנביין, תפילה למשה, שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 83
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם זיגלבוים, החזן של הרבי, שבועון בית משיח גליון 852 עמוד 50.
- הרב טלישבסקי מנגן 'שיבנה בית המקדש' יחד עם אביו בהתוועדות של הרבי
- החזן של הרבי מבצע "המבדיל" של רוזנבלט
הערות שוליים
- ↑ ביחידות של הרב שניאור זלמן גוראריה התבטא בפניו הרבי שארבעה חסידים גרמו לו נחת רוח גדולה באופן מיוחד, והרבי מנה את ר' משה כאחד מהם וסיפר על האופן בו קיבל את ההוראה בביטול מוחלט.